מהפכת ה"פינטק": סטארט אפים פיננסיים מאיימים על הבנקים - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפכת ה"פינטק": סטארט אפים פיננסיים מאיימים על הבנקים

חוסר האמון בבנקים, עליית מחשוב הענן והתפשטות הסמארטפונים הביאו לגל של חברות "פינטק" ‏(טכנולוגיה־פיננסית‏), המציף את הרשת ומשנה את האופן שבו אנשים מלווים, חוסכים, משלמים ומעבירים כסף ■ האתגר הגדול שלהן - לזכות באמון הצרכנים

תגובות

חשבו על בנקאות בימינו ועל הדימוי של גברים בחליפות אפורות בגורדי שחקים. העתיד של הענף, לעומת זאת, מעוצב כיום במחסנים לשעבר ומשרדים אופנתיים בסן פרנסיסקו, ניו יורק ולונדון, בהם צעירים בג'ינס וטי־שירט מצטופפים סביב מחשבים ניידים, גומעים קפה ונוגסים במזון מהיר.

גל של חברות טכנולוגיה־פיננסית ‏(המכונות "פינטק"‏), מרביתן הוקמו לפני שנים ספורות, משנות את הדרך שבה אנשים מלווים וחוסכים כסף, משלמים עבור מוצרים, קונים מט"ח ושולחים מזומנים. בדרך זו הן מוצאות וכורות ערוצים חדשים של רווח, ומאתגרות את המודלים העסקיים של מוסדות קיימים, ומנפחות בועה של התלהבות בקרב משקיעים שמאמינים שהאינטרנט והטכנולוגיה בדרכם לשנות את הבנקאות לתמיד.

חלק גדול מזה עשוי להישמע כמו רוח וצלצולים, בייחוד לאלה שהזיכרון שלהם מחזיר אותם להבטחות הלא ממומשות של בנקים באינטרנט בשיא של בועת 
הדוט.קום, או עוד לפני כן, עם ההצהרות של ביל גייטס שבנקים הם דינוזאורים. ואולם נדמה ששיעורי הצמיחה של חלק מהסטארט־אפים האלה מצדיקים את ההתלהבות.

Xoom הוא סטארט־אפ שנולד לפני קצת יותר מעשור בסן פרנסיסקו. הוא מתמחה בהעברת סכומים קטנים של כסף מעבר לגבולות מדינה. באמצעות איסוף הכסף ברשת ושימוש בטכנולוגיה למזעור הונאה, ביכולתו להוריד את העמלות הנגבות על ידי חברות הענק בתחום, כמו ווסטרן יוניון, שלהן רשת עצומה של סניפים לאיסוף והפצת הכסף. מניית Xoom יותר מהכפילה את ערכה מאז ההנפקה בתחילת 2013, והעניקה לחברה שווי שוק של יותר ממיליארד דולר - סכום גדול עבור חברה שדיווחה על הכנסות של 80 מיליון דולר בלבד ב–2012 והפסד נקי של 5 מיליון דולר.

בדומה לשיטות הערכות השווי שהיו נהוגות לפני פקיעת בועת הדוט.קום ב–2001, המניות של Xoom מתומחרות לא ביחס לרווחי החברה או ההכנסות, אלא בשל הצמיחה הפנומלית שלה.

בבריטניה נרשמת התלהבות דומה סביב וונגה ‏(Wonga‏), חברה צעירה עוד יותר שמתמחה בהענקת הלוואות קצרות טווח בריביות אטרקטיביות במיוחד. החברה שנויה במחלוקת: היא נמצאת באותו השוק של מלווים בשוק האפור. הארכיבישוף מקנטרברי, לא פחות, אמר שהוא רוצה להשתמש באיגודי האשראי של הכנסייה כדי להוציא את החברה מהשוק. אבל וונגה צומחת במהירות הודות לטכנולוגיה מלוטשת ואלגוריתמים חכמים שמנתחים מאסות של מידע, כולל כמה זמן צרכנים נמצאים באתר. המידע מאפשר לחברה לבצע פעולות אשראי בתוך שניות. הזמן שחולף מהרגע שצרכן מבקש הלוואה ועד שהוא מקבל את הכסף בבנק יכול להסתכם בדקות ספורות.

בלומברג

יש כאלה בתעשייה שחושבים שוונגה תוערך בשווי שוק של כמיליארד ליש"ט ‏(1.5 מיליארד דולר‏) כשהיא תבצע הנפקה בבורסה. שולי הרווח שלה גורמים לסכום הזה להיראות מתקבל על הדעת. 
ב–2011 החברה הניבה רווח לפני מס של 62 מיליון ליש"ט על הכנסות של 185 מיליון ליש"ט בלבד.

ההתלהבות סביב החברות האלה ואחרות גרמה לקרנות הון סיכון לדרוך אחת על השנייה כדי למצוא את הוונגה או Xoom הבאה. "אני מקבל שתיים או שלוש שיחות בשבוע מקרנות הון סיכון", אמר מייקל קנט, מנכ"ל אזימו, חברת אינטרנט מלונדון שמתמחה בהעברת כספים ברשת.

כמה גורמים בשנים האחרונות הביאו לעליית חברות הפינטק. ראשית היה המשבר הפיננסי, שפגע באמון בבנקים. הוא גם זירז כמה שנים של ריביות שפל, שדחפו את החוסכים לחפש תשואות גבוהות יותר איפה שהם יכולים. זה פעל לטובת גופים מלווים ישירות בשיטת Peer to Peer - שיתוף הדדי שבו חולקים מידע פיננסי - כמו לנדינג קלאב ‏(Lending Club‏), חברה אמריקאית שמספקת פלטפורמה שבה משקיעים יכולים להעניק הלוואות למלווים. באחרונה חצתה החברה רף של 2 מיליארד דולר לסך ההלוואות שהעניקה ללקוחות.

לא יחליפו את הבנקים במהירות

עליית תחום מחשוב הענן הורידה גם היא את חסמי הכניסה לתחום עבור חברות טכנולוגיה - זה נכון לגבי ענפים רבים, אבל זהו כוח חשוב במיוחד בענף כמו שירותים פיננסיים, שבו רוב הכסף קיים כביטים ובייטים על גבי מחשבים במקום שטרות ומטבעות.

הגלובליזציה עוזרת גם היא. סונאלי דה ריקר, שותפה בקרן ההון סיכון אקסל ‏(Accel‏) ובכירה בוונגה, מציינת כי החברה החלה את דרכה באמצעות מיקור חוץ של חלק גדול מהתכנות שלה בקייב, בירת אוקראינה.

התפשטות הסמארטפונים האיצה גם היא את חברות הפינטק בכך שהיא מאפשרת דרכים חדשות לביצוע או קבלת תשלום. חברות כמו סקוור ‏(Square‏) בארה"ב או iZettle באירופה מייצרות קוראי כרטיסי אשראי זולים שמתחברים לסמארטפונים ומאפשרים לסוחרים לקבל תשלומים באשראי. העלויות שלהן נמוכות מאוד, גם מכיוון שלצרכנים כבר יש מחשבים מתוחכמים בכיסיהם.

עליית ה"ביג דאטה", מונח המתאר את תוכנות המחשוב שיכולות לנתח מאסות של מידע בתבניות או מתאמים שאנשים לא בהכרח יבחינו בהם, הוא גורם נוסף. טכנולוגיה זו סייעה לחברות כמו וונגה וזסטקאש ‏(Zestcash‏) האמריקאית לשנות את האופן שבו החלטות על הענקת אשראי מתקבלות.

ואולם עם כל ההבטחה הגלומה בהן, חברות הפינטק עדיין עומדות בפני חסמים אדירים. הגדול שבהם הוא לזכות באמון הצרכנים. אם רכישת ספר ברשת היא ממילא קפיצה גדולה, על אחת כמה וכמה בהפקדת החסכונות או ניהול החיים הפיננסיים בידי חברה חדשה שנראה כי היא קיימת רק על מסך המחשב או בטלפון החכם.

סמיר דסאי, מנכ"ל ומייסד שותף של פאנדינג סירקל ‏(Funding Circle‏), אומר כי האתגר הגדול ביותר הוא העלאת המודעות בקרב לווים. "פחות מ–1% מהעסקים שמעו על מלווים בשיטת
Peer to Peer, או אפילו לא יודעים שיש חלופות לבנקים", הוא אומר. יקרים ככל שיהיו שירותי הבנקאות המסורתית, הם מספקים פרסום שכסף לא יכול לקנות בקלות.

אתגר נוסף מגיע מכיוון הגבולות של המודל העסקי של חברות הפינטק. מלווי Peer to Peer כמו זופה ‏(Zopa‏), שהפקדנו בה 50 ליש"ט לשם המחקר על הכתבה, לא יכולים להציע לחוסכים שלהם את הביטחון של פיקדונות מבוטחים או להבטיח שהלקוחות יוכלו למשוך את הכסף בכל עת. זה אמנם הופך את החברות החדשות לפחות מסוכנות בעיני רגולטורים, מכיוון שהמשמעות היא שהן לא יכולות לסבול מבריחת כסף, אך שימושיות פחות עבור לקוחות שרוצים משכנתאות לטווח ארוך, כמו גם גישה ישירה לכסף שלהם.

חברות פינטק יגזלו הרבה מאוד מהפעילות של בנקים בשנים הקרובות, ואולם להחליף אותם זה כבר סיפור אחר לגמרי.

תעשיית הפינטק של ישראל: ההשקעות מהבנקים, העובדים מחברות הפורקס

תחום הפינטק עמד במרכזה של תוכנית "יתרון יחסי" לעידוד ענף ההיי-טק של משרד האוצר אותה יזם חיים שני, בעת ששימש כמנכ"ל המשרד. כחלק מהתוכנית התחייב משרד האוצר להשקיע מאה מיליון שקלים לאורך תקופה של חמש שנים במענקים לחברות פיננסים גלובליות שיפתחו מרכזי פיתוח בישראל. בעקבות הפעלת התוכנית ומאמצי האוצר נפתחו בישראל שני מרכזי פיתוח – הראשון של בנק ברקליס והשני של סיטי בנק. מרכז הפיתוח של סיטי שמעסיק כיום כ-40 עובדים עוסק בפיתוח מוצרים ואפליקציות לשוק ההון כמו מסחר אלגוריתמי במט"ח ונגזרותיו, אפליקציות מובייל ומנועי חישוב סיכונים מבוזרים.

לצד פתיחתם של מרכזי הפיתוח הבינלאומיים החלו במקביל הבנקים הישראליים לקדם השקעות בחברות פינטק. בשנה שעברה הכריז בנק הפועלים על הקצאה של קרן של שמונים מיליון שקל לנושא. בנק לאומי הכריז בשבוע שעבר על פתיחת מסלול לקידום חברות פינטק יחד עם תוכנית ההאצה Elevator של היזמים תום ברונפלד ואורי גלזר. כל חברה שתשתתף בתוכנית תקבל השקעה של 20 אלף דולר ובנוסף תקבל חבילת שירותים נלווים, גישה מרחוק לסביבת הפיתוח של לאומי כבטא סייט (Beta Site), וליווי עם מומחי הפיתוח הטכנולוגי של הבנק.

סיטי בנק הכריזה בשבוע שעבר על יוזמה דומה לזו בנק לאומי עם הקמת תוכנית האצה ייעודית שיפעל כחלק ממרכז החדשנות של החברה ברמת החייל. המחזור הראשן של התוכנית יפתח עוד ב-2013 ויימשך ארבעה חודשים. תוכניות ההשקעה בחברות פינטק של הבנקים הישראליים הן תוצאה של הפיכתה של הטכנולוגיה והחדשנות הפיננסית לרכיב שמספק לבנקים יתרון תחרותי.

בשונה מתחומים כמו פיתוח שבבים, אבטחת מידע, ופיתוח מערכי אחסון שבהם נחשבת תעשיית ההיי-טק הישראלית כמובילה, מספר הסטארט-אפים הישראליים שפעילותם ממוקדת בשינוי ממשי של מודלים פיננסיים קיימים באמצעות טכנולוגיה אינו גדול. חברות דוגמת eToro, שפיתחה רשת חברתית להשקעות, BillGuard שפיתחה שירות מבוסס על חוכמת ההמונים לזיהוי טעויות בחיובים, וחברות דוגמת FeeX ו-ArtoPay הן יותר היוצא מהכלל מאשר הכלל.

לצד זאת, קיימת בישראל כיום פעילות ענפה של חברות שעוסקות בפיתוח לטכנולוגיות סליקה ותשלום ברשת ובמובייל (מרכז הפיתוח של PayPal, BlueSnap, Fifty-One, AcCells, ZooZ, Payoneer), חברות ומרכזי פיתוח שעוסקים בניטור הונאות בתשלומים (מרכז הפיתוח של RSA, Trusteer, cVidya), וחברות דוגמת Fundtech ו-OpTier שמפתחות מערכות באק-אופיס לארגונים פיננסיים. לצד חברות אלו התבססה בישראל תעשייה רחבה של חברות מסחר בפורקס, חברות שעובדיהן יכולים להפוך לשלד לפיתוחה העתידי של תעשיית הפינטק הישראלית.

ענבל אורפז ואור הירשאוגה
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#