"יש לנו כרגע מצב חירום": מים רדיואקטיביים דולפים לאוקיינוס השקט

המתקן הגרעיני בפוקושימה ביפן נפגע בצונאמי של 2011 ועד היום סובל מבעיות שמפעילת המתקן מתקשה להתמודד עימן

לוגו רויטרס
רויטרס
לוגו רויטרס
רויטרס

מים רדיואקטיביים ביותר הדולפים לאוקיינוס מהמתקן הגרעיני של יפן בפוקושימה יוצרים מצב חירום שטוקיו אלקטריק פאואר (טפקו) מתקשה להתמודד עימו, לדברי גורם בסוכנות הרגולציה הגרעינית של יפן לרויטרס. תחנת הכוח הגרעינית פוקושימה דאיצ'י נפגע קשות בצונאמי וברעידת האדמה ב-2011, ומפעילת התחנה טפקו ספגה ביקורות חריפות על חוסר מוכנותה לאסון ותגובתה הכושלת להיתוך הכורים הגרעיניים.

לדברי שינג'י קינג'ו, העומד בראש צוות המשימה של הסוכנות בפוקושימה, המים המזוהמים פרצו מחסום תת-קרקעי, עולים לפני השטח, ועולים על הגבול החוקי של פסולת רדיואקטיבית. הצעדים שנוקטת טפקו הם רק פתרון זמני לדבריו. "תחושת המשבר בטפקו חלשה, ולכן אי אפשר להותיר אותה לבד במערכה" אל מול האסון הממשמש ובא. "יש לנו כרגע מצב חירום", אמר.

לא ברור מה מידת האיום שמשקפים המים המזוהמים. בשבועות הראשונים של האסון הגרעיני בפוקושימה, ממשלת יפן התירה לטפקו לשפוך עשרות אלפי טונות של מים מזוהמים לאוקיינוס השקט כצעד חירום, אך שפיכת המים הרעילים ספגה ביקורות חריפות מצד מדינות שכנות כמו גם מצד דייגים מקומיים. בעקבות הביקורות, טפקו הבטיחה לא להמשיך לשפוך מים רדיואקטיביים לאוקיינוס ללא הסכמת הרשויות המקומיות.

"עד שנדע מה צפיפות ונפח המים הדולפים, אני לא יכול להעריך את ההשלכות על האוקיינוס", אמר מיצואו אואמאטסו מהמרכז לשיתוף פעולה בינלאומי במכון מחקר האטמוספירה והאוקיינוסים.

בארה"ב, מעבר לאוקיינוס, לא היתה תחושת חירום. "בשל הדילול הרב הצפוי, לא ניתן יהיה להרגיש בשחרור מים רדיואקטיביים מיפן בשטח ארה"ב, אמר דיוויד יוגי, דובר הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב (EPA). "האוקיינוס השקט הוא אדיר. "יש הרבה מים בינינו לבין יפן. לא משנה מה יקרה בפוקושימה, זו לא תהיה בעיה בארה"ב. נורמן זיהה זמן קצר לאחר האסון ב-2011 שיירי קרינה במי גשמים, חלב וצמחים בקליפורניה.

צילום: AP Photo/AP Photographer David Guttenfelder

טפקו אמרה כי היא נוקטת מגוון צעדים למניעת דליפה של מים רדיואקטיביים למפרץ הסובב את המתקן בפוקושימה. בהצהרה שנשלחה לרויטרס, אמר דובר החברה כי טפקו מתנצלת בפני התושבים במחוז פוקושימה ובפני הציבור בכללו בשל הצרות, הבעיות וההפרעות שנוצרו.

המתקן בפוקושימה שואב כ-400 טונות מים תת-קרקעיים ביום מהגבעות מעל המתקן ואל מרתפי המבנים ההרוסים, שם המים מתערבבים עם מים רדיואקטיביים המשמשים לקירור הכורים למצב היציב שלהם, בטמפרטורות נמוכות מ-100 מעלות צלזיוס.

טפקו מנסה למנוע מהמים התת-קרקעיים להגיע למתקן באמצעות הקמת מעקף. אך לאחר חריגות שנתגלו ברדיואקטיביות במפרץ, הודתה החברה כי מים מזוהמים אכן מצליחים להגיע לאוקיינוס. עובדי המתקן ניסו ליצור מחסום תת-קרקעי באמצעות הזרקת כימיקלים המקשיחים את הקרקע לאורך קו החוף של כור מספר 1. אך מחסום זה יעיל רק במיצוק הקרקע בעומק של 1.8 מטרים מתחת לקרקע.

פועלים מפנים קרקע רדיואקטיבית באזור פוקושימה צילום: אי–פי

מים העוברים את המחסום יכולים לדלוף דרך האזורים הרדודים לים הקרוב, אך המחסום תורם לעליית מפלס המים - שאם יעלה מדי, יאיץ את זרימת המים לאוקיינוס. "אם בונים חומה, ברור שהמים יצטברו, ולא יהיה להם לאן ללכת מלבד למעלה או הצידה - ובסופו של דבר הם יגיעו לאוקיינוס", מסביר מסאשי גוטו, מהנדס גרעיני בפנסיה שעבד על כמה מתקנים של טפקו כאשר עבד בחברת טושיבה. לפי הערכות, מפלס המים יגיע לגובה פני הים תוך 3 שבועות.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker