סין, הודו, רוסיה וברזיל שוקעות: מי הכלכלות הבאות שיובילו את הצמיחה העולמית?

במשך 20 שנה נהנה העולם מצמיחה אדירה של ארבע מעצמות מתפתחות - סין, הודו, רוסיה וברזיל ■ כעת צמיחתן הואטה, וההשפעות מתחילות לחלחל לשווקים נוספים ברחבי העולם

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

2013 תהיה השנה הראשונה שבה שווקים מתעוררים יהיו אחראים ליותר ממחצית מהתמ"ג העולמי, בהתבסס על כוח קנייה - כך לפי נתוני קרן המטבע הבינלאומית ‏(IMF‏). ב–1990 הם היו אחראים לקצת פחות משליש מעוגה קטנה בהרבה. בין 2003 ל–2011, הנתח של כלכלות מתעוררות בכלכלה העולמית צמח ביותר מ–1% בשנה. הצמיחה המהירה להפליא בשני העשורים האחרונים מסמנת את השינוי הכלכלי הגדול ביותר בהיסטוריה המודרנית - ורוב הסיכויים הם שלא נראה שינוי כזה פעם נוספת.

לפי מחקר שהתפרסם באחרונה על ידי ארווינד סאברמניאן ומרטין קסלר ממכון המחקר פיטרסון, בין שנות ה–60 לשנות ה–90 רק 30% מהמדינות המתפתחות שלגביהן קיימים נתונים הצליחו להגדיל את התמ"ג שלהן מהר יותר מארה"ב, כלומר "להשיג אותה בצמיחה".

סגירת הפער מול ארה"ב היתה אטית באופן יחסי - בקצב של 1.5% בשנה. ואולם, מאז שנות ה–90 המאוחרות התהפכו היוצרות. החוקרים גילו כי 73% מהמדינות המתפתחות צומחות מהר יותר מארה"ב, וסוגרות את הפער בקצב ממוצע של 3.3% בשנה. אמנם אחת הסיבות היתה האטה בצמיחה בארה"ב, אך העיקר היה האצה בצמיחת הכלכלות המתעוררות.

הצמיחה המרשימה ביותר התרחשה בארבע מהכלכלות המתעוררות הגדולות ביותר: ברזיל, רוסיה, הודו וסין, שב–2001 זכו לכינוי "מדינות BRIC", שטבע כלכלן גולדמן סאקס, ג'ים אוניל. כלכלות אלה צמחו בדרכים שונות ומסיבות שונות, אך גודלן סימן אותן כייחודיות. במונחי כוח קנייה, הן היו הכלכלות היחידות מחוץ ל–OECD - ארגון המדינות המפותחות והעשירות - שגודלן יותר מטריליון דולר. אוניל העריך כי בתוך עשור הן יהיו לכלכלות מהמובילות בעולם גם ללא התאמה לכוח קנייה - והוא צדק. כיום ארבעתן נמצאות בעשירייה הראשונה של הכלכלות הגדולות בעולם.

טכנאים בוחנים מפעל כימיקלים בסין שהתפוצץצילום: AP

אותה צמיחה מרשימה של שווקים מתעוררים בכלל ושל מדינות BRIC בפרט שינתה את הכלכלה העולמית בדרכים רבות ומשמעותיות, חלקן מטלטלות. מחירי הסחורות זינקו, ועלויות הייצור והעבודה צנחו. שיעורי העוני בעולם ירדו בחדות. חוסר איזון כלכלי הוביל לעידן של שבריריות פיננסית, והניח את היסודות למשבר עולמי. כוח עבודה גדל והולך ונגיש הרבה יותר בכלכלות מתעוררות שיחק תפקיד הן בקיפאון בשכר והן בהתרחבות הפערים החברתיים במדינות העשירות.

הגידול בנתח העולמי של כלכלות מתעוררות צפוי להימשך. ואולם, נראה כי השלב הסוער של תהליך זה כבר קרוב לסיומו: שיעורי הצמיחה בכל מדינות BRIC צנחו - וטיב הצמיחה שלהן משתנה אף הוא. בתצורה החדשה שלה, הצמיחה צפויה להשפיע בצורה פחות ישירה על יתר העולם.

לכתבות אחרות ב-TheMarker:

המחאה שמשגעת את המערכות הישנות

מגדלי הסלאמס: צפו בשכונת העוני שממוקמת בקומה 28 בלי מעלית

הסבירות שצמיחה בכלכלות מתעוררות אחרות תשפיע בצורה ניכרת, כמו שהשפיעו מדינות BRIC ב–20 השנים האחרונות, נמוכה. הסיכוי של מדינות אחרות להשיג את הצמיחה של המערב, כאותן מדינות בשנות ה–90, נמוך יחסית. בנוסף, הצמיחה של מדינות BRIC שינתה את הכלכלה העולמית באופן ששוחק כל השפעות משבשות אחרות מצד כלכלות מתעוררות. הענקיות המתעוררות ימשיכו לגדול, ומספרן יגדל אף הוא, אך הן כבר לא יזעזעו את העולם כבעבר.

התשואה הגדולה

עידן ה–BRIC הגיע בסופה של מאה שבה המגמות באיכות החיים ברחבי העולם התפצלו לכמה כיוונים. לקראת סוף המאה ה–19 עברה כלכלת ארה"ב את זו של סין ונהפכה לכלכלה הגדולה בעולם. עד 1992 היו הודו וסין, שבהן 38% מאוכלוסיית העולם, אחראיות 
ל–7% בלבד מהתמ"ג העולמי - בעוד שש מדינות עשירות, שבהן רק כ–12% מאוכלוסיית העולם, ייצרו מחצית מהתמ"ג העולמי. 
ב–1890 היתה איכות החיים הממוצעת של האמריקאים טובה פי שישה מזו של הסינים או ההודים. עד תחילת שנות ה–90, מצב האמריקאים כבר היה טוב פי 25.

לאחר מכן הגיעה מה שהחוקרים מכנים "התכנסות אלימה" ‏(convergence with a vengeance‏), שהגיעה בעקבות אימוץ הליברליזציה בסין ופנייתה לשווקים העולמיים, בתקופה טובה במונחים פוליטיים, עסקיים וטכנולוגיים. כלכלות עשירות חשו רגועות באופן יחסי בנוגע לגלובליזציה ולגירעונות בחשבון השוטף. אמריקה של ביל קלינטון, פורחת ומלאת ביטחון, לא הוטרדה מהצמיחה של התעשייה הסינית או ממעבר המשרות במיקור חוץ להודו. הידע הטכנולוגי והניהולי הנחוץ להרכבה ולתחזוקה של שרשרת אספקה מורכבת הבשיל, ואיפשר לחברות לפזר את עסקיהן בין מדינות ומעבר לאוקיינוסים.

העלויות הצונחות של תובלה ותקשורת הובילו למה שריצ'רד בולדווין, כלכלן במכון לבוגרים בז'נווה, מכנה "פירוק החבילה השני" של הגלובליזציה. הראשון היה היכולת הפשוטה לספק מוצרים ממדינה אחת לצרכנים במדינה אחרת. כעת, שרשראות אספקה ארוכות חדרו אל מקומות עם אוכלוסיות עובדות מהירות צמיחה וחיברו ביניהם - ונוצרה נגישות לכמויות אדירות של עבודה חדשה וזולה. לפי נתוני מכון המחקר מקינזי, לשווקים מפותחים נוספו כ–160 מיליון משרות שאינן חקלאיות בין 1980 ל–2010. במקביל, בשווקים מתעוררים נוספו כ–900 מיליון משרות.

רוכבים על הגל

פירות העבודה הזולה היו התקדמות מהירה של הסחר העולמי. יצוא של מוצרים זינק מ–16% מהתמ"ג העולמי באמצע שנות ה–90 ל–27% ב–2008. הנתח של סין ביצוא העולמי עלה על 11%, והסחר אחראי ליותר ממחצית מהתמ"ג שלה. לפי סאברמניאן וקסלר, סין היא מעצמת הסחר הראשונה בעולם מאז ימי השיא של האימפריה הבריטית.

הצמיחה בסחר לוותה בצמיחה בביקוש לסחורות, כאשר סין שואבת אליה אנרגיה וחומרי גלם כמו ברזל, נחושת ועופרת. המחירים זינקו, ותרמו להתעשרותן של יצרניות הסחורות במדינות מתעוררות ולבום כלכלי רחב, לטובתן של השותפות ב–BRIC, כמו גם לכלכלות קטנות יותר, רבות מהן באפריקה.

בין 1993 ל–2007 צמחה סין ב–10.5% בשנה בממוצע. הודו, הנסמכת פחות על סחר, הסתדרה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 6.5% - כפליים מהצמיחה בארה"ב. הנתח המשותף של הודו וסין בכלכלה העולמית הוכפל, והתקרב לכ–16%. חוסר שיווי המשקל הפיננסי העולמי גבר. החל ב–1999, כלכלות מפותחות מצאו עצמן בגירעון, שהגיע 
ב–2006 לשיא של כ–1.2% מהתמ"ג במדינות העשירות. העודף במאזן של כלכלות מתעוררות הגיע במקביל לשיא של 4.9% מהתמ"ג.

התערבויות בשוק המט"ח הקשו עוד יותר על ניהול הזינוק ביצוא. לאחר המשברים הפיננסיים של סוף שנות ה–90, כלכלות מתעוררות רבות החלו לאגור יתרות דולריות, כדי להגן על עצמן מפני בריחת הון. צבירת היתרות סייעה לכלכלות המתעוררות להחזיק את שערי המט"ח שלהן נמוכים יחסית, ולהוזיל את היצוא שלהן. סין היתה אוגרת יתרות נלהבת במיוחד, וכיום היא מחזיקה ביתרות בסך 3.5 טריליון דולר, שכמעט כולן נצברו מאז 2000. בסך הכל, בידי מדינות BRIC יתרות בסך כ–4.6 טריליון דולר.

צבירת היתרות תרמה לעודף חסכונות, והריביות הנמוכות שנבעו מכך עודדו נטילת הלוואות על ידי המגזרים הפרטי והציבורי בעולם העשיר. יש מי שמעריכים כי המניפולציה בשוק המט"ח דיכאה גם את הצריכה בשווקים מתעוררים, כך שהיצוא שלהן לכלכלות מפותחות כמו ארה"ב לא קוזז על ידי גידול בצריכת יבוא, מה שתרם לגידול בחוסר שיווי המשקל.

קחו נשימה עמוקה

לא כל השפעות הצמיחה המהירה של מדינות BRIC הורגשו באופן מיידי. חלקן יורגשו רק בעוד עשרות שנים. כלכלות גדולות יותר פירושן גם צבאות גדולים יותר. פירושן גם פריחה אקדמית. כך, ב–2030 צפויים להתווסף לכוח העבודה בסין 50 מיליון בוגרי מדעים והנדסה לעומת 2010. פירושן גם זינוק בפליטות גזי החממה.

אף שההשלכות של השינוי המהיר יורגשו עוד שנים רבות, השינוי עצמו מתמתן. קצב הצמיחה של השווקים המתעוררים צפוי להאט, והצמיחה הגדולה של מדינות BRIC כבר מאחוריהן. חלקן של הכלכלות המתעוררות בתמ"ג העולמי אינו גדל מהר כפי שצמח בשנות ה–2000. קצב הצמיחה בתמ"ג של מדינות BRIC הואט אף הוא, וחלקן בצמיחה העולמית צנח משמעותית.

כלכלות מתעוררות אחרות עשויות לקחת לידיהן את ההובלה בצמיחה. גולדמן סאקס מקדם את רשימת "נקסט 11", הכוללת את בנגלדש, אינדונזיה, מקסיקו, ניגריה וטורקיה. ואולם, יש מגוון סיבות המעלות חשש כי מדינות אלה לא יוכלו להשפיע על הכלכלה העולמית כפי שעשו מדינות BRIC. קודם כל, הן קטנות יותר. שנית, הן עשירות יותר כיום מכפי שהיו BRIC כשהחלו בצמיחה האדירה שלהן.

הדבר נכון לא רק לגבי נקסט 11. המדינות המאוכלסות בעולם כבר אינן כה עניות, והמדינות העניות בעולם כבר אינן כה מאוכלסות. ב–1993, כמחצית מהעולם חי על פחות מ–5% מהתמ"ג לנפש בארה"ב, לפי ניתוח "אקונומיסט" של נתוני IMF. ב–2012, הנתון המקביל היה 18%.

האטה בצמיחת ענקיות השווקים המתעוררים מביאה לחשש קודם כל עבור תושבי אותן מדינות, שבהן הצמיחה המהירה הובילה לעלייה באיכות החיים והגדילה את התיאבון לשיפור נוסף. אך השינוי לא חייב להיות כואב. בסין, ההאטה עשויה לא להשפיע רבות על העובדים, אם שיעור הצריכה בכלכלה יגדל ביחס להשקעות. אך בהודו התמונה יותר עגומה.

ברמה הבינלאומית, צמיחה אטית יותר עשויה לעודד מנהיגים לשתף פעולה זה עם זה, ולקדם ליברליזציה של הסחר. הסכם המסיר מחסומי סחר עשוי להניב יתרונות אדירים. אך קיים סיכון שהמגמה תנוע בכיוון ההפוך - העולם העשיר זהיר יותר לגבי גלובליזציה לעומת העשורים הקודמים, ומעוניין לשמור על תחרותיות היצוא שלו. האטה במדינות BRIC עשויה גם להוביל למתיחות פנימית מהסוג שמדינות מנסות להפיג לעתים באמצעות מריבות עם שכנותיהן. השאלה היא אם הענקיות החדשות ייטו לכיוון של שיתוף פעולה, או שמא ימעדו, ובמקרה הגרוע אף יילחמו זו בזו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker