תקציב הביטחון בארה"ב ייחתך בכטריליון ד' - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מעצמה מתייעלת

תקציב הביטחון בארה"ב ייחתך בכטריליון ד'

תקציב הביטחון של ארה"ב עומד בפני קיצוץ של כטריליון דולר בעשור הקרוב, בהתאם לאסטרטגיה ביטחונית חדשה שהתווה הנשיא אובמה - ותחייב את הצבא להשתנות מול איומים חדשים ■ עם זאת, מומחים טוענים כי הצבא האמריקאי פשוט לא מסוגל להתייעל

4תגובות

יש התקפות שמגיעות משום מקום. אחרות מגיעות עם אינספור אזהרות. חוק בקרת התקציב של 2011 ‏(BCA‏), הידוע גם כסקווסטר, שייך לקבוצה השנייה. למרות זאת, במשך זמן רב הפנטגון התעלם ממנו, בהנחה שהקיצוצים בהוצאות הביטחון שכלולים בו לעולם לא יתממשו.

קיצוצים אלה - 500 מיליארד דולר בתשע השנים הבאות, בנוסף לעוד 487 מיליארד דולר שכבר בדרך - נועדו להיות כה כואבים עד שיאלצו את הרפובליקאים להגיע לפשרה על התקציב עם הנשיא ברק אובמה, ולו רק כדי להימנע מהם. אך מתברר שרפובליקאים שונאים מסים אפילו יותר מכפי שהם אוהבים את הצבא. שום פשרה לא הושגה, וב–1 במארס החל הסקווסטר.

הפטנגון מתקשה למצוא מקורות חיסכון בגובה 37 מיליארד דולר לשאר שנת התקציב, אבל לפחות עושה הכנות רציניות. השבוע הוא צפוי לפרסם דו"ח שמדגיש את ההשלכות של קיצוץ בגובה 52 מיליארד דולר שמתוכנן לשנת התקציב הבאה, המתחילה באוקטובר.

AP

הצעת תקציב הביטחון ל–2014 של הנשיא, שפורסמה באפריל, לא עשתה כל הנחות לדרישות של הצעת BCA המקורית. ללא תיקונים, המשמעות היא שהקיצוצים יאושרו על ידי הקונגרס ‏(צעד לא סביר‏) או פשוט יפוזרו באופן רוחבי. במקרה כזה יהיה זה בלתי אפשרי לפנטגון לקבוע סדר עדיפויות: תוכניות מיושנות עשויות לקבל מימון מופרז, בעוד שתוכניות חדשות וחיוניות יתייבשו בהיעדר מזומנים.

חלק מחברי הקונגרס מקווים לעסקת פשרה שתגביל את הקיצוצים בשנה הבאה ל–5% מתקציב הפנטגון, אבל זה לא סביר. עבור שר ההגנה, צ'אק הייגל, יהיה זה נבון יותר להתכונן לתקציב מקוצץ ב–10% בשנים הבאות. והוא חייב לנהוג כך אפילו כשסדר העדיפויות האסטרטגי של ארה"ב משתנה - אובמה הוריד פרופיל מסוים ב"מלחמה בטרור", והדגשים החדשים לכיוון "איזון מחדש" עם אסיה תובעים סוג אחר של צבא.

עד השנה הבאה הפנטגון חייב להעביר סקירה ארבע־שנתית. הקודמת, ב–2010, נכתבה כששתי מלחמות גדולות עוד השתוללו בעיראק ואפגניסטאן, והיתה חסרת מעוף. הבאה תהיה חייבת להיות רדיקלית ורפורמיסטית יותר - תכונות שלא מאפיינות את הפנטגון לרוב.

כמה גדול הקיצוץ? קודמו של הייגל בתפקיד, לאון פאנטה, אמר כי הסקווסטר "ימוטט" את הביטחון הלאומי. אחרים האשימו את הפנטגון בדמעות תנין. תקציב הביטחון, טענו חלק מהמחוקקים והמתנגדים, ימשיך לצמוח למרות הסקווסטר. במקרה הגרוע, הם אומרים, התקציב יחזור לרמות של לפני עשור, לפני שג'ורג' בוש פתח את ברז התקציב למלחמה בטרור. בקיצור, הסקווסטר יהיה שונה רק במעט מתקציבים שהוגשו בסופן של מלחמות.

הצבא נהפך יקר יותר

אף אחד מהצדדים לא צודק. לא חשוב מה יקרה, ארה"ב תישאר המעצמה הצבאית החזקה בעולם, שמחזיקה ב–40% מהוצאות הביטחון בעולם. תקציב הביטחון של בעלות בריתה מהווה חלק ניכר בשאר ההוצאות. לכן, אם הסקווסטר יימשך, העסקים לא יימשכו כרגיל.

במהלך מלחמות קודמות, ארה"ב הגדילה את מספר החיילים בצבאה. במהלך הבנייה הנוכחית הצבא האמריקאי כמעט ולא גדל, הבחין טוד האריסון מהמרכז לאסטרטגיה והערכות תקציב ‏(CSBA‏). "במקום לגדול ולהיות יקר יותר בעשור האחרון, הצבא רק נהפך יקר יותר", אמר. זה מקשה הרבה יותר על הפטנגון לחסוך כסף באמצעות קיצוץ חיילים, כפי שהיה בעבר.

שכר והטבות אחרות לאנשי צבא קבע צמחו ב–57% בין 2001 ל–2012 או 4.2% בשנה, אומר האריסון. עלויות כוח האדם הכוללות עלו ב–59% בקיזוז האינפלציה, על אף שמספר האנשים המועסקים בזרועות הצבא עלה 
ב–3% בלבד. ההוצאות שאותן מגדיר הפנטגון "תפעול ותחזוקה", עלו ב–34% ריאלית. זה משקף עלייה חדה במספר האזרחים התומכים במימון אנשי הצבא, וכישלון לקצץ בהוצאות התשתיות העודפות ‏(הפנטגון מעריך שהוא מחזיק ב–20% בסיסים יותר מכפי שהוא צריך‏).

אם הצמיחה בעלויות תימשך ללא פיקוח, האריסון מחשב שעד 2024 הן יזללו את תקציב הביטחון כולו. גם כשהתקציב גדל, עלויות כוח האדם התופחות משאירות פחות כסף פנוי לרכישת כלי נשק וטכנולוגיות מתקדמות.

מארק גונזינגר מ–CSBA רוצה שסקירת התקציב הבאה תסביר באופן ברור אילו כוחות תצטרך ארה"ב כדי להתאים עצמה לאתגרים שהוגדרו על ידי האסטרטגיה החדשה של הנשיא אובמה, שפורסמה בשנה שעברה. מעל הכל, זה אומר היכולת לדעת מהו סוג הכוח הנדרש מול אויבים בעלי נשק מתוחכם ‏(כזה שימנע מכוחות אמריקאים להגיע למחוז חפצם, כמו טילים נגד אוניות‏). האויבים הפוטנציאליים הם סין, ובמידה פחותה איראן.

גונזינגר מציין שסקירות קודמות התחמקו משינויים מהותיים באמצעות הוספת משימות במקום קביעת סדרי עדיפויות. אדמירל גארי רוגהד ‏(לשעבר מפקד המבצעים הימיים‏) וקורי שאקה ממכון הובר אומרים שחלק מהבעיה היא שהפנטגון מבקש באופן שיטתי חלוקה תקציבית שווה בין צבא היבשה, צבא הים, חיל האוויר והמארינס. זה עשוי לקדם הרמוניה בין הזרועות, הם אומרים, אבל ישאיר את ארה"ב עם "עודף כושר ללוחמה יבשתית ונחיתות עבור אתגרים גדלים באוויר, בים ובאיומי סייבר".

יש שקיוו שהסקווסטר יחייב את הפנטגון והקונגרס לאמץ שינויים, אבל מעטים ציפו שזה אכן יקרה. כפי שקלארק מרדוק מהמרכז ללימודי אסטרטגיה ויחסים בינלאומיים ‏(CSIS‏) מלין, "למערכת אין החוסן הפנימי לעשות זאת ב–20 השנים האחרונות". הסקווסטר לא צריך להיות אסון לזרועות הצבא של ארה"ב. אבל הוא יכול להיות.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#