כך מעשירות הסובסידיות בארה”ב את החקלאים העשירים - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך מעשירות הסובסידיות בארה”ב את החקלאים העשירים

בית הנבחרים אישר תיקון לחוק החקלאות שמבטל את תלושי המזון לחקלאים חלשים אך מגדיל את הסובסידיות לחקלאים העשירים ביותר, המסתכמות ב-4-5 מיליארד דולר בשנה. אפילו הרפובליקאים זועמים: "הממשל הפדרלי מעדיף כיום את האנשים החזקים על פני האנשים הקטנים"

3תגובות

קשה לדמיין חוק שנוא יותר מחוק החקלאות בארה”ב, שעלותו מוערכת בכמעט טריליון דולר. חלוקת הכספים לחקלאים עשירים זוכה ללעג רב, והתמריצים המעוותים שלו מאחדים כבר במשך שנים בין הליברלים, המודאגים לגבי ההשפעות על איכות הסביבה, לשמרנים, המודאגים לגבי הגירעון והסובסידיות המעוותות את פעולת השוק - וגם את כל מי שמעוניינים בהגינות בסיסית.

כמעט כולם, להוציא את שדולת החקלאים רבת העוצמה ובעלי בריתה בקונגרס, שמאז השפל הכלכלי הגדול הצליחו מדי חמש שנים למנוע רפורמה משמעותית, ואף להגדיל את הסובסידיות לחקלאים. כעת זה קורה פעם נוספת.

בשבוע שעבר הורידו הרפובליקאים, השולטים בבית הנבחרים, מחוק החקלאות את סעיף תלושי המזון שבו, בטענה לעלויות מנופחות, בזבוז והונאה בתוכנית הפדרלית, שעלותה 80 מיליארד דולר בשנה. את הזעם הרפובליקאי תידלק סיפור שרץ בתקשורת על אדם ממישיגן שהמשיך לממש תלושי מזון גם לאחר שזכה ב–2 מיליון דולר בלוטו.

ואולם, הדיון המר והמתוקשר שהוביל להצבעה נטה להסתיר את מה שקרה ליתר החוק בבית הנבחרים: רבים מאותם מחוקקים הזועמים על הוצאות ממשל מופרזות וניצול לרעה של מערכת הרווחה הצביעו על הגדלת הסובסידיות הפדרליות לחקלאים העשירים.

“מה שמדהים בחוק החקלאות הוא שבתקופה של מחירי שיא של יבולים וגירעונות פדרליים, בית הנבחרים החליט על הגדלת הסובסידיות”, אמר סקוט פייבר, סגן נשיא בארגון Environmental Working Group, הפועל בנושאי מדיניות איכות הסביבה. “רק גאונים מרושעים יכולים להעלות במוחם דבר כזה”, אמר.

בלומברג

לדברי פייבר, הדיון על תלושי המזון יצר ענן עשן שהסתיר את הסובסידיות החקלאיות. “אלא אם קוראים את האותיות הקטנות בכתבי העת המקצועיים של ענף החקלאות, בלתי אפשרי היה לשים לכך לב”, הוסיף. הארגון של פייבר קורא כבר שנים לשינויים בסובסידיות לחקלאים, כשהוא מדגיש בין היתר את ההשלכות השליליות שלהן על הסביבה.

“קשה להבין כיצד מישהו בבית הנבחרים שמכנה את עצמו שמרני יכול לתמוך בחוק זה, אך רבים מהם תמכו בו”, אמר כריס צ’וקולה, נשיא ארגון Club for Growth הקורא לחיזוק השוק החופשי ומתנגד לחוק. צ’וקולה הוא חבר קונגרס לשעבר מאינדיאנה, המגיע לוושינגטון מחוותו בת 160 הדונמים באלקהרט שבאינדיאנה. לדבריו, הוא בילה את מרבית חייו בחקלאות. “עם החוב והגירעון הפדרליים הקיימים, אין כל היגיון בסבסוד חקלאים מיליונרים”, אמר.

מוקדם יותר השנה חזה משרד החקלאות אמריקאי שהכנסות החקלאים ב–2013 יגיעו ל–128.2 מיליארד דולר - רמתן הגבוה מאז 1973, הודות ליבולי שיא ולמחירים גבוהים תמורתם.

לפי הבנק הפדרלי של קנזס סיטי, 2013 היא השנה השלישית שבה צפוי להירשם גידול דו־ספרתי במחירי הקרקעות החקלאיות, ועלייה זו תרמה אף היא להגדלת שווי החקלאים.

לדברי פייבר, למרות התקופה הטובה עבור החקלאים, החוק שעבר בבית הנבחרים האמריקאי מספק את הסובסידיות הנדיבות בתולדות ארה”ב. החוק הגדיל את סובסידיות ביטוח היבול והעלה מחירי יעד למגוון יבולים, ובכך הבטיח ערבות למחירי השיא שנרשמו באחרונה. בגלגולים קודמים של החוק תוקף הסובסידיות פקע מדי חמש שנים, אלא אם הקונגרס האריך אותו. הקונגרס אמנם תמיד האריך את תוקף הסובסידיות, אך היתה הזדמנות לרפורמה תקופתית. ואולם, החוק החדש מקבע את הסובסידיות לעד.

“הסובסידיה לא עוזרת לחקלאים הקטנים”

הגרסה של החוק בסנאט - הבית העליון של הקונגרס הנשלט כיום על ידי הדמוקרטים - אמנם הותירה את המימון לתלושי מזון, אך כוללת גם את הסובסידיות הנדיבות.

“הממשל הפדרלי כיום מעדיף את האנשים החזקים על פני האנשים הקטנים”, אמר בראיון חבר בית הנבחרים האמריקאי פול ריאן, לשעבר המועמד הרפובליקאי לסגנות נשיאות ארה”ב לצד מיט רומני, וכיום יו”ר ועדת התקציב של בית הנבחרים. “אנחנו מסבסדים חברות חקלאות גדולות ועשירות על חשבון החקלאים הקטנים ומשלמי המסים. זאת דוגמה ברורה לפרוטקציוניזם. האשם הוא בשתי המפלגות, אך אני מקווה ששני הצדדים יכולים לשתף פעולה ולתקן את המצב”.

הצעת החוק החדשה בבית הנבחרים מכילה גם כמה רפורמות. היא מקצצת בהוצאות על שימור ותזונה - יעדים דמוקרטיים ידועים. מלבד מגדלי הכותנה, שלדברי פייבר תמיד זוכים לעסקה הטובה ביותר, היא גם שמה קץ לתשלומים ישירים לחקלאים שאינם מגדלים למעשה דבר. 4–5 מיליארד דולר ניתנים מדי שנה לבעלי קרקעות חקלאיות שבאופן מסורתי גידלו מגוון יבולים, אך בשנים האחרונות זכו מענקים אלה לביקורות רבות על רקע דיווחים כי הזכאים אינם בהכרח מגדלים יבולים כלשהם.

דוגמה שהובילה לרעש תקשורתי רב היתה החשיפה כי מארק רוקפלר, נצר למשפחת ההון הידועה, קיבל סובסידיה ישירה בסך 340 אלף דולר אף שלא גידל יבול כלל. אפילו לובי החקלאים ויתר על סעיף זה.

אך מרבית הסכום - 50 מיליארד דולר - שניתן היה לחסוך מהקיצוץ בתשלומים ישירים במשך עשור, הוזרמה בחזרה לתוכניות סובסידיה אחרות. אלה כוללות ביטוח יבולים ויעדי מחירים מוגבהים, הערבים להכנסות החקלאים. לפי פייבר, סובסידיות ביטוח יבולים עולות למשלמי המסים האמריקאיים 9 מיליארד דולר כבר כיום, ומרביתן זורמות לחקלאים העשירים ביותר ולחברות החקלאיות הגדולות ביותר. אלה מקבלים סובסידיות של יותר ממיליון דולר בשנה כל אחד. 10,000 חקלאים מקבלים סובסידיה של יותר מ–100 אלף דולר בשנה. ואולם, 80% מבעלי ערבויות היבולים מקבלים סובסידיה ממוצעת של 5,000 דולר בשנה בלבד.

סעיפי הביטוח בהצעות החוק, הן בבית הנבחרים והן בסנאט, מובילים לתשלומים ישירים לחקלאים בסך יותר מ–85% ממחיר היעד של מגוון יבולים. העלאת מחירי היעד מגדילה את הסיכויים שיידרשו סכומי ענק כדי לשלם לחקלאים אם מחירי היבולים יחלו לרדת משיאם הנוכחי. מכון היזמות האמריקאי מעריך כי תוכנית זו עשויה לעלות לממשל 18 מיליארד דולר בשנה בהתבסס על מחירים היסטוריים ממוצעים. גם תשלומים אלה מגיעים בעיקר לחקלאים העשירים והגדולים ביותר. “ככל שמייצרים יותר, כך הסובסידיות גדלות”, אומר פייבר. “זה מיטיב עם העסקים הגדולים, המייצרים ומשווקים הכי הרבה”.

צ’וקולה מסכים. “כשמדברים עם חקלאים צעירים, הם לא רוצים מזה דבר. זה לא עוזר לחקלאים הקטנים. אנחנו צריכים שינוי מחשבתי דורי בנוגע לסובסידיות החקלאיות”, הוסיף.

חיסכון של כמיליארד דולר בשנה

האם יש תקווה לרפורמה? על הקונגרס ליישב את ההבדלים בין שתי הגרסאות, אך מרבית תשומת הלב צפויה להיות מופנית שוב לתוכנית תלושי המזון, ולא לסובסידיות הנדיבות. טום קובורן, סנאטור רפובליקאי מאוקלהומה, ודיק דרבין, סנאטור דמוקרטי מאילינוי, הציעו לצמצם את הסובסידיות לביטוח יבולים ב–15% עבור חקלאים המרוויחים יותר מ–750 אלף דולר בשנה. להערכתם, הגבלת הסובסידיות תחסוך לממשל כמיליארד דולר בשנה.

בבית הנבחרים ננזף ריאן על ידי יו”ר בית הנבחרים, הרפובליקאי ג’ון ביינר, לאחר שבתחילה הצביע נגד הצעת החוק, בין היתר בשל היעדר הגבלת ההכנסות על מקבלי הסובסידיות. אף שתמך בהצעה שעברה בבית הנבחרים, אמר כי לא יצביע בעד הצעה סופית שאינה כוללת הגבלת הכנסות.

צ’וקולה מטיל ספק באפשרות שהחוק הסופי יהיה טוב משמעותית מההצעות שהעלו בית הנבחרים והסנאט. הדמוקרטים צפויים לוותר בשל רצונם להחזיר את תלושי המזון לחוק, ורפובליקאים רבים כבר נשברו.

“כיצד יכולות מדינות מתפתחות להתחרות בסובסידיות האדירות שלנו?”, שאל צ’וקולה. “אפשר לדבר על שיפור מצב העניים בעולם השלישי, אך אין להם דרך להתחרות בחקלאים שלנו. אין כאן שום שוק חופשי. אין כאן שום זווית ביטחון לאומי, ולא צפוי להיגמר לנו מלאי המזון. פשוט אין תירוץ”, סיכם צ’וקולה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#