OECD יוצא למלחמה בתכנוני המס של חברות גלובליות - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
צדק חברתי עולמי

OECD יוצא למלחמה בתכנוני המס של חברות גלובליות

התוכנית נועדה למנוע מתאגידים רב־לאומיים להקטין את נטל המס שלהם באמצעות ניצול פערים בחוקי המס בין מדינות שונות ■ בין השאר, מוצע לדרוש מתאגידים שמחזיקים במחסני מלאי גדולים במדינות זרות לשלם מס מקומי על רווחים באותן מדינות

12תגובות

אם תומכי המחאה החברתית בעולם רוצים הוכחה אחת שהמחאה הובילה לשינויים אמיתיים וחשובים במערכת הכלכלית בעולם - תוכנית OECD לסגירת פרצות מס בינלאומיות היא אולי ההוכחה הזו.

בניצחון מוחץ לפופוליזם - ולא במובן השלילי של המלה - על הסדר הכלכלי הישן, פירסם בסוף השבוע OECD ‏(הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, המאגד את המדינות העשירות בעולם‏) תוכנית שאפתנית וחסרת תקדים, שתמנע מתאגידים רב־לאומיים להקטין את נטל המס שלהם באמצעות "ארביטראז'" - ניצול פערים בחוקי המס בין מדינות שונות. התוכנית תוארה כמהלך של פעם ב–100 שנים.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

כך הורידה קבוצת פייסבוק את מחירי הדירות לחבריה בעשרות אלפי שקלים

מאבקי השליטה בשוק הרכב הישראלי: מזימות עסקיות, סוסים טרויאניים וריגול עסקי

אי–פי

ההצעה של OECD כוללת כמה עקרונות יסוד, המבקשים ליצור בסיס לתוכנית שתפותח בשנתיים הקרובות. בעיקרה, זו תוכנית לסגירת פרצות: אותם סעיפים חוקיים בתכלית שמאפשרים לחברות לשלם בארצן או במקומות שבהן הן פועלות פחות מס הכנסה תאגידי - באמצעות רישום ותרגילים טכניים אחרים במדינות זרות.

תרגילים כאלה כוללים רישום חברות קש ב"מקלטי מס" - מדינות שבהן חוקי המס מתירניים יותר; קבלת הטבות מס במדינות אחרות; דיווח חלקי ורישומי הכנסות במדינות שונות מבאלה שבהן התבצעו המכירות בפועל.

"זה עניין של צדק והגינות - שחברות רב־לאומיות ישלמו את תרומתן ההוגנת", אמר ביום חמישי וולפגנג שויבלה, שר האוצר של גרמניה, במסיבת עיתונאים בפסגת G20 במוסקווה. "ללא חלוקה הוגנת של הנטל, נשמיד לבסוף את הכלכלה הגלובלית והפתוחה". שר האוצר של צרפת, פייר מוסקוביסי, הצטרף ואמר כי "חברות רב־לאומיות פיתחו ידע חסר תקדים בהמעטת לחץ המס העולמי שלהן. לא ניתן להצדיק את המצב הזה בפני האזרחים".

מה הקשר בין המחאה החברתית לתוכנית החדשה? המחאה נולדה בעקבות המשבר הכלכלי הגלובלי, שחשף את העיוותים במערכת הפיננסית ואת התעצמותו של אי־השוויון הכלכלי ב–30 השנים האחרונות. ממשלות רבות נמצאות כיום במשבר חובות ומחפשות דרכים להגביר את גביית המסים.

זהו, כמובן, התמריץ הענייני לשפר את התיאום הבינלאומי של חוקי המס. אך מה שבאמת הצליח לזעזע את אמות הספים במסדרונות OECD ו–G20 היו חשיפות חוזרות ונשנות ברחבי העולם של המס הנמוך שמשלמים תאגידים ביחס למס החברות הרשמי. חשיפות כאלה היו בבריטניה, בארה"ב וגם בישראל. התגובה הציבורית הנזעמת היתה רחבה. הקונסורציום הבינלאומי של עיתונאים חוקרים ‏(ICIJ - רשת של עיתונאים מ–60 מדינות שמשתפים פעולה בתחקירים‏) פירסם בחודש שעבר בסיס נתונים שכולל נתונים רבים על חברות ואנשים פרטיים שמשתמשים במקלטי מס - במה שהיה אחת החשיפות הגדולות ביותר בנושא בשנים האחרונות.

אי-אף-פי

בישראל, באירלנד ובכלכלות קטנות ופתוחות ותלויות יצוא אחרות, השקעות ישירות שעושים תאגידים בינלאומיים הן מקור חשוב להכנסה, תעסוקה ותחרותיות. השאלה היא אם סגירת פרצות מס תמנע ממדינות עניות יחסית להתחרות בבמה הגלובלית מול מדינות מפותחות ועשירות יותר.

הוויכוח הציבורי התמקד באיזון בין רווחיות התאגידים לצדק חברתי. סטנדרטיזציה של חוקי המס הבינלאומיים עשויה להיות התשובה המוחצת לכל עיוות. בשנים האחרונות פעלה ארה"ב בצורה נחרצת מאוד מול מקלטי מס מול שווייץ, והגיעה להסכמים שזעזעו את אמות הספים בקרב מתכנני מס עשירים. עם זאת, קרוב לוודאי שכל פקידי OECD ומחשביהם לא יצליחו לנסח אמנת מס מושלמת שתסגור את כל הפרצות בלי לגרום לנזק כלכלי.

התוכנית של OECD עומדת בניגוד חד למדיניותו הקודמת של הארגון. במארס השנה פירסמה סוכנות בלומברג ניתוח המאשים את OECD במדיניות שמעודדת העלמת מס, מכיוון שבכיריו עוברים ב"דלת מסתובבת" אל ומתוך המגזר התאגידי, הנהנה מהטבות המס. התוכנית של OECD שמה דגש רב על שקיפות בדיווח, תיאום בינלאומי - וגם על מעמדם של תאגידים דיגיטליים, שכן הכלכלה הדיגיטלית מחייבת מערך שונה בתכלית של חוקי מס מאלה שהיו בימים שבהם העבירו סחורות באוניות ושילמו עבורן במזומן או בשטרי מכר מגובים באשראי בנקאי.

הסעיפים המרכזיים בתוכנית של OECD הם:

1. לדרוש מתאגידים מקוונים שלהם יש מחסני מלאי גדולים במדינות זרות, כמו אמזון, לשלם מס מקומי על כל רווח ממכירות באותן מדינות.

2. לאלץ תאגידים רב לאומיים לחשוף בפני כל רשות מס במדינות שבהן הם פועלים את הרכב הרווחים, המכירות והמסים וכל מדד אחר של פעילות כלכלית - כמו מספר עובדים.

3. להחמיר את החוקים המפקחים על העברת נכסים "ניידים", כמו מותגים וקניין רוחני, למקלטי מס שבהם אין לחברות פעילות עסקית משמעותית.

4. לפעול נגד משטרי מס רכים מדי כלפי תאגידים בינלאומיים המפעילים חברות בנות זרות, באמצעות קביעת תקן בינלאומי חדש למיסוי נאות של חברות בבעלות זרה.

5. לבצע מהלכים נרחבים לבלימת תחרות המסים הפוגענית שמתעוררת אצל מדינות בקשיים, היוצרת סכנה של "מרוץ לתחתית" במדיניות המס. לדוגמה, תיחקר הטבת המס החדשה שניתנת לקניין רוחני בבריטניה.

6. לנטרל יתרונות מס שמעניקים מכשירים פיננסיים מורכבים, מבנים ותוכניות - כולל הון היברידי, ניכויי ריבית והיוון יתר.

7. לדרוש מתאגידים רב־לאומיים לחשוף את מבני תכנון המס האגרסיביים ביותר לרשויות, במקום להסתמך על מידע מקומי ומוגבל שלא חושף את השפעות ההעברות.

8. למצוא דרכים חדשות להפיץ את המלצות OECD סביב העולם וגישה חדשה למדידת ההפסדים לקופות האוצר המקומיות בשל תרגילי מס בינלאומיים.

"גרדיאן" הבריטי ציין כמה נושאים שהתוכנית אינה מתמודדת עמם:

1. הצעות של צרפת לחוקי מס חדשים הנוגעים ספציפית לחברות דיגיטליות כמו גוגל, אפל ומיקרוסופט, ולקישור בין מס לבין איסוף מידע אישי לצרכים מסחריים על ידי חברות דיגיטליות.

2. דרישות של ארגונים למלחמה בעוני לערב את הכלכלות המתעוררות - המפסידות הגדולות ביותר בדרך כלל מהנדסת המס של התאגידים הרב־לאומיים - כדי להעניק להן ייצוג שווה לזה של הכלכלות הגדולות.

3. ביטול סיטוני של אמנות מס קיימות, כפי שמציעות קבוצות כמו Tax Justice Network, הטוענות כי המערכות הקיימות כל כך פגיעות לניצול לרעה - שעליהן להתבטל לטובת מודל חדש הנקרא מיסוי מאוחד. OECD טוען שיש הסכמה בינלאומית ב–G20 נגד גישה רדיקלית כזו.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#