מנכ"ל BSGR מגיב לתחקיר על שטיינמץ: "פרויקט מעולה - לא נתקפל"

מארק סטרויק: "רוצים לקחת מאתנו את הפרויקט בגיניאה, אבל לא ניתן להם - נלך לבית הדין הבינלאומי, נתבע אותם בצרפת אם נצטרך"

אשר שכטר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

האם בני שטיינמץ היה מעורב בעצמו בפרשת השוחד במגזר הכרייה בגינאה, והאם הזיכיון שקיבלה BSGR, חברת הכרייה שבשליטתו, הושג בדרכים לא חוקיות, בהן תשלומי שוחד לאחת מנשותיו של הרודן האפריקאי המנוח לנסנה קונטה? אתמול פירסם "ניו יורקר" תחקיר מקיף שמצטט מקורות המקורבים לחקירה האמריקאית, אבל למארק סטרויק, מנכ"ל BSGR, אין ספק שמדובר בשלב נוסף במה שהוא מכנה "מסע הכפשות בינלאומי" נגד החברה, ומבטיח שצדקת החברה תצא לאור.

"זאת מלחמה. אנחנו נילחם למען הפרויקט הזה, ואנחנו ננצח", מכריז סטרויק בראיון מיוחד ל–TheMarker. "הם רוצים לקחת מאתנו את הפרויקט, אבל לא ניתן להם. ניקח אותם לבית הדין הבינלאומי, נתבע אותם בצרפת אם נצטרך. אנחנו נלך בסיפור הזה עד הסוף, בכל מחיר. זה פרויקט מעולה, ואנחנו לא נתקפל".

הפרשה הסבוכה, שעמדה בחודשים האחרונים במוקד החדשות בעולם ושתחקיר מעמיק עליה פורסם בסוף השבוע ב–TheMarker, עוסקת בזכויות הכרייה במרבץ עפרות ברזל גדול בסימאנדו שבדרום מזרח המדינה. לפי "ניו יורקר", הפרויקט צפוי להניב הכנסות של 140 מיליארד דולר ב–25 השנים הקרובות. ב–2008, שבועיים לפני מותו, העביר הרודן לנסנה קונטה, ששלט בגינאה במשך 24 שנים, את זכויות הכרייה על מחצית מסימאנדו לידי BSGR, חברת הכרייה שבשליטת שטיינמץ, על חשבון חברת הכרייה האוסטרלית ריו טינטו שהחזיקה בזכויות קודם לכן ‏(ועדיין מחזיקה בזכויות על חציו האחר של המתחם‏). ב–2010 קיבלה BSGR את הזכויות למכרה נוסף, סמוך לסימאנדו, בשם זוגוטה, שבו גילתה מרבצים גדולים של עפרות ברזל.

בשנתיים האחרונות היתה העסקה להעברת זכויות הכרייה בסימאנדו מוקד לשורה של חקירות ממשלתיות ופרטיות בארה"ב, גינאה ולונדון. עד כה לא הוזכר שמו של שטיינמץ כחשוד בפרשה, אך "ניו יורקר" טוען כי חבר המושבעים שהתכנס מוקדם יותר השנה בארה"ב כדי לחקור את החשדות נגד BSGR, ביקש מידע לא רק על סימאנדו, אלא גם על שטיינמץ עצמו. ממשלת גינאה, בראשות הנשיא אלפא קונדה, טוענת כי זכויות הכרייה של BSGR על סימאנדו הושגו באופן לא חוקי, באמצעות תשלומי שוחד שהועברו בין היתר לממאדי טורה, אשתו הרביעית של לנסנה קונטה. טורה, שעם מותו של קונטה היגרה לפלורידה, נהפכה למודיעה של ה–FBI, והיא כעת עדה מרכזית בחקירה האמריקאית על התנהלותה של BSGR בגינאה.

טורה, שלפי "ניו יורקר" "אינה מדענית טילים, אך נהנתה מאמונו של קונטה", היא גם העדה המרכזית בתביעה האמריקאית נגד פרדריק סילינס, איש עסקים צרפתי שהיה שותף של BSGR בגינאה וכעת ממתין למשפט בארה"ב, לאחר שהואשם בניסיון להשמיד מסמכים שהוכיחו לכאורה כי BSGR העבירה תשלומי שוחד בסך מיליוני דולרים לטורה תמורת עזרתה בהשגת זכויות הכרייה בסימאנדו.

"רוצים לעשות כסף"

סילינס, שלפי כתב האישום הציע לטורה מיליוני דולרים אם תשמיד את המסמכים שברשותה, עומד במוקד הפרשה שמאיימת כיום על אימפריית הכרייה של שטיינמץ. לפי ממשלת גינאה, הוא היה איש קשר של BSGR בגינאה, תפקיד שבמסגרתו, לפי "ניו יורקר", הרבה לבקר במדינה ונהג להביא עמו מתנות - נגני MP3, טלפונים ניידים, בשמים - שאותם חילק לאנשי הקשר שלו במדינה, שכינו אותו "אבא חג המולד".

סילינס, לפי הכתבה, היה אמון על זיהוי האנשים החזקים בגינאה, שיוכלו לעזור ל–BSGR להשיג את זכויות הכרייה בסימאנדו. לאחר ששר בממשלה הסביר לו שהאדם היחיד שבאמת מקבל החלטות במדינה הוא קונטה, החליט סילינס, לפי הדיווח, להתמקד במשפחה הנשיאותית.

סטרויק עצמו דוחה מכל וכל את הטענות האלה. הגרסה שלו ושל BSGR לאירועים שונה לחלוטין מזאת שהופיעה בתחקיר "ניו יורקר" ובכתבות אחרות שפורסמו בעיתונות העולמית בחודשים האחרונים. הסיפור שהוא מספר הוא סיפורה של חברת כרייה שלא השתייכה למועדון של חברות הכרייה הגדולות כמו ריו טינטו או BHP ביליטון, שלטענתו שמרו במשך שנים על נכסי הכרייה שלהן בגינאה כרזרבות ולא פיתחו אותן, לרוע מזלם של אזרחי גינאה. "הלכנו לממשלת גינאה ואמרנו להם: 'לנו אין נכסי עפרות ברזל משמעותיים אחרים. זה מה שאנחנו רוצים. אתם רוצים לעשות כסף, אנחנו רוצים לעשות כסף. אתם רוצים מסים, תמלוגים. בואו נעשה את זה כמה שיותר מהר".

סטרויק, יליד הולנד, הוא מהנדס מכרות עם ניסיון של 25 שנה בתחום הכרייה, בין היתר בתאגיד היהלומים דה־בירס. ל–BSGR הצטרף ב–2005, וב–2007 מונה למנכ"ל. במסגרת תפקידו פיקח ישירות על הפעילות בגינאה, והוא מכחיש מכל וכל את הטענות שהחברה שיחדה את ממאדי טורה או בכירים אחרים.

לדבריו, פרדריק סילנס שימש רק איש קשר שהכיר לגינאה את BSGR, ולהפך. ממאדי טורה, הוא טוען, לא היתה רעייתו של קונטה, כי אם פילגשו או בת טיפוחיו. לטענתו, כבר ב–2010 ניסתה לסחוט את BSGR באמצעות המסמכים שכעת עומדים במרכזה של מלחמת הגרסאות בין BSGR, ממשלת גינאה וה–FBI. החברה, הוא טוען, סירבה לשלם לה גם אז.

"בכל שבוע אני מקבל את המכתבים האלה", הוא אומר. "'אני רוצה 50 אלף דולר, או שהפרויקט שלך לא יתקדם'. אם אתה לא מטפל בבקשות האלה בצורה הנכונה, עוצרים לך את הפרויקט. זאת סחיטה. אתה יושב שם, דואג לפרויקט של מיליארדי דולרים, וצריך להתמודד עם בקשות כאלה. אבל אנחנו לא נענים להן. אסור לנו, ואנחנו לא עושים זאת. האם פונים אלינו? בטח. כל הזמן. בכל מקום שאתה נמצא בו פונים אליך. זה מאוד מקשה על העבודה. זה דורש ממך כל כך הרבה אנרגיה, ואתה רק רוצה שהפרויקט שלך יתקדם".

ב–2010 צירפה BSGR את Vale, חברת הכרייה הגדולה ביותר של עפרות ברזל, כשותפה בפרויקט סימאנדו. Vale רכשה 51% מהפרויקט תמורת 2.5 מיליארד דולר ‏(500 מיליון דולר שולמו מראש, השאר עדיין לא שולם בשל עיכוב הפרויקט‏). "Vale עשו את שיעורי הבית שלהם. מדובר בחברה ציבורית, הגדולה בעולם בתחום עפרות הברזל. הם התרשמו מאוד ממה שעשינו בגינאה, אבל הם גם רצו לדעת עם מי הם עושים עסקים. הם שאלו: 'איך קיבלתם את הרשיונות האלה?' ישבנו עם עורכי הדין שלהם יום יום. היה שבוע אחד שבקושי ישנו. זה היה כמו האינקוויזיציה הספרדית", אומר סטרויק, "אבל אחרי חמישה־ששה שבועות העסקה נחתמה".

בשנה האחרונה, אומר סטרויק, הפרויקטים של BSGR בגינאה הוקפאו לחלוטין. "הספקנו לבנות 9 קילומטרים מרכבת שהיתה אמורה לחצות את גינאה, פרויקט בעלות של מיליארד דולר, לפני שהממשלה הפסיקה את העבודות בתחילת 2012".

כשהוא מדבר על העיכוב בסימאנדו, קולו של סטרויק עולה וידיו מתאגרפות. "ממשלת גינאה צריכה כעת לשלם 50% מהעלות של הקמת התשתיות מסביב לסימאנדו. אבל אין להם את הכסף. אם היינו פועלים, הם כבר היו מתחילים לקבל תמלוגים. יש האטה בביקוש כרגע, וזה אומר שעלויות הפרויקטים שאתה רוצה לפתח נמוכות יותר מכפי שהיו כשעפרות הברזל היו בביקוש שיא. זה הזמן לפתח, זה הזמן להוציא כסף כדי שנוכל להיות מוכנים כשהמחזור הבא יתלהט. אני לא רוצה לבנות אז, אני רוצה לבנות עכשיו".

לטענת סטרויק, כל ההאשמות המוטחות ב–BSGR, השמועות והדיווחים בתקשורת העולמית הם חלק ממסע הכפשות שמובילים ומממנים ג'ורג' סורוס ואלפא קונדה, אך הוא מצהיר ש–BSGR לא תיתן לעצמה להפסיד את סימאנדו. "בסופו של דבר, מי שבאמת סובל - שוב - הם אזרחי גינאה. הם כבר הפסידו לא רק את השנתיים האחרונות, אלא גם את חמש השנים הבאות. כי מי הולך להשקיע כעת בגינאה?"

"ההאשמות הן חלק מקמפיין הכפשה"

מ–BSGR נמסר בתגובה לתחקיר ב"ניו יורקר": "אין לנו כל סיבה להאמין ששטיינמץ נמצא תחת חקירה בארה"ב או במקום אחר. אף רשות לא פנתה אליו והוא מכחיש שידע על הפרת חוק כלשהי. לשטיינמץ יש מוניטין נטולי רבב והוא מעולם לא הואשם בדבר. ההאשמות האלה הן חלק מקמפיין הכפשה מתואם וזהיר הנובע ממניעים פוליטיים. הבהרנו ל'ניו יורקר' ששטיינמץ מעולם לא ביקש מסילינס להשמיד מסמכים. שטיינמץ נפגש עם שלושת הנשיאים האחרונים של גינאה, בהם אלפא קונדה. הטענה כי שטיינמץ מצותת לקונדה היא שקר שערורייתי ואבסורדי לחלוטין. מהצהרותיו הפומביות ומהצהרות של בעלי בריתו ברור שהוא לא יבחל בדבר כדי לגנוב את הנכס שלנו".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם


בני שטיינמץצילום: מוטי קמחי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום