מי צריך טלוויזיה כשיש יו-טיוב?

ביום שלישי שעבר הפכה המחוקקת הטקסנית ונדי דיוויס לגיבורת השמאל האמריקאי כאשר עמדה במשך 12 שעות ונאמה כדי למנוע העברת חוק במדינת טקסס להגבלת ההפלות. עד יום ראשון, היא כבר הספיקה להופיע בתכניות האירוח הפוליטיות ב-3 מערוצי הטלוויזיה הארציים הגדולים.

אך היא אולי לא הייתה מתפרסמת אילולא הייתה עמידת הגבורה שלה משודרת בשידור חי באינטרנט. בטקסס, לעומת כתריסר מדינות אחרות בארה"ב, יש שידורי וידאו ישירים מבית המחוקקים. במרבית המדינות, גם אם יש שידורים באינטרנט, הם אינם אמינים. בעוד ארגוני עיתונות רבים מקצצים במספר העיתונאים הנשלחים לסקר חקיקה מדינתית, ערוצי טלוויזיה ואינטרנט מספקים דרכים חדשות לצפות במתרחש ברמה המקומית.

בטקסס, ארגון החדשות ללא כוונת רווח טקסס טריביון, זכה בגישה לשידורי הוידאו מהסנאט לפני כמה חודשים, ויצר עבורם ערוץ שידורים חיים ביו-טיוב. השידורים מועברים גם באתר בית המחוקקים, אך זה נראה מיושן בהרבה, ואינו מקושר כמו יו-טיוב. לכן, יו-טיוב היה האמצעי בו שודר הפיליבאסטר (שיטה למניעת העברת חוקים, הנסמכת על חוקים בני עשרות שנים בארה"ב, המאפשרים למחוקק או מחוקקת לדבר כמה זמן שהם רוצים, כל עוד הוא או היא אינם עוצרים, אינם עוברים נושא ואינם מתיישבים או נשענים על חפץ או אדם אחר) של דיוויס.

סרטונים ויראליים אינם דבר חדש, אך הפיליבאסטר בטקסס כן פרץ דרך, בכך שהיה השידור החי הראשון שהפך ויראלי. בנקודה מסויימת ביום שלישי, קצת לאחר חצות, 182 אלף אנשים צפו בסנאט הטקסני – מספר דומה לצופי MSNBC באותה עת. ערוץ חדשות הכבלים ספג ביקורת חריפה על שלא שידר את הפיליבאסטר בשידור חי. מתברר שאנשים כבר לא היו זקוקים ל-MSNBC – היה להם את יו-טיוב.

הויראליות באינטרנט עודדה את ערוצי הטלוויזיה והחדשות האחרים לסקר את הסיפור בהרחבה לאחר מכן. עבור "טקסס טריביון", היה זה היום המוצלח ביותר מבחינת גולשים לאתר בתולדותיו, לדברי העורך הראשי של העיתון, אוון סמית. מבקרים באתר תרמו 37 אלף דולר לארגון בעקבות השידור.

אנדרו לי, פרופ' לעיתונות ומנהל תחום מדיה חדשה בבית הספר לעיתונות ותקשורת אננברג באוניברסיטת קליפורניה, אומר כי המהלך המשמעותי של "טריביון" היה "פשוט להעביר את הוידאו, שכבר היה קיים, לפורטל בו אנשים נוהגים לבלות", כלומר, יו-טיוב. “זה די פשוט, אבל רב עוצמה", אמר.