ברזיל: 20 שנות הישגים כלכליים בסכנה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ברזיל: 20 שנות הישגים כלכליים בסכנה

נשיאת ברזיל, דילמה רוסף, ממשיכה את הטעויות שנעשו בקדנציה השנייה של קודמה בתפקיד, לולה דה סילבה: היא מנהלת מדיניות כלכלית שמבלבלת את המשקיעים, מזכירה יותר את השכנה ארגנטינה וגורמת להאטה חדה בצמיחה ולעלייה באינפלציה

8תגובות

לפני 20 שנה בדיוק, במאי 1993, פרננדו אנריקה קרדוסו נבחר לשר האוצר ה–13 של ברזיל, משרה לכאורה חסרת סיכוי במדינה שהיתה לכודה בהיפר־אינפלציה, חוב גדול ומערכת כלכלית מיושנת.

התוכנית הכלכלית של קרדוסו הורידה בחדות את האינפלציה והביאה אותו לכס הנשיאות, שם הוא הניח את היסודות לברזיל החדשה, הנהנית מיציבות ומרפורמות כלכליות. ההצלחה הזאת מונפה על ידי יורשו, לולה דה סילבה, לשעבר מנהיג פועלים ואיש שמאל, שממשלתו חילצה מעוני 30 מיליון ברזילאים.

הבעיה החלה בקדנציה השנייה של לולה ‏(2007–2010‏) ונמשכה בזמן כהונתה של היורשת שלו, דילמה רוסף, כשנוסחת ההצלחה של ברזיל ננטשה לאטה. הנוסחה היתה פשוטה: יעד אינפלציה שמוגדר על ידי הבנק המרכזי, הפועל כגוף עצמאי בפועל; תקציבים ציבוריים גלויים ושקופים; יעד תקציבי קפדני, שהוריד את החוב הלאומי; וגישה הרבה יותר פתוחה לסחר בינלאומי ולהשקעות פרטיות.

במשבר העולמי של 2008–2009 בחרו לולה ורוסף להפנות עורף ל"כלכלה הליברלית הדקדנטית" ובחרו בגישה הסינית של קפיטליזם ממשלתי. משרד האוצר הזרים הון כדי להאיץ את היקף ההלוואות של הבנקים הממשלתיים. הממשלה הקפיאה את הרפורמה בשווקים הפיננסיים, והוציאה כספים ללא ריסון. כשהשגשוג נהפך לקיפאון - הכלכלה צמחה רק ב–0.9% בשנה שעברה - רוסף דחקה בפומבי בבנק המרכזי להוריד את שיעורי הריבית. כשהאינפלציה נגעה ברף העליון של היעד, 6.5%, היא אמרה שהצמיחה חשובה לה יותר.

אי–פי

רוסף פירסמה מטח מבלבל של הטבות מס לתעשיינים מועדפים, אבל לא הצליחה לאזן אותן עם קיצוצים ממשלתיים. כעת, במקום יעדים תקציביים ברורים, יש סימנים מדאיגים לאי בהירויות חשבונאיות נוסח ארגנטינה.

התוצאה היא שמשקיעים נהיו מבולבלים בנוגע למדיניות הכלכלית של ברזיל. אי ודאות זו תרמה לביצועים הבינוניים: מאז 2011 הצמיחה היתה נמוכה יותר והאינפלציה גבוהה יותר מאשר ברוב מדינות אמריקה הלטינית.

למזלה, לברזיל יש כמה יתרונות גדולים, בהם תעשיות החקלאות והאנרגיה שלה, יותר מדע וחדשנות מכפי שמקובל לייחס לה ושוק מקומי ענק, אם כי תוסס פחות מבעבר. והטעויות של רוסף עדיין קטנות בהשוואה לאלה של נשיאת ארגנטינה כריסטינה קירשנר, למשל.

עם זאת, הפריחה של ענפי האשראי והצריכה הפרטית בברזיל דעכה, ומאזן הסחר עבר לגירעון בעקבות ההאטה בביקושים של סין לעפרות ברזל. הסוף הקרב של הכסף הזול בעולם העשיר מביא לפיחות בשער הריאל, המטבע המקומי. אף שחולשת הריאל תסייע ליצואנים הברזילאים, היא תעלה את האינפלציה עוד יותר.

לפיכך, סימנים שצצו בשבועות האחרונים לחזרה למדיניות ברורה יותר התקבלו בברכה. כדי להוריד את האינפלציה, נשיא הבנק המרכזי בברזיל, אלכסנדר טומביני, העלה את שיעור הריבית ‏(אם כי העלאות נוספות יידרשו כדי להשיב את האמינות שאבדה‏). גווידו מנטגה, שר האוצר, אמר כי לא ישתמש עוד במדיניות פיסקלית כדי להמריץ את הכלכלה; ב–4 ביוני הוא העלה את המס על הכנסות מהון. אך נדרשים שינויים נוספים אם ברזיל רוצה לשוב למסלול הנכון.

מעל לכל, הצוות הכלכלי של רסוף צריך לקצץ בהוצאות הממשלתיות ולשחרר את הממשלה ממעורבות בהחלטות של ניהול השקעות מיקרו.

בדצמבר, כש"אקונומיסט" דחק בממשלת ברזיל להפסיק את ההתערבות הממשלתית ולתת לחיות השוק החופשי לשאוג, קראנו גם לפיטוריו של מנטגה. בברזיל דווח בהרחבה שחוסר הסבלנות שלנו הוביל לכך שמנטגה נהפך דווקא חסין לפיטורים. כעת ננסה טקטיקה אחרת. אנחנו דוחקים בנשיאה להשאיר אותו בתפקיד בכל מחיר: הוא הצלחה כבירה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#