המהומות בטורקיה מרתיעות משקיעים מהעולם - וטורקיה עלולה להיגרר למשבר - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המהומות בטורקיה מרתיעות משקיעים מהעולם - וטורקיה עלולה להיגרר למשבר

מומחים לפיננסים חוששים שהכסף החם שזרם עד עכשיו לטורקיה יעזוב אותה באותה מהירות שבה נכנס – ויצית משבר חמור

2תגובות

לא קורה הרבה שהמפגין משליך האבנים ומשקיע האג"ח הטיפוסי מסכימים על משהו. המקריות הזו – שניהם סבורים כי שילוב מגדלי הזכוכית והקניונים שמפריעים לקו הרקיע הקלאסי של איסטנבול הם לא רק מכוערים אלא גם לא בני קיימא – היא יסוד ההתקוממות בכיכר טקסים.

הבורסה הטורקית שזינקה עד לא מזמן נפלה בכ-9% בשבוע האחרון, הריביות עולות ולאחר תקופה של חוזק, איבדה הלירה הטורקית 8% בחודשים האחרונים ו-1% רק מאז שההפגנות החלו.

במשך יותר משנתיים, קבוצה קטנה מאוד של משקיעים וכלכלנים הזהירו כי כמו במקרים אחרים של שגשוג כלכלי שנבנה על הרים של חובות, גם ההצלחה של טורקיה תגיע לסוף כואב. עד לאחרונה, האזהרות האלה נתקלו בהתעלמות.

שלא כמו אירופה, שהיתה שרויה בקיפאון במשך רוב העשור האחרון, טורקיה צמחה בקצב שנתי של 5% תוך שמירה על מצב טוב מבחינת ענייניה הפיננסיים. למעשה, עם גירעון תקציבי של פחות מ-2% מהתמ"ג וחוב ציבורי של פחות ממחצית מהתמ"ג, טורקיה יכולה להתחרות במעצמה גרמניה בכל הנוגע למדדים חשובים של חוסן כלכלי.

המשבר הפוליטי שעמו מתמודד ראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן נראה לו ניתן לניהול, בדיוק בגלל ההצלחה הכלכלית הגדול של טורקיה, אשר עודד מעמד יזמים שמהווה את ליבת ציבור הבוחרים שלו. כשפרצה המחאה, רוב האנליסטים לא חשבו שאחיזתו של ארדואן בשלטון נמצאת בסכנה, היות שהוא שומר על תמיכת הדתיים אשר העלו אותו לשלטון. ואולם הדינמיקה עלולה להשתנות אם הכלכלה תתדרדר, כפי שמספר גדל והולך של אנליסטים מזהירים כעת.

הלוואות קצרות טווח בשווי מאות מיליארדי דולרים הוזרמו למדינה על ידי משקיעים שחיפשו נכסים בתשואה גבוהה ומימנו את אותם קניונים וגורדי שחקים שמחרידים כל כך את הקבוצה ההולכת וגדלה של אינטלקטואלים חילוניים, פעילי שמאל ובעלי מקצועות חופשיים.

אי–פי

מה שמדאיג את המומחים לפיננסים הוא שהכסף החם הזה יכול לעזוב את המדינה באותה מהירות שבה נכנס אליה, להצית משבר מט"ח ובסופו של דבר קריסה בשוקי הנדל"ן שעלולה לאיים על הבנקים של טורקיה.

ישנן שתי נקודות שמדאיגות במיוחד. השנה, למשל, המגזר הפרטי של טורקיה ידרוש 221 מיליארד דולר במימון חיצוני בלבד, והרוב יגיע בהלוואות לטווח קצר. בסטנדרטים נורמליים, זהו סכום יפה, בערך 25% מהתמ"ג הטורקי, וכמעט בגודל כלכלת יוון, יריבתה הנצחית של טורקיה. יותר מכך, כהכנה ליום השנה המאה להיווסדה של הרפובליקה הטורקית ב-1923, חשפה ממשלת ארדואן תוכנית עבודות ציבוריות בשווי 400 מיליארד דולר, יותר ממחצית מגודל הכלכלה הטורקית, ששווייה 770 מיליארד דולר.

לרבים מהפרויקטים הגרנדיוזיים האלה תהיה השפעה אסתטית ניכרת על איסטנבול, וזה מה שמרגיז את המפגינים.

המתכננים מדמיינים גשר על הבוספורוס בעלות של 3 מיליארד דולר, שאבן הפינה לו כבר הונחה; 10 מיליארד דולר שיושקעו בנמל תעופה חדש, שיהיה הגדול בעולם; ו-2 מיליארד דולר ליצירת מרכז פיננסי באיסטנבול, שיתחרה בדובאי ובלונדון. בנוסף לשורה של פרויקטים גדולים נוספים ברשת הרכבות, הרכבות התחתיות, הנמלים ושירותים נוספים, איסטנבול היא גם אחת המועמדות המובילות לאירוח המשחקים האולימפיים בשנת 2020. החלטה לגבי המשחקים תתקבל בספטמבר, ואם טורקיה תזכה, הבניה וההלוואות רק יואצו.

ריצ'רד סגל, אנליסט אשראי מבנק ההשקעות ג'פריס בלונדון, טוען כי צבירת החוב החיצוני החשאית של החברות והבנקים הטורקים היא הדבר המדאיג ביותר. הוא אומר כי זה מזכיר לו בכמה מובנים את מצבן של אירלנד וספרד לפני הקריסה. אירלנד ובמיוחד ספרד נכנסו למשבר החוב עם גירעונות תקציביים ורמות חוב בין הבריאות ביותר בגוש היורו, תוצאה של גלי בניה שעודדו את ההכנסות ממסים ואפשרו לממשלות להוציא בחופשיות מבלי לרוקן את התקציב.

כמו בטורקיה, בנקים וחברות הנפיקו אג"ח, בעיקר לטווח קצר, בריביות נמוכות מאוד. וכמו ספרד ויוון לפני 2008, טורקיה היא בעלת אחד הגירעונות הגדולים בעולם בחשבון השוטף, בגובה של כ-7% מהתמ"ג. כלכלנים אומרים שזה יוצר מעגל קסמים, היות שהכלכלה הלוהטת שואבת ייבוא. זה מחזק את המטבע, מה שפוגע בייצוא של המדינה, ומאלץ את טורקיה ללוות יותר ויותר כדי לממן את הגירעון. "זה נראה כמו בועת חוב עצומה", אומר סגל.

הוא מוסיף כי טורקיה אפילו יותר פגיעה מאשר שווקים מתעוררים אחרים שאליהם הוזרם כסף חם, היות שגורמים מקומיים, במיוחד החשש מכך שהמהומות יובילו לאי שקט פוליטי, עלולים להבריח משקיעים כמו האפשרות של עליית ריביות בארה"ב, שתפסיק גם את זרימת ההשקעות לשווקים מתעוררים.

למען האמת, רבים צפו שהבועה בטורקיה תתפוצץ, אך התאכזבו לגלות שטעו. לאחר ששרד כבר שני משברים כלכליים, המנגנון הרגולטורי של טורקיה בהובלת הבנק המרכזי מודע לסיכונים, והבנקים במדינה, שרק לפני כמה שנים ראו עליה של 40% ויותר בהלוואות, ריסנו אותן ומצוידים במזומנים שיגנו עליהם במקרה של משבר.

לטורקיה יש גם יתרונות אחרים, במיוחד בהשוואה למדינות גוש היורו. יש לה מטבע גמיש ותחמושת של יותר מ-100 מיליארד דולר ברזרבות בבנק המרכזי. כלכלנים אופטימיים יותר מציינים שנפט מיובא סופג כמעט את כל הגירעון בחשבון השוטף של המדינה, ושלא רק הוצאות מזינות את הגירעון.

עם זאת, עבור הסוחרים בניו יורק ובלונדון, אלה רק פרטים קטנים, לעומת סצנות המהומות בכיכר טקסים שהם רואים בימים אלה על מסכי הטלוויזיות שלהם, ולכן הפרטים הקטנים האלה לא צפויים למנוע מהם להעביר את כספם למקום בטוח ותר.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#