שחיתות, שוחד ושערוריות: המדינה הכי פחות מפותחת בעולם

השערוריות שפקדו את מגזר הכרייה בקונגו מגבירים את הביקורת הבינלאומית על המדינה

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

"האווירה העסקית בקונגו מגעילה", אומר יועץ לממשלה בקינשאסה. לדבריו, כל מבקר מזדמן יכול לשים לב לכך. משטרת התנועה עוצרת מכוניות ללא סיבה, ומסרבת לעזוב, אלא אם היא מקבלת שוחד. גובי מס מגיעים למשרדי חברות עם דרישות למספרים בני 7 ו–8 ספרות, שאפשר לשאת ולתת עליהם.

אין פלא שהעסק הגדול ביותר של המדינה - חפירה בעפר כדי לזקק ממנו מינרלים יקרי ערך - הוא מלוכלך. פאנל מומחים בהובלת קופי אנאן, לשעבר מזכ"ל האו"ם, בחן חמש עסקות שהתבצעו בין 2010 ל–2012 והשווה את הסכומים שבהם נמכרו מכרות ממשלתיים להערכות השווי העצמאיות שהתבצעו עבורם. הדו"ח גילה פער של 1.36 מיליארד דולר - כפול מהתקציב השנתי של ממשלת קונגו לחינוך ולבריאות. עסקות אלה הן רק דוגמית משלל העסקות, לפי הדו"ח.

הדו"ח מדגיש כמה פרטים מסקרנים: למשל, ENRC, חברת מקזחסטאן היושבת בלונדון, ויתרה על זכותה לרכוש נתח בחברת כרייה שבבעלות גקמינס, חברת כרייה ממשלתית. עם זאת, לאחר מכן רכשה נתח זה תמורת 75 מיליון דולר מידי חברה שבבעלות איש העסקים הישראלי דן גרטלר, שרכשה נתח זה תמורת 15 מיליון דולר בלבד. גרטלר נחשב מקורב של ג'וזף קבילה, נשיא קונגו. ENRC, הנחקרת על ידי המשרד להונאות חמורות בבריטניה, היתה יצרנית הנחושת השלישית בגודלה בקונגו בשנה שעברה. גרטלר ו–ENRC מכחישים כי ביצעו עבירה כלשהי.

ג'וזף קבילה, נשיא קונגוצילום: רויטרס

מדינות אפריקאיות כושלות לעתים קרובות בגביית מסים סבירים על כרייה, נאמר בדו"ח של אנאן. למשל, יצוא הנחושת מזמביה הסתכם ב–10 מיליארד דולר ב–2011, אך חשבונות המס של יצרניות העידו כי ההכנסות ממסים על כרייה הסתכמו ב–240 מיליון דולר בלבד. השימוש הנרחב של חברות כרייה בחברות בת במקלטי מס לרווחיהן יוצרת כר פורה להעלמות מסים. חלק גדול מהנפט שאנגולה שולחת לסין נשלח דרך חברה בשם צ'יינה אינטרנשיונל פאנד. מחירי העסקות שלה אינם מתפרסמים.

קרן המטבע ביטלה 
את תוכנית ההלוואות

גם במונחים של מדינות עניות מאוד, קונגו מדורגת בתחתית. בדירוג תוכנית הפיתוח של האו"ם ‏(UNDP‏), קונגו דורגה אחרונה, והוכתרה כמדינה הכי פחות מפותחת בעולם. המדינה נשדדה עד רמה של שיתוק תחת ידיו של מובוטו ססה סקו, העריץ ששלט בה בשנים 1965–1997. לאחר מכן, היא נחרבה על ידי שתי מלחמות אזרחים, שגרמו למותם של מיליונים.

קבילה נבחר ב–2006 והבטיח ממשל נקי כפיים. בינתיים, הוא לא עמד בהבטחתו. חברות כרייה עדיין נדרשות לשלם סכומים בני חמש ספרות רק כדי להיפגש עם שרים. ישנן חברות המגייסות "יועצים" לביצוע התשלומים, כדי לשמור על ניקיון כפיים בעצמן. התשלומים מסייעים לשני הצדדים, אומר היועץ הממשלתי. "אם חברה מציעה לך 100 אלף דולר מכיוון שהיא תרוויח 10 מיליון דולר, צריך להיות חזק מאוד כדי לא להתפתות", הוסיף.

ENRC גרמה לכמה הרמות גבה בקונגו ב–2010, כשרכשה פרויקט ייצור נחושת וקובלט בקרבת העיירה קולווזי - פרויקט שהממשל נטל מידי הבעלים הקודמים, חברת פירסט קואנטום מינרלס הקנדית, בנסיבות שנויות במחלוקת. הפרויקט הוא למעשה הר כסף המונח על האדמה, ורק מחכה שיעבדו אותו. אך הייצור לא יתחיל לפני 2015. בשנה שעברה, ENRC שילמה 1.25 מיליארד דולר לפירסט קואנטום בהסדר פשרה, וניתקה את קשריה עם גרטלר תמורת 550 מיליון דולר נוספים.

דן גרטלרצילום: תומר אפלבאום

בנובמבר, קרן המטבע הבינלאומית (IMF) ביטלה את תוכנית ההלוואות שלה לקונגו, לאחר שהממשל סירב להסביר עד תום עסקה מ–2011 בין גקמינס לגרטלר, תמורת נתח בפרויקט אחר של ENRC, הנקרא קומידה.

ראש ממשלת קונגו, מטאטה פוניו מפון, מבטיח שינוי. כשר אוצר לשעבר, הוא נהנה מתדמית של רפורמטור. הוא שמר על אינפלציה נמוכה, בעוד הכלכלה צמחה ביותר מ–7% בשנה שעברה. הוא החל לשלם לעובדי ציבור ישירות לחשבון הבנק, במקום במזומנים, וחשף אלפי "עובדי רפאים", שהמשיכו לגבות משכורות אף כי לא היו קיימים במציאות.

בינואר, לאחר פרשת ה–IMF, פוניו אמר כי יגביל את חברות הכרייה הממשלתיות ויגדיל את השקיפות במגזר. "אנו צריכים להימנע ממצבים שבהם לא אנחנו מפרסמים את חוזי הכרייה שלנו, שבהם הנכסים הממשלתיים מוערכים בחסר, ושבהם הממשל אינו יודע מה עושות חברות הכרייה שלו", אמר פוניו בכנס בינואר. ואולם, ייתכן כי החלטות אלה אינן בידיו. השותפים של קבילה שולטים בחברות הממשלתיות, ולדברי מקורות בממשל ובקרן המטבע, היה זה קבילה עצמו שמנע את פרסום עסקת קומידה.

בשנה שעברה, חברות כרייה בקונגו, בהן פריפורט מקמורן וגלנקור אקסטרטה, ייצאו נחושת וקובלט בשווי 6.7 מיליארד דולר. כמות זו היתה עשויה להיות גדולה בהרבה, אם המדינה היתה מנוהלת טוב יותר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker