ישראלים גילו מנגנון שעשוי לסייע בהתמודדות עם מחלות כלופוס וסרטן

התגלית של אופן פעולה של החומר TNF-a עשוי לסייע בפיתוח טיפולים יעילים יותר למגוון מחלות

NoCamels
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
NoCamels

מחקר חדש של חוקרים מהאוניברסיטה העברית חשף כי אותו רכיב של המערכת החיסונית שלנו הנלחם במצבים דלקתיים, גם מחליש את המערכת החיסונית שלנו ככל שאנו מזדקנים. כעת מנסים חוקרים למצוא את הגורם לתפקיד הכפול, ויום אחד אולי גם לשלוט בו.

מצבים של דלקת כרונית נפוצים בהפרעות בריאות חמורות, בהן מחלות אוטו אימוניות כדלקות פרקים, זאבת ומחלת כרונ'ס, הפרעות דלקתיות כרוניות, זיהומים כרוניים כ-HIV, צרעת ושושנת יריחו, וסרטן. המשותף לכל הפרעות אלה הוא שבשלב מסויים, המערכת החיסונית עוברת דיכוי, והמחלה מתפרצת.

מחקרים קודמים באוניברסיטה העברית הראו כי הסיבה לדיכוי יא תא בשם MSDC, הנע ממח העצם למחזור הדם, ומטיל דיכוי כללי על המערכת החיסונית. הבעיה היא שלעתים הגוף צריך לדכא את המערכת החיסונית על מנת להירפא ממצבים מזיקים. החוקרים המתקדו בגורם בשם TNF-a, שהציג השפעות חיוביות בתחילת תגובות חיסוניות נגד פתוגנים או תאים סרטניים. אך במצבים כרוניים, אותו חומר החל להציג השפעות שליליות, ולעתים גרם לסיבוכים ולהתחזקות המחלה.

לכן, חומרים החוסמים את פעילות TNF-a משמשים לטיפול בפתולוגיות אלה. אך מה שטרם ברור הו כיצד TNF-a מעביר את המערכת החיסונית למצב המותאם לסביבה מעכבת. כעת, החוקרים באוניברסיטה העברית זיהו את המנגנונים המשפיעים על פעולת ה-TNF-a.

הם השתמשו בעכברים והצליחו להשפיע על TNF באמצעות תרופות נוגדות TNF. הטיפול שינה את מאפייני ה-MDSC, וביטל את הפעילות הדכאנית שלהם, וכך שבה לפעולה המערכת החיסונית של המארחים.

יחדיו, התוצאות מראות בבירור כיצד תגובה דלקתית מתווכת TNF-a, תקבע האם תהיה השפעה חיובית או פוגעת על המערכת החיסונית. בתקופה של דלקת חריפה TNF-a הוא כלי חיוני להגנה חיסונית מיידית, אך כאשר הגוף אינו מסוגל לפנות את הפתוגנים או את התאים הפולשניים, ההשפעה שלילית, כיוון שישנו דיכוי של המערכת החיוסנית.

תוצאות אלה מספקות מבט חדש על הקשר בין TNF-a לבין התפתחות דיכוי דלקת, ועשויות לסייע בפיתוח טיפולים יעילים יותר נגד מחלות שונות, כאשר מתגלות רמות גבוהות של TNF-a ו-MDSC, כפי שקורה לעתים בעת טיפול בסרטן.

התוצאות התפרסמו בכתב העת Immunity על ידי הדוקטורנט משה שדה-פלדמן ופרופ' מיכל בניאש ממרכז לאוטנברג ללימודי אימונולוגיה במכון למחקר רפואי ישראל-קנדה באוניברסיטה העברית בפקולטה לרפואה.

הידיעה התפרסמה לראשונה באתר NoCamels

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker