בית המשפט העליון בארה"ב התייצב פה אחד לצד תאגיד הענק

מונסנטו, חלק מאוליגופול הזרעים האמריקאי, ניצחה בתביעה נגד איכר שזרע מחדש את פולי הסויה המהונדסים גנטית שלה

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

בית המשפט העליון בארה"ב פסק פה אחד ביום שני כי לחקלאים אסור להשתמש בפולי הסויה המהונדסים גנטית של מונסטנו ליצירת זרעים חדשים מבלי לשלם לחברה על כך. לפסיקה עשויות להיות השלכות על שלל היבטים בתחום החקלאות, התרופות והתוכנה. עם זאת, השופטת אלנה קגן, שכתבה את הפסיקה, ציינה בפירוש כי ההחלטה נועדה להיות צרה ולהתייחס למקרה הספיציפי בלבד.

"הפסיקה שלנו כיום מוגבלת, ומתייחסת למצב שהוצג בפנינו, ולא לכל קבוצת המוצרים המסוגלים לשכפל את עצמם", כתבה. "אנו מכירים בכך שהמצאות אלה שכיחות יותר ויותר. במקרה אחר, יתכן כי השכפול העצמי של המוצר עשוי להתרחש מחוץ לשליטת הרוכש, או שיתכן כי השימוש יהיה צעד חיוני לשימוש אחר במוצר", פירטה.

חקלאים הרוכשים זרעים של מונסנטו המוגנים בפטנט לרוב נדרשים לחתום על חוזה בו הם מבטיחים לא לשמור זרעים מהיבול המתקבל. מצב זה דורש מהם לרכוש זרעים חדשים מדי שנה. הזרעים יקרים כיוון שהם מהונדסים גנטית להיות עמידים בפני חומר ההדברה Roundup, אף הוא מוצר של מונסנטו.

ורנון באומן

אך החקלאי, ורנון יו באומן, שחתם על חוזים שכאלה עבור זרעים ליבול העיקרי שלו, מצא פירצה עבור יבול מאוחר יותר בעונה. הוא רכש זרעים מממגורה בה תערובת זרעים, בתקווה כי רבים מהם מכילים את הגן המגן על היבול מפני חומר ההדברה. תערובות אלה נמכרות לרוב כמזון לבעלי חיים או לשימוש תעשייתי. אך באומן זרע אותם וריסס אותם בראונדאפ. צמחים רבים שרדו, והוא זרע מחדש את הזרעים.

מונסנטו הגישה תביעה נגד באומן, ובית משפט פדרלי באינדיאנה הורה לו לשלם לחברה יותר מ-84 אלף דולר. בית המשפט לערעורים דחה את ערעורו של באומן, שהמשיך ועירער לבית המשפט העליון. כעת, בית המשפט העליון בארה"ב נתן הסכמתו לפסיקת שתי הערכאות הנמוכות יותר, לפיהן באומן הפר את הגנת הפטנט של מונסנטו.

ההגנה העיקרית של באומן הייתה כי דוקטרינה המכונה "מיצוי פטנט" (patent exhaustion), איפשרה לו לעשות כל שברצונו במוצרים שרכש באופן חוקי. אך בית המשפט העליון פסק כי דוקטרינה זו אינה תקפה במקרה של באומן.

"דוקטרינת מיצוי הפטנט הייתה מאפשרת לבאומן למכור מחדש את הזרעים שקנה, לאכול אותם או להאכיל את חיות המשק שלו", כתבה קגן בפסיקה. "אך היא אינה מאפשרת לבאומן לייצר פולי סויה חדשים ללא רשות ממונסנטו, וזה בדיוק מה שהוא עשה".

באומן הכיר בכך שאסור לו לייצר מוצר חדש באמצעות הזרעים של מונסנטו, אך לדבריו, השימוש שעשה בזרעים הוא בדיוק שימוש רגיל שחקלאים עושים בזרעים. אך קגן כתבה בפסיקה כי קבלת טיעון זה תיצור החרגה חסרת תקדים בדוקטרינת המיצוי. "אם שכפול פשוט הוא שימוש מוגן, ערך הפטנט יצנח לאחר מכירת הדור הראשון של המצאה המסוגלת לשכפל עצמה", כתבה. בהתייחסה לטענת באומן כי פולי הסויה שכפלו עצמם, ולא הוא זה ששכפלם, כתבה קגן כי "באומן לא היה משקיף פאסיבי בשכפול פולי הסויה.... היה זה באומן ולא פולי הסויה ששלט בשעתוק הזרעים עד לדור שמיני".

הפסיקה צפויה לשלוח מסר ברור לחקלאים המנסים לעקוף את הגנת הפטנט של מונסנטו, השולטת בשוק זרעי הסויה, בין היתר הודות להדברה החזקה המנטרלת זנים אחרים של סויה מחוץ לפטנט שלה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker