"מדיניות הרווחה של דנמרק יצאה משליטה"

אל מול המשבר הכלכלי העולמי, גם בדנמרק מתחילים לבצע רפורמות במערכת הרווחה -
 אך שם היא לא נתקלת בשביתות ובמחאות חברתיות, וזוכה לתמיכת ממשלת השמאל

סוזן דיילי, ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

>> זה החל כתעלול שנועד להוכיח שעוני וחיים קשים קיימים עדיין במדינה קטנה ועשירה כמו דנמרק, אבל הוא נכשל קשות. "לך תבקר אצל אם חד־הורית לשני ילדים על קצבת רווחה", אמר חבר פרלמנט ליברלי ליריב פוליטי, "תראה בעצמך עד כמה זה קשה".

אך התברר שהחיים על קצבת רווחה אינם כה קשים. לאם החד הורית בת ה–36 שכונתה קארינה בערוצי החדשות בדנמרק, היה יותר כסף לעומת רבים מהדנים העובדים במשרה מלאה. היא קיבלה בסך הכל 2,700 דולר בחודש, והיא חיה מקצבת רווחה מאז גיל 16.

בשנים עברו ייתכן שהדנים היו מתעלמים מהמקרה, ומוצאים את קארינה ראויה בעיקר לרחמים. אך עוד לפני שסיפורה הגיע לכותרות הראשיות במדינה לפני 16 חודשים, הם כבר היו שרויים בדיון עמוק בשאלה אם מדינת הרווחה האהובה שלהם, אולי הנדיבה במדינות אירופה, עשירה מדי ופוגעת באתוס העבודה במדינה. קארינה סייעה להטות את כף המאזניים.

כמעט ללא מחאות פוליטיות - וגם כמעט מבלי שהנושא הובחן מחוץ לדנמרק - המדינה החלה לבצע רפורמה מקיפה בקצבאות שמטרתה לנסות לעודד את הדנים לעבוד יותר. בעוד שמרבית דרום אירופה סובלת מהפגנות ושביתות, תוך שהנושים הבינלאומיים שלהן כופים עליהן צעדי צנע, לדנמרק עדיין יש דירוג אשראי מושלם, AAA.

2001 רוברט נילסן. חי מקצבאות רווחה של ממשלת דנמרק מאז צילום: ניו יורק טיימס

אך התחזית ארוכת הטווח של דנמרק מדאיגה. האוכלוסייה מזדקנת, ובאזורים רבים יש יותר אנשים ללא עבודה מאשר אלה שעובדים. באופן חלקי, זוהי תוצאה של כלכלה במיתון, אך מומחים מעריכים כי הבעיה הבסיסית יותר היא שיעור הדנים שאינם לוקחים חלק בשוק העבודה - סטודנטים שדוחים את סיום תואר, פנסיונרים צעירים, ומקבלי קצבאות, כמו 
קארינה, שנסמכים על תמיכה ממשלתית נדיבה.

"עד המשבר היתה תחושה שתמיד יהיה עוד ועוד", אומר ביארקה מולר, העורך הראשי במנדג מורגן, קבוצת מחקר בקופנהאגן. "אך זה כבר לא נכון. יש עלינו הרבה לחצים כעת, וכחברה עלינו להיות גמישים כדי לשרוד".

היחס אל מודל הממשל בדנמרק הוא כמעט דתי. מודל זה הפך את הדנים לאנשים שמדורגים, בעיני עצמם, כמאושרים בעולם. אפילו הפוליטיקאים השמרנים במדינה אינם מציעים להיפטר כליל מהמודל.

מס ההכנסה בדנמרק מהוא מהגבוהים בעולם - מדרגת המס העליונה, בשיעור של 56.5%, חלה על הכנסות של יותר מ–80 אלף דולר בשנה. בתמורה, נהנים הדנים מרשת ביטחון לאורך כל חייהם - מהעריסה ועד הקבר - הכוללת ביטוח בריאות חינם, השכלה גבוהה בחינם ומענקים גדולים גם לאזרחים העשירים ביותר; הורים בכל מדרגות המס מקבלים קצבאות ילדים מדי רבעון לסיוע בעלות הטיפול בילדים; קשישים מקבלים עזרה בניקיון בחינם, גם אם הם אינם זקוקים לכך וגם אם הם עשירים.

ואולם כמה מומחים מאמינים כי דנמרק לא תוכל להמשיך לממן את ההטבות הקיימות לאורך זמן, ולכן המדינה מנסה לעבור ארגון מחדש. היא משנה את מס החברות, שוקלת השקעות חדשות במגזר הציבורי, ובטווח הארוך, מנסה לגמול יותר אזרחים - צעירים וזקנים - מקצבאות ממשלתיות.

"בעבר, אנשים לא היו מבקשים עזרה, אלא אם היו זקוקים לה", אומרת קרן הייקרופ, שרת האינטגרציה והרווחה, הדנה בנושא לעתים קרובות. "לסבתי הציעו פנסיה, והיא נעלבה. היא לא היתה זקוקה לה. אך לאנשים יש מנטליות אחרת כיום. הם חושבים על קצבאות אלה כזכות. הזכויות התרחבו והתרחבו. והן העניקו לנו איכות חיים גבוהה. כעת אנחנו צריכים לחזור לנושא הזכויות והחובות. כולנו חייבים לתרום חלקנו", היא אומרת.

עובדים מעט וזוכים לשלל הטבות

ב–2012 כ–2.6 מיליון דנים בגילי 15–64 היו חלק ממעגל העבודה - 47% מהאוכלוסיה, ו–73% מבני קבוצת גיל זו. רק כ–65% מהאנשים בגיל העבודה מועסקים בארה"ב, אך השוואות יכולות להיות מטעות, מכיוון שהדנים עובדים מעט שעות ביום ונהנים משלל הטבות, כמו חופשות ארוכות וחופשות לידה ממושכות בתשלום, לצד שכר מינימום של קרוב ל–20 
דולר לשעה.

בנוסף, כוח העבודה הדני צריך לתמוך באוכלוסייה מבוגרת גדולה יותר - כ–18% מהאוכלוסייה בדנמרק בני 65 ויותר, לעומת 13% בארה"ב.

מחקר אחד, של חברת מחקר המדיניות המוניציפלית קורה, מצאה באחרונה כי רק ב–3% מבין 98 הרשויות המקומיות בדנמרק רוב התושבים עובדים ב–2013. זוהי ירידה חדה לעומת 2009, אז 59 מתוך 89 הרשויות יכלו להתגאות בנתון זה. כולם, כולל ילדים, שוקללו בהשוואה זו.

יואכים אולסן, הפוליטיקאי הליברלי שביקר את קארינה לפני 16 חודשים בדירתה הנעימה בקופנהאגן, מודאג במיוחד. לטענתו, בשכנתה שוודיה, שאף היא נחשבת נדיבה, יש פחות אנשים התלויים בקצבאות, ואם דנמרק תלך בעקבות הדוגמה השוודית, יהיו בה 250 אלף פחות אנשים החיים מקצבאות. "מדינת הרווחה כאן יצאה מכלל שליטה", אמר אולסן. "היא עשתה הרבה דברים טובים, אך עד כה לא היינו מוכנים לדון בצד השלילי. במשך זמן רב, אסור היה לדבר על אנשים כמו קארינה".

הממשלה צימצמה כבר תוכניות פרישה מוקדמת שונות. בעבר, מובטלים היו זכאים לקצבת אבטלה למשך ארבע שנים. כעת, הוגבל זמן זה לשנתיים. סטודנטים הם הבאים הצפויים לספוג קיצוץ, שנועד לשלבם בשוק העבודה מהר יותר.

כיום, סטודנטים זכאים לקצבה של 990 דולר בחודש למשך שש שנים, כדי להשלים תואר ראשון בן חמש שנים. יש סטודנטים שנדרש להם זמן ממושך יותר - הם לוקחים חופשות לטיולים והתמחויות לפני הלימודים ובמהלכם.

כדי לצמצם את מספר מקבלי קצבאות הרווחה, הממשלה מתמקדת בניסיון למנוע היווצרות של מקרים נוספים כמו קארינה. היא מציעה לקצץ את מענקי הרווחה לצעירים מתחת לגיל 30, ולבצע ביקורות נוקשות יותר כדי להבטיח שמקבלי הקצבאות מנותבים לעבודות או תוכניות הכשרה מקצועית - לפני שהם מתרגלים לקצבאות הממשלתיות.

הממשל גם החל לבחון את המספר הגדול של אנשים המקבלים קצבאות נכות לכל החיים - כ–240 אלף איש, או 9% מכוח העבודה הפוטנציאלי. הממשלה מציעה לשים קץ למעמד זה עבור בני פחות מ–40 - 33,500 איש כיום - אלא אם יש להם נכות נפשית או פיסית כה חמורה עד כי היא מונעת מהם לעבוד כליל. במקום להציע קצבת נכות לכל החיים, בכוונת הממשל להקצות לנכים צוות שיקום, שיחשוב על תוכניות לבעלי נכויות לשנה עד חמש שנים שיכללו ייעוץ, הכשרה חברתית וחינוך, כמו גם עבודה בסבסוד ממשלתי, לפחות בתחילת הדרך. הרעיון הוא להעסיקם לפחות במשרה חלקית.

ייתכן כי הקיצוצים יפגעו בקואליציה השמאלנית היושבת בממשלה בדנמרק. בינתיים, השינויים עברו בקלות בפרלמנט וזכו גם לתמיכת שמרנים כמו אולסן, שמנסה להותיר את פגישתו עם קארינה בכותרות.

קארינה לא היתה מקבלת הקצבאות היחידה שעוררה תחושה כי המערכת בדנמרק יצאה מכלל שליטה. רוברט נילסן, 45, עלה אף הוא לכותרות בספטמבר האחרון, כשהתראיין בטלוויזיה והודה כי הוא חי מקצבאות רווחה מאז 2001. נילסן אמר כי הוא מסוגל לעשות עבודות כפיים, אך אין לו כל כוונה לעבוד במשרה מבזה בעיניו, כמו במסעדת מזון מהיר. לדבריו, הוא מצליח להתקיים מקצבת רווחה ויש לו בעלות על דירה משלו.

בניגוד לקארינה, שכבר אינה מוכנה להתראיין, נילסן, שכונה "רוברט העצלן" במדיה בדנמרק, נהנה מתשומת הלב. לדבריו, הוא זוכה לברכות חמות ברחוב כל הזמן. "למזלי, נולדתי ואני חי בדנמרק, כאן הממשלה מוכנה לתמוך באורח חיי", אמר. יש דנים האומרים כי קיומם של אנשים כמו קארינה ונילסן אינו מפתיע.

לנה מלמברג, החיה באודסהרד ועובדת במשרה חלקית כמזכירה - על אף נזק מוחי חמור שפגע בזיכרון לטווח קצר שלה - אמרה כי הסיפור של קארינה לא היה חדש לה. בשלב מסוים, לפני התאונה שלה, כשעוד עבדה במשרה מלאה, אחותה חיה מקצבאות והכנסתה היתה גדולה משלה. "המערכת קצת דפוקה, אני מסכימה", אמרה. "אני רציתי לעבוד. אבל אחותי אמרה 'למה לי לעבוד'"?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker