מי המדינה שקיבלה עצמאות ב-48 והשיגה את כלכלת ישראל השנה?

לצד ישראל הוכרזו ב–1948 כמדינות ריבוניות דרום קוריאה, צפון קוריאה, מיאנמר 
וסרי לנקה. לפחות ביחס אליהן, מצבנו לא רע בכלל

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

הכרזת העצמאות של ישראל היתה חולייה בשרשרת של הכרזות עצמאות של מדינות שקמו מאפרה של האימפריה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. חלקן היו אימפריות ותיקות, שהשתחררו מעול כיבוש ממושך; וחלקן היו אוספים אקלטקטיים של מחוזות אתניים או פיצולים של ממלכות עתיקות . לצד ישראל הוכרזו ב-1948 כמדינות ריבוניות דרום קוריאה, צפון קוריאה, מיאנמר וסרי לנקה, שהצטרפו להודו שזכתה שנה קודם לכן לעצמאות מהשלטון הבריטי.

מיאנמר וסרי לנקה סבלו מסכסוכים אתניים שהעיבו על התפתחותן הכלכלית. מיאנמר וצפון קוריאה, תחת שלטון רודני, נותרו עד ימינו כלכלות עניות ומדוכאות להפליא, עם תוצר כלכלי שנתי לנפש מהנמוכים בעולם - פחות מ-2,000 דולר במונחי שוויון כוח קנייה. כלכלת סרי לנקה, שנמנתה על הנמרים האסיאתיים - קבוצת מדינות מהירות צמיחה בדרום מזרח אסיה - מסתמכת על אוצרות טבע ותיירות ומאז סיום הסכסוך הממושך עם המחתרת הטאמילית נמצאת בתנופת השקעות והתרחבות. עם זאת, התמ"ג לנפש במדינה הוא חמישית מזה של שתי החברות הנוספות במועדון 1948 - ישראל ודרום קוריאה.

לדרום קוריאנים נדרשו 64 שנים, אבל הם השיגו אותנו: התוצר המקומי הגולמי לנפש במדינה, במונחי שוויון כוח קנייה, הגיע בשנה שעברה ל-32 אלף דולר, והשתווה לזה של ישראל. בדומה לישראל, דרום קוריאה, ושכנתה הלוחמנית והענייה, צפון קוריאה, קיבלו עצמאות ב-1948. בשונה מישראל, קוריאה התקיימה כאימפריה ומעצמה במשך אלפי שנים, עברה כיבוש, פירוד ועצמאות. בגירסתה המודרנית, דרום קוריאה נחשבת לאחת הכלכלות המתקדמות באסיה, עם דירוג גבוה מבחינה טכנולוגית והישגים בחינוך.

ואולם דרום קוריאה לא החלה את דרכה כמדינה משגשגת, למרות ההיסטוריה המפוארת. ב-1948 היא היתה מדינה ענייה ומצולקת מכיבוש ומלחמות, שנקלעה למלחמה נוספת שנמשכה ארבע שנים. חולשתה הכלכלית נמשכה יותר מעשור, וב-1960 היתה בעלת תמ"ג לנפש של 79 דולר בשנה בלבד.

בשנות ה-60 התעוררה דרום קוריאה ועברה גל תיעוש מהיר, שהזניק את כלכלתה בקצב של יותר מ-8% בשנה. בדומה לישראל, לא היו לה משאבים טבעיים, וכלכלתה נאלצה להסתמך על פיתוח תעשייתי. דרום קוריאה היא גם בעלת אחד התקציבים הביטחוניים הגבוהים בעולם ‏(מקום 12 לפי נתוני SIPRI, לעומת ישראל במקום 17, אך ביחס לתמ"ג וגודל האוכלוסייה הוצאתה קטנה מזו של ישראל משמעותית‏). בשונה מישראל, הצליחה דרום קוריאה, שכלכלתה נדרשה לפרנס מספר גדול בהרבה של תושבים, לפתח בסיס של תעשיות כבדות בדיוק בתקופה שבה ישראל נכשלה קשות במאמצים להקים תעשיית רכב.

בעשורים הבאים התמחתה דרום קוריאה בבניית ספינות, תעשיות צבאיות ובנייה, ובשנות ה-80 הואצה בה התפתחות תעשיית הרכב, שלמרות שנחשבה לנחותה מבחינת איכות התוצרים שהפיקה, צמחה בתפוקתה פי 3.5 תוך ארבע שנים במחצית השנייה של שנות ה-80. אסטרטגיית היצוא השתלמה לדרום קוריאה: התאוששותה מהמשבר האסיאתי ב-1997 הולידה תעשיית היי־טק שנסמכה בעיקר על תאגידי ענק ‏(ג'ייבול‏), שמרכזים עד היום נתחים עצומים מהכלכלה המקומית.

בשעה שישראל מתהדרת בתעשיית היי־טק תוססת ומובלת יזמים, דרום קוריאה עושה את צעדיה הראשונים בתעשיית הסטארט־אפ, בתמיכה ממשלתית - ודומה שהיא עשויה לסגור את הפער, כשב-2011-2008 גדל מספר חברות הסטארט־אפ הטכנולוגיות במדינה ב-83% למרות הריכוזיות הגבוהה עדיין בתעשייה, ולמרות שאוכלוסייתה גדולה פי 7 משל ישראל, דרום קוריאה מדורגת במקום גבוה וטוב יותר משל ישראל במדד ג'יני לאי שוויון כלכלי - מקום 30 בין המדינות השוויוניות ביותר, לעומת ישראל במקום 63 מתוך 171 מדינות. דרום קוריאה אמנם מפגרת אחר ישראל במונחים של תוחלת חיים, תמותת תינוקות, השקעה בבריאות וילודה, אך מובילה עליה בהרבה ברמת התשתיות הטכנולוגיות.

נדמה שאין מקום שבו הפער לטובת דרום קוריאה בולט יותר מאשר בתחום החינוך. לפי דירוג "אקונומיסט", דרום קוריאה שנייה רק לפינלנד ברמת החינוך שלה, ומובילה בפער ניכר גם על רוב מדינות סקנדינוויה האחרות. "אמונה חברתית משותפת בחשיבות החינוך ובתכלית המוסרית הבסיסית שלו" צוינו על ידי עורכי המחקר כגורם להצלחה של קוריאה ופינלנד, שנבדלות משמעותית בשיטות החינוך שלהן. ישראל מדורגת במחקר זה במקום 29 בלבד. במבחני פיז"ה להשוואה בינלאומית, דורגה דרום קוריאה במקום השני במתמטיקה, ו-6–7 בקריאה ובמדעים. וישראל? היא נמצאת עמוק בטבלה, במקומות 42-37.

דרום קוריאה

בירה: סיאול

אוכלוסייה: 49 מיליון

משטר: דמוקרטיה

תמ"ג*: ‏1.6 טריליון דולר

תמ"ג לנפש*: 32 אלף דולר

כלכלה מזנקת, מערכת חינוך מובילה

דרום קוריאה אמנם נמצאת בסכסוך מאיים ולא פשוט עם שכנתה מצפון, אבל מאז שקיבלה עצמאות מארה"ב ב-1948, היא הצליחה לבנות תעשייה ענפה שהביאה לעולם את סמסונג, יונדאי, LG ועוד ענקיות רבות.

בין שנות ה-60 לשנות ה-80 זכו החברות הללו, המכונות ג'ייבול, לתמיכה ממשלתית רבה - אך עם השנים נהפכו לגופים ריכוזיים וכעת משקיעה הממשלה, בראשות הנשיאה פארק גואן־היי, משאבים רבים כדי לרסן אותן ולתמוך בעסקים הקטנים במדינה. לרבים ממשקי הבית בדרום קוריאה יש חובות גדולים, דבר שפגע במגזר הנדל"ן במדינה הסובל בחודשים האחרונים מהאטה. הבחירות החופשיות הראשונות לנשיאות נערכו רק ב-1987, וזמן קצר לאחר מכן נכנסה המדינה בראשונה לרשימת "הנמרים של אסיה", כינוי לכלכלות המפותחות ביבשת שהיוו מודל חיקוי עבור כלכלות מתפתחות אחרות. נשיא אזרחי ראשון, קים יאנג סן, עלה לשלטון רק ב-1993.

מערכת החינוך בדרום קוריאה נחשבת אחת המובילות בעולם, אך למרות הציונים הגבוהים של התלמידים, יצר החדשנות אצל צעירים נותר יחסית נמוך וכמות הסטארט־אפים בה נמוכה לעומת רוב המדינות המפותחות האחרות.

לפי סקר שנערך ב-2010, כ-43% מתושבי המדינה לא משייכים עצמם לשום דת. 31.6% מהתושבים הם נוצרים ו-24.2% הם בודהיסטים. אין דת המזוהה באופן רשמי עם המדינה וחופש הדת מעוגן בחוקה. מרבית האזכורים האחרונים של דרום קוריאה בתקשורת נוגעים לסכסוך הטריטוריאלי עם צפון קוריאה, אבל במקביל, מזנקת הכלכלה במדינה ולפי אנליסטים היא צפויה להפוך לאחת הגדולות בעולם בעשורים הקרובים.

מיאנמר

בירה: נייפידאו ‏(מ–2005‏)

אוכלוסייה: 42 מיליון

משטר: בתקופת מעבר מדיקטטורה פרלמנטרית לדמוקרטיה

תמ"ג*: ‏89.23 מיליארד דולר

תמ"ג לנפש*: 1,400 דולר

מחפשים זהות משותפת

מיאנמר ‏(בורמה לשעבר‏) קיבלה עצמאות מבריטניה לפני 65 שנה, אך עדיין לא הצליחה לגבש זהות משותפת. 60% מהתושבים מוגדרים בורמזים, אבל 40% הנותרים שייכים ליותר מ-100 קבוצות אתניות שנמצאות בסכסוך ארוך שנים.

בניגוד לקולוניות אחרות של בריטניה, מיאנמר סירבה להשתייך לחבר העמים הבריטי לאחר קבלת העצמאות, ומאז סבלה ממשטרים רודניים שנלחמו במתנגדיהם באמצעות איסורים חמורים וגזרי דין מוות שניתנו באופן תדיר. ארגוני זכויות אדם טענו במשך רוב שנות קיומה כי היא פוגעת באזרחיה ומונעת מהם זכויות בסיסיות. עם השנים פתחה מיאנמר את דלתותיה לתיירים, ובשנות ה-90 קידמה השקעות זרות במשאביה. התוצאה: השקעה של מדינות אסיה במשאבי הטבע של מיאנמר, בעיקר בתחום העץ, מה שהרס יערות רבים במדינה ולא עזר הרבה למצבה הפיננסי עקב אי היציבות הפוליטית. ב-2010 התמונה המדינית החלה להשתנות, לאחר שחרור פעילת זכויות האדם אונג סן סו צ'י שהתקבלה בעולם כאיתות שרה"מ דאז והנשיא כיום תיין סיין עושה צעדים לקראת הפיכתה לדמוקרטיה.

בגלל שלטון צבאי ארוך, מוסדות ציבוריים רבים במדינה אינם מתפקדים ורפורמות רבות עוד דרושות כדי להתגבר על השסע הפנימי בין הקבוצות במדינה, ש-32% מאזרחיה חיים מתחת לקו העוני. בשנה שעברה הבנק המרכזי החל לפקח על המסחר במטבע המקומי, הצ'אט, וזמן קצר לאחר מכן השיקה הממשלה חוק חדש לעידוד השקעות זרות. למיאנמר מיקום אסטרטגי בין הודו לסין, ומשאבים טבעיים רבים, כמו עץ וגז טבעי, יחד עם כוח עבודה גדול, עזרו לה להגיע לתחזית צמיחה של 6.2% ב-2013. העידן החדש של מיאנמר החל רק לפני שנתיים, אך עדיין לא הוכיח את עצמו.

צפון קוריאה

בירה: פיונגיאנג

משטר: דיקטטורה

אוכלוסייה: 24.7 מיליון

תמ"ג*: 40 מיליארד דולר

תמ"ג לנפש*: 1,800 דולר

בתחתית דירוג החופש

מאז 1910 היתה קוריאה המאוחדת מסופחת ליפן. עם כניעת יפן ב-1945 ופלישתם של כוחות אמריקאיים וסובייטיים לתחומה, הסתיים הכיבוש היפני. חלקה הצפוני של קוריאה קיבל את עצמאותו ב-1948, עם נסיגתם של כוחות הכיבוש הסובייטיים באותה שנה. שלוש שנים קודם לכן החלה קוריאה במהלך לחלוקתה, ואת הפרובינציה הצפונית הנהיג קים איל סונג, שעוד לפני עצמאותה של ארצו פתח במסע טיהורים פוליטי.

ב-1950, בעקבות שורת סכסוכי גבול, פרצה מלחמת קוריאה בין קוריאה הדרומית לצפונית. שלוש שנים אחרי כן נחתם הסכם הפסקת אש, שבעקבותיו הוקם אזור מפורז ברוחב 4 ק"מ בין שתי המדינות.

המשטר הדיקטטורי בצפון קוריאה נחשב אחד העריצים ביותר בעולם. צפון קוריאה מדורגת בתחתית דירוג החופש, ביחד עם מיאנמר, סומליה וסודן. את קים איל סונג ירש ב-1980 בנו, קים ג'ונג איל, שמת בשנה שעברה והעביר את השלטון לבנו, קים ג'ונג און. העיתונות המקומית היא ממשלתית, והיא מדורגת אחרונה בדירוג חופש העיתונות מ-2008.

צפון קוריאה היא אחת הכלכלות הסגורות והריכוזיות ביותר בעולם. התשתית התעשייתית שלה קורסת, ויש בה חקלאות קולקטיבית דלה שאינה מסוגלת לספק את צורכי האוכלוסייה. תושבי צפון קוריאה חיים בעוני מרוד ובסכנת רעב מתמדת, שמטופלת חלקית בעזרת סיוע חוץ. המדינה אינה מפרסמת נתונים כלכליים, ואלה הידועים עליה מתבססים על הערכות ממחקרים חיצוניים.

סרי לנקה

בירה: סרי ג'ייוורדנפורה־קוטה

אוכלוסייה: 21.5 מיליון

משטר: רפובליקה

תמ"ג*: ‏125 מיליארד דולר

תמ"ג לנפש*: ‏6,100 דולר

אחרי המלחמה מגיעה הצמיחה

כבר עם קבלת העצמאות מבריטניה ב–1948, המתח בין שתי הקבוצות האתניות בסרי לנקה - הסינהילים ‏(בני האי הבודהיסטים‏) והמיעוט הטאמילי ‏(הינדים צאצאי הודו‏) - נחשב סוגיה בעייתית. רק ב–2009 שככה מלחמת האזרחים, עם כניעתם של הטאמילים, ונשיא המדינה מהינדה ראג'פקסה העביר את הדגש לפיתוח כלכלי. מאז סוף המלחמה בסרי לנקה השתפרה התחזית המקרו כלכלית של המדינה, במיוחד כאשר פתחה את שעריה להשקעות זרות. הממשלה פתחה בשלל פרויקטים לשיפור תשתיות וחיזוק המגזר הפרטי, ומגזר הבנקאות הגדיל את כמות ההלוואות שהוא מעניק.

ב–2011 כלכלה סרי לנקה צמחה בקצב המהיר ביותר מבין כלכלות דרום אסיה, וב–2012 רשמה צמיחה של 6%, כשהיא נעזרת, בין היתר, באזרחי סרי לנקה רבים שעובדים בחו"ל ומזרימים כסף למדינה. מרבית תושבי המדינה הם בודהיסטים ‏(70%‏) והמיעוט השני בגודלו הוא מוסלמי ‏(8.5%‏). אגב, 99% מתושבי סרי לנקה ציינו בסקר של גאלופ ב–2008 כי דת מהווה חלק חשוב בחייהם.

סרי לנקה ידועה בנופים מרהיבים ויערות טרופיים, ואוכלוסייתה כונתה "האומה של האנשים המחייכים". ואולם לפני שתנוח על זרי הדפנה בזכות הצמיחה המרשימה, סרי לנקה עדיין צריכה לשקם כמה נזקים שנותרו מהמלחמה. שני הצדדים מואשמים על ידי הקהילה הבינלאומית בפשעים נגד האנושות והליכי המשא ומתן בין המיעוטים האתניים במדינה עוד לא הסתיימו.

* במונחי שוויון כוח קניה. מקור: cia factbook

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker