שטיינמץ תובע שר בריטי לשעבר בגין הדלפת מידע לסורוס

זרוע הכרייה של חברת ההחזקות של המיליארדר הישראלי, שבבעלותה מכרות בגינאה, טוענת כי חברת יחסי הציבור FTI של מרק מלוק-בראון הדליפה מידע לסורוס, אשר שימש כיועץ לממשלת גינאה

סוכנויות הידיעות
רויטרס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סוכנויות הידיעות
רויטרס

המיליארדר הישראלי בני שטיינמץ תובע שר לשעבר בממשלת בריטניה בגין הדלפת מידע על עסקיו בגינאה למיליארדר ג'ורג' סורוס. שטיינמץ, אשר BSGR - זרוע הכרייה של חברת האחזקות שלו - מחזיקה בבעלות על מיזם כרייה במדינה המערב אפריקאית גינאה, הגיש תביעה בלונדון נגד חברת הייעוץ ויחסי הציבור FTI ומנהלה, מרק מלוק-בראון, ששימש בעבר כשר בממשלתו של גורדון בראון.

לפי התביעה, FTI - שסיפקה שירותי ייעוץ ל-BSGR עד חודש נובמבר האחרון - הדליפה מידע סודי של החברה לגבי פעילותה בתחום הכרייה בגינאה למיליארדר ג'ורג' סורוס, לאחר שהמשקיע הנודע הצטרף לחברה בשנת 2010.

בני שטיינמץצילום: דודו בכר

"לטענת התביעה, בזמן שחברת FTI של מלוק-בראון הועסקה כיועצת מפתח בענייני מוניטין וסוגיות אחרות, החברה קשרה קשר באופן לא חוקי יחד עם סורוס וסיפקה מידע סודי לסורוס", נכתב במסמכי התביעה שהוגשו לבית משפט בלונדון. "דבר זה הביא בסופו של דבר לכך שמלוק-בראון, בעקבות לחץ מצד סורוס, החליטה להפסיק לעבוד עם BSGR בנובמבר 2012".

BSGR וממשלת גינאה נתונות במחלוקת סביב זכויות החברה במיזם כרייה ושיווק של עפרת ברזל בסימנדו - באחד ממרבצי עפרת הברזל הגדולים בעולם. בנובמבר הודיעה BSGR כי גינאה פתחה בחקירה בחשד לשחיתות תשלומי שוחד הקשורים למתן זכויות הכרייה לחברה. העיתון "פייננשל טיימס" דיווח באותה עת כי במסגרת החקירה נגבו עדויות משותפים עסקיים לשעבר, יועצים ופיננסיירים שסיפרו על מתן טובות הנאה לממשלו של לנסנה קונטה, הדיקטטור הוותיק של גינאה שהלך לעולמו בסוף 2008, כמו גם לאנשי הממשל שבאו בעקבותיו.

ארגונים ללא מטרות רווח שנתמכים על ידי סורוס, בהם ארגון רווניו-ווץ' (Revenue Watch) מסייעים לנשיא הנוכחי של גינאה, אפלא קונדה, וממשלתו להגדיל את התועלת שמפיקים אזרחים מהשורה בגינאה ממכרזי כרייה שהעניקה הממשלה לחברות זרות דוגמת BSGR של שטיינמץ. זמן קצר לאחר שנבחר לנשיאות גינאה ב-2010, קונדה גייס את סורוס כיועץ לגבי ביצוע רפורמה במגזר הכרייה במדינה.

לדברי שטיינמץ ויועציו, קונדה אימץ "עמדות התומכות בהלאמת משאבי הטבע ובחינה מחדש של חוזים שנחתמו, שלמרבה הצער גרמו לעצירת הפיתוח של כל הפרויקטים הגדולים בתחום הכרייה במדינה", ובכלל זה הפרויקט של BSGR, דיווח היום העיתון הלונדוני "איוונינג סטנדרד".

בתביעה שהגישה BSGR נטען כי מלוק-בראון, שנחשב למקורב לסורוס ושימש כסגן יו"ר קרנות ההשקעה של סורוס, הדליף מידע סודי לגבי BSGR וכי לא חשף בפני החברה את קשריו עם סורוס או הזהיר אותה מפני חשש לניגוד עניינים. "קשריו של מלוק-בראון עם סורוס היו קרובים עד כדי כך שהוא היה אחראי על מימון אותם ארגונים ללא מטרות רווח שסייעו בגיבוש הטענות נגד BSGR", נכתב במסמכים שהוגשו לבית המשפט.

BSGR רכשה בשנת 2008 את זיכיון הכרייה בחלקים 1 ו-2 במכרות סימנדו בגינאה תמורת 160 מיליון דולר, לאחר שממשלת גינאה הפקיעה אותו מענקית הכרייה ריו טינטו והותירה בידיה את החלק האחר של סימנדו, חלקים 3 ו-4. בעת הפקעת הזיכיונות מריו טינטו, אמרו מקורות המקורבים לממשלת גינאה כי זכויותיה של ריו טינטו במחצית מהשטח הופקעו כיוון שלא עמדה בציפיות של ממשלת גינאה להשקעות בפיתוח חברתי-כלכלי. ריו טינטו קיבלה את הזכיון על כל סימנדו ב-1990, אך לא עסקה מאז בפיתוח שוטף של האזור והמכרות. בשנים האחרונות נוטה ממשלת גינאה, כמו ממשלות אחרות באפריקה, להעניק זכיונות גם תמורת התחייבות להשקעות בפיתוח חברתי-כלכלי במדינה.

לאחר רכישת זיכרון הכרייה בסימנדו על ידי BSGR, ובשל העובדה שלחברה של שטיינמץ לא היו יכולות מספיקות לפיתוח המכרות, חתמה BSGR באפריל 2010 על הסכם עם ענקית הכרייה הברזילאית ואלה להקמת מיזם משותף לכרייה ושיווק של עפרת ברזל בסימנדו. במסגרת ההסכם, מכרה BSGR לואלה 51% מאחזקותיה במכרות תמורת 2.5 מיליארד דולר. ההסכם הקיים בין BSGR ו-ואלה לבין ממשלת גינאה נחתם בתקופת הרודנות שקדמה לנשיא הנוכחי אלפא קונדה.

על רקע החקירה שנפתחה של BSGR בגינאה ובצל חששות כי ממשלת גינאה מתכוונת להפקיע את זיכיונות הכרייה של המיזם המשותף, הפסיקה ואלה את העבודות בסימנדו. בשבוע שעבר אף הודיעה ואלה - חברת הכרייה השנייה בגודלה בעולם - על הפסקת העברת התשלומים ל-BSGR עבור חלקה במיזם. ואלה שילמה עד כה לחברה של שטיינמץ 500 מיליון דולר מתוך סכום כולל של 2.5 מיליארד דולר שהסכימה לשלם לחברה בשנת 2010 עבור 51% מהמיזם.

שטיינמץ נחשב לאחד מאנשי העסקים הישראלים האמידים ביותר. הונו האישי מוערך על ידי מגזין "פורבס" ב-4.1 מיליארד דולר, ופעילות העסקים שלו חובקת עולם וכוללת מכרות מתכות באפריקה ובבלקן, עסקי יהלומים ברחבי תבל שנבנו לא מעט על יחסים קרובים עם ענקית יהלומי הגלם העולמית דה בירס, נדל"ן באירופה וצפון אמריקה, חברות הנדסה וחיפושי גז ונפט בעולם, בכלל זה באזרביג'אן ובישראל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker