איפה גרים האנשים הכי שמנים בעולם?

האינדיאנים בארה"ב התאהבו בברדפריי - בצק בטיגון עמוק של שומן חזיר עם בשר, גבינה או ריבה ■ בכווית מכורים לפיצה עם צי'זבורגרים ■ ובישראל נהנים לארוז כל דבר בלאפה ■ ובכל זאת, את המקום הראשון ב"דירוג המדינות השמנות" תופס דווקא אי קטן באוקיינוס השקט

סיון פינגולד

לאמא של אלנה תומפסון ‏(כוכבת הסדרה "האני בו בו"‏) יש שלושה סנטרים, והיא אוהבת כל אחד מהם בצורה שווה. היא מדברת עליהם מול המצלמה, ולא בטוח שבלעדיהם היא היתה עומדת במרכזה של סדרת ריאליטי אמריקאית. אלא שלא כולם משועשעים מתופעת ההשמנה העולמית. ארה"ב ממשיכה להשמין, ישראל בעקבותיה, ומדינות קטנות מתחברות למערב ומשמינות גם הן.

כמו חלוקת ההון בעולם, גם השומנים לא מתחלקים בצורה שווה. בארה"ב השמנים הם בעיקר העניים והמיעוטים, בכוויית הם העשירים ובעלי היכולת, ובפולינזיה הצרפתית שבאוקינוס השקט הם כמעט כולם - 74% מהאוכלוסייה סובלת מהשמנה.

דיאטנים מייחסים את העלייה במספר השמנים בעולם לתרבות המערב, שמעודדת מאכלים מעובדים ופעילות גופנית מופחתת. אמנם קשה להתעלם מטרנדים של כושר ותזונה: מוצרים נטולי פחמימות, נטולי שומנים ונטולי טעם נמצאים בשפע ברשתות השיווק, וחדרי הכושר פורחים, ולמרות זאת, השורה התחתונה מטרידה: אנשים ברחבי העולם זזים פחות ואוכלים יותר.

צילום: אי–פי

ואולם אם ההיגיון אומר שהמערב השבע אמור להיות שמן יותר, איך ניתן להסביר את העובדה שהמדינות שתופסות את המקומות הראשונים בדירוג ההשמנה העולמי הן דווקא האיים סמואה האמריקאית, שם סובלים לא פחות מ-94% מהתושבים מהשמנה והאי קיריבטי שבאוקיינוס השקט, סמוך לקו המשווה, שם סובלים 82% מהתופעה? ואיך אפשר לשכוח את נאורו, האי הקטן בדרום האוקינוס השקט, שהצביע עם ישראל נגד ההכרה בפלסטין, שם סובלים 78% מהאוכלוסייה מהשמנה?

אחת הסיבות היא גנטיקה. תפקודי הגוף נחשבים תירוץ נדוש עבור אנשים הסובלים מהשמנה, אך זהו למעשה אחד הגורמים העיקריים למשקל יתר בשבטים קטנים ומבודדים. הרגלי האכילה של האדם הקדמון הוכתבו בידי עונות השנה וגוף האדם ידע לאגור שומן להישרדות בימי החורף הקרים. גופם של תושבי השבטים לא הספיק להסתגל לתרבות שבה הקלוריה נהפכה זולה וזמינה בכל עונות השנה. התוצאה היא עודף משקל, בעיקר באזור הבטן.

במקביל, הזרועות הארוכות של חברות המזון המערביות חצו אוקינוסים. בכוויית, למשל, מקום תשיעי בדירוג המדינות השמנות, סניפי מקדונלד'ס מציפים את הערים ובילוי בהמבורגריה נחשב לערב משפחתי לגיטימי. אפילו רשתות מקומיות שבעבר מכרו מוצרי מזון בריאים יותר נכנעות לטרנד הטיגון. בכוויית, אדם כבד נחשב אמיד ושומנים מעידים על רווחה כלכלית.

לכתבות נוספות ממוסף החג:

■ תיירות החקלאות: ללמד את הילדים שעגבניה לא גדלה בסופר

■ אפליקציות שחייבים בצלחת || כל המידע שצריך כדי לאכול ולבשל

■ החילונים נוהרים לבני ברק בשביל הכבד הקצוץ והקוגל

■ מחוקן קפה עד "ספונג'ה פנימית" - כך עושים כסף מהג'אנק פוד שאתם צורכים

במקביל, שוק המזון המהיר מעודד פיתוח מוצרים לא שגרתיים. קחו למשל את הפיצה החדשה של פיצה האט שהושקה בשנה שעברה במזרח התיכון: קראון קראסט פיצה היא פיצה שהשוליים שלה שזורים בצ'יזבורגרים.

גם בישראל, מקום 13 בדירוג, הנתונים לא מעודדים. לפי ארגון הבריאות העולמי, 62% מהישראלים סובלים מהשמנה. "לכאורה, בתזונה הים תיכונית יש רכיבים רבים שדווקא נוגדים את העלייה במשקל", אומרת דקלה דוד־טוירמן, דיאטנית קלינית. "אבל באופי הישראלי יש רצון לשבור גבולות ולקחת הכל לאקסטרים. לדוגמה, גם אם מביאים בחשבון אוכל מטוגן כמו פלאפל, אפשר לאכול מנה בפיתה, אבל רוב הישראלים יבחרו בלאפה אם תהיה להם האפשרות, וזה הבדל משמעותי".

עוד מזכירה דוד־טורימן מאפיינים הנובעים מסגנון החיים המערבי. "אנשים כיום עסוקים יותר ועובדים עד שעות מאוחרות יותר. את סדר היום שלהם הם מתכננים לפרטי פרטים, אבל האוכל לא נכלל בזה, וכך קורה שאוכלים המון אוכל קנוי ובכמויות גדולות".

אימון זומבה בארה"בצילום: REUTERS

הבלוף האמריקאי

בארה"ב, שם 67% מהאוכלוסייה סובלים מהשמנה, מתקשים להילחם בנגע שמתחיל בהיצע המזון המעובד ‏(חטיפי ענק שנמכרים במחירי רצפה‏) ומגיע עד להורים שמתקשים לפקח על תזונת ילדיהם, שכן, את ארוחת הצהרים מקבלים מרבית התלמידים במסגרת יום הלימודים הארוך המונהג במדינה. המזון בקפיטריות מושפע מתקנות בריאות, אך גם מרצונם של התאגידים להשיג דריסת רגל בתעשייה עם ביקוש קשיח.

שלוש שערוריות התעוררו בשנתיים האחרונות שנגעו לניסיון להוריד את שיעור ההשמנה אצל ילדים. האחת כונתה "ירק הפיצה" ופרצה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי ‏(FDA‏) אישר כי מחית עגבניות תיחשב מנת ירק, ובכך איפשר לקפיטריות בבתי הספר להגיש פיצה עתירת שמן במסווה של ירקות.

התקרית השנייה כונתה "תקרית הרפש הוורוד". היא התפוצצה לאחר שהשף הבריטי ג'יימי אוליבר תקף את תעשיות הבשר בארה"ב על כך שהשתמשה בתוסף בשר זול העשוי משאריות של חלקים פנימיים של בקר. החומר, שכונה "Pink Slime" ‏(רפש ורוד‏) אושר על ידי משרד החקלאות האמריקאי, אך אינו חוקי בקנדה ובבריטניה. הדבר לא הפריע לאלפי קפיטריות בארה"ב להכניס את התוסף - שמחירו נמוך יותר מבקר נקי - לתפריטים היומיים.

מקרה נוסף התרחש בפברואר האחרון, אז ה-FDA אישר ליצרניות מוצרי חלב לכלול את המלה "חלב" על אריזות של משקאות הכוללים ממתיקים מלאכותיים. הכוונות טובות, שכן לא סביר שילדים יבחרו מרצונם מוצר עם תווית "דיאט חלב", אך השאלה היא מדוע נרצה שילדים יבחרו "דיאט חלב" מלכתחילה ומדוע יש להעשיר את הדיאטה שלהם בתוספים. ה-FDA אישר בתקנה החדשה גם שימוש באספרטיים, שנחשב לאחד מתוספי המזון הרעילים ביותר בשוק, כדי לעודד שתיית "חלב" מבלי להתייחס לכך שהצרכנים לא מקבלים את המשקה הנקי.

שילוב של פיצה והמבורגרצילום: בלומברג

השמורות משמינות את האינדיאנים

אוכלוסייה אחרת שנפגעה בארה"ב היא האינדיאנים, המונים כ-3 מיליון איש. התזונה המסורתית שלהם היתה יכולה לקבל צל"ש מארגוני הבריאות. היא כללה בשר רזה, פירות, ירקות, והיתה דלת שומן ונטולת סוכרים מעובדים. ואז, במחצית הראשונה של המאה ה-19 חתמו האינדיאנים על הסכמים עם ממשלת ארה"ב, שהגבילו אותם לשהייה בשמורות שהיו לעתים רחוקות מאזורי הדיג והציד שלהם.

כדי להתגבר על המחסור, קיבלו האינדיאנים סיוע ממשלתי בצורת קמח, סוכר ושומן מהחי. עם השנים, האינדיאנים נשארו ברמה סוציו אקונומית נמוכה מול רמת תלות גבוהה בסיוע הממשלתי. בשמורות קיים שיעור גבוה של אלימות, אלכוהוליזם, עוני וגם השמנת יתר. כ-40% מהאינדיאנים סובלים מהשמנת יתר, לעומת 26% בקרב לבנים.

ממשלת ארה"ב מודעת לכך שכספי הסיוע לעתים קרובות מנוצלים לרכישת סמים ואלכוהול, לכן החלה להעביר מזון לשמורות באופן ישיר, ולא דרך תלושי מזון, אלא שהמזון שמספקת הממשלה אינו חלומה של כל דיאטנית.

בנוסף לקמח והסוכר של פעם, תושבי השמורות מקבלים קופסאות שימורים אך לא זוכים למזון טרי. כיום הם אוכלים הרבה ברדפריי ‏(‏Breadfry) -הגרסה האינדיאנית לפרנץ' טוסט: בצק בטיגון עמוק בתערובת של שומן חזיר המוגש בליווי חמאה, בשר, גבינה או ריבה. זהו אחד המאכלים המזוהים ביותר עם התושבים האינדיאנים בארה"ב, אותה אוכלוסייה שסובלת מהשיעור הגבוה ביותר של סוכרת.

חקלאי בסנגלצילום: AFP

היפנים רזים מדי

בצד השני של קשת המשקל נמצאות המדינות הרזות ביותר. ויאטנם והודו הן המדינות שבהן נמצא השיעור הנמוך ביותר של שמנים ‏(מדד BMI‏ הגבוה מ-25). כמעט כל המדינות הרזות משתייכות לעולם המתפתח וסובלות מעוני קיצוני.

דווקא מיקומה של סין בדירוג המדינות השמנות מפתיע. כשאחד מכל חמישה סינים (19%) סובל מהשמנה במדינה שנחשבה בעבר רזה במיוחד מוכיח הדבר עד כמה התקרבה סין למערב ועד כמה מהר פועלת הגלובליזציה.

גם גרמניה ובריטניה סובלות מתופעת השמנה (66% ו-61% בהתאמה). לעומתן, יפן היא המדינה המפותחת הרזה ביותר. אמנם 23% מהיפנים סובלים מהשמנה, אך 11.5% סובלים ממשקל נמוך מדי ‏(פחות מ-18.5 BMI‏), אף שניתן למצוא בה שפע של סניפי מקדונלד'ס ורשתות מזון מהיר אחרות. סוד הרזון היפני טמון בשילוב של מנות קטנות, תפישה חברתית הסולדת מהשמנה וכן הרכב גנטי מתאים. הסוד נעלם כשהיפנים עוברים לגור במדינות אחרות ולרוב עולים במשקל.

נשים הודיותצילום: אי–פי

בעבר אינדיאנים הכינו את המזון שלהם בעצם - היום יש וול מארט

"המשפחה האינדיאנית המסורתית הכינה את המזון שלה בעצמה. היינו צדים כבשים ואוכלים את כל חלקי הכבש, לא מבזבזים כלום. אבל היום, יש וול מארט וחנויות אחרות מלאות בממתקים. אינדיאנים סובלים מהשמנת יתר כי הם הוטמעו לתרבות המודרנית", כך אומרת כריסטין ויטקר, אינדיאנית משבט נבאחו.

אם היינו שומרים על המנהגים שלנו, שיעור השמנת יתר בשמורות היה נמוך יותר. אחת מהמסורות שלנו לדוגמה היא לרוץ לכיוון מזרח, בכל בוקר, לפני שהשמש זורחת. יש סיבות רבות לריצה הזו, אחת מהן היא שאנחנו לוחמים וחייבים להשאר בכושר וכאנשים רוחניים, אנחנו חייבים להשאר ממוקדים. ריצה ב-4 בבוקר גם מלמדת אותנו שיעור לחיים, להיות נחושים, להכיר את עצמנו, ולהיות צנועים. שמתי לב שאלה בשמורה שממשיכים במנהג הזה, נמצאים בכושר טוב יותר מאלא ששכחו מאין באנו".

ויטיקר, 26, נשואה ואם ל-3, לא משתייכת לסטטיסטיקה של השמנת היתר ומקפידה לציין שהתמונה שלה לקוחה מתקופה שהיתה בהריון ועל כן העלתה במשקל. היא מתנסחת בבהירות ומתגאה במסורות השבט שלה ( היא שייכת לחמולת "לצד המים") ובמנהגים הרבים. היא אמנם נולדה וגדלה ביוטה אך הוריה הקפידו לבלות עימה כל קיץ בשמורת האינדיאנים כדי שתשאר מחוברת לשורשים ועד היום, את בית בשמורה הם מסרבים לחבר לחשמל ולמים, למרות, כפי שהיא מציינת, שכבר יש בתים רבים בשמורה שמקבלים אספקה שוטפת לביתם.

במשך שנות התבגרותה סיפרו לה הוריה על מאכלים מן העבר שכללו בעיקר בשר וירקות טריים. מאז שהוריה נשלחו לפנימיות שנועדו לחנך את האוכלוסיה האינדיאנית את הלכות המערב, החלה להתבטל גם המסורת התזונתית שלהם, בנוסף כמובן, למסורות הרוחניות. "אחד המנהגים שקשה לראות כיום הוא עקרון השמירה על ההרמוניה אצל האינדיאנים – וזה מתבטא גם במשקל, שהרי כל דבר שאינו בהרמוניה גורם לנו לחלות – השמנת יתר היא מחלה".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker