הקשר בין התמ"ג בישראל לפקקים במקסיקו - גלובל ווולסטריט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקשר בין התמ"ג בישראל לפקקים במקסיקו

גריינג'ר ואנגל, חתני פרס נובל לכלכלה ב-2003, טענו כי המרחקים בין המשתנים מבדילים בין מתאם אמיתי לבין מתאם מדומה, ופתרו בכך, כאילו בקלות בלתי נסבלת, בעיה ישנה ומטרידה

קלייב גריינג'ר ורוברט אנגל, חתני פרס נובל לכלכלה ב-2003, פתרו בעיה יסודית ביותר במתודולוגיה האקונומטרית של נתוני סדרות עתיות (Time Series). תורת האקונומטריקה עוסקת בבדיקת השערות בכלכלה, ודנה כיצד יש להשתמש בנתונים אמפיריים כדי להפריך את ההשערות האלה או לאשרן.

נתונים אמפיריים בכלכלה מתחלקים לשתי קבוצות: נתוני חתך-רוחב (Cross Section) ונתוני סדרות עתיות. נתוני חתך-רוחב מתייחסים לפרק זמן נתון, ונאספים בדרך כלל באמצעות סקרים, כמו סקרי כוח אדם וסקר הוצאות משפחה, המתבצעים מדי שנה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. האקונומטריקה של נתוני חתך-רוחב התפתחה מאוד במאה ה-20, ובעיקר במחציתה השנייה. לפני שנתיים זכו דניאל מקפדן וג'ימס הקמן בפרס נובל לכלכלה בגין תרומתם לפיתוח תורת האקונומטריקה של נתוני חתך-רוחב.

נתוני סדרות עתיות - כמו התנהגות שער החליפין או האינפלציה - נאספים, לעומת זאת, לאורך זמן. גם נתוני החשבונות הלאומיים הם סדרות עתיות, שכן הם מתייחסים להתנהגות התמ"ג, הצריכה הפרטית ועוד, לאורך זמן. במקרים רבים, נתוני סדרות עתיות בכלכלה הם בעלי מגמת זמן חיובית, כמו התוצר, השכר והמחירים העולים על פני זמן.

בראשיתה התייחסה תורת האקונומטריקה לנתוני סדרות עתיות כמו לנתוני חתך-רוחב. ואולם, בהדרגה התפכחו הכלכלנים והבינו כי נתוני סדרות עתיות שונים במהותם מנתוני חתך-רוחב. גריינג'ר עצמו עסק בכך, במאמר שפירסם ב-69', שבו הוא גילה מחדש את תופעת ה"מתאם מדומה" (Spurious Correlation) - תופעה שהתגלתה לראשונה במאמר של הסטטיסטיקן יול מ-28'; התופעה מראה כי סדרות עתיות שאין ביניהן שום קשר והן בלתי תלויות, נראות לכאורה תלויות כשמנתחים אותן באמצעות כלים שפותחו לנתוני חתך-רוחב. הקשר בין הנתונים הוא אשליה סטטיסטית. חוקר שאינו מבין זאת עלול להגיע למסקנות בלתי נכונות, ויש להניח כי חוקרים רבים נפלו בפח הזה.

התופעה של מתאם מדומה עלולה להתגלות בסדרות עתיות בעלות מגמת זמן. למשל, X ו-Y הם שני משתנים שערכיהם עולים לאורך זמן אף שאין שום קשר סיבתי ביניהם. ואולם מקדם המתאם ביניהם עשוי להיות חיובי ואפילו גבוה משום ששני המשתנים מושפעים מגורם שלישי ומשותף - הזמן עצמו. ייתכן כי קיים מתאם גבוה בין התמ"ג שלנו לבין גודל הפקקים בכבישי מקסיקו סיטי, אך אסור להסיק מכך כי קיים קשר סיבתי בין שני המשתנים האלה. הקשר הוא מדומה ולא אמיתי. התופעה של מתאם מדומה עלולה להתעורר גם כאשר נתוני הסדרות העתיות אינם בעלי מגמת זמן, אך השינוי בהם מקרי לחלוטין (Random Walk). קיימים נתונים רבים מהסוג הזה בכלכלה ובעיקר נתונים פיננסיים, כמו תשואות על מניות ונכסים אחרים.

בעקבות הגילוי המחודש של המתאם המדומה, המציאו כלכלנים פטנטים להתמודדות עם התופעה. ואולם כל הזמן ידענו כי הפטנטים הללו הם תלאי על בעיה מתודולוגית יסודית שלא נפתרה. לבסוף, ב-87', פירסמו גריינג'ר ואנגל מאמר שפתר את הבעיה ושינו בכך את פניה של האקונומטריקה של סדרות עתיות. בפועל, גריינג'ר ואנגל המציאו את האקונומטריקה של סדרות עתיות, שעד אז לא היתה שונה מהאקונומטריקה של נתוני חתך-רוחב.

כמו כל ההברקות, הפתרון שלהם היה פשוט, אינטואטיווי ואלגנטי. הקשר בין X ל-Y הוא מדומה כאשר המרחק או הפער בין שני המשתנים אינו נסגר על פני זמן. בין שני משתנים בעלי קשר אמיתי וסיבתי קיים מעין מרכז כובד והם מושכים זה את זה; המרחק או הפער בין שני משתנים כאלה היה נסגר לאורך זמן.

הפער בין התמ"ג בישראל לבין הפקקים במקסיקו סיטי אינו נסגר שכן מדובר בקשר מדומה. לעומת זאת, הפער בין התמ"ג לבין גורמי ייצור בישראל (הון ועבודה) נסגר על פני זמן, משום שהקשר ביניהם אמיתי. גריינג'ר ואנגל טענו כי המרחקים בין המשתנים מבדילים בין מתאם אמיתי לבין מתאם מדומה, ופתרו בכך, כאילו בקלות בלתי נסבלת, בעיה ישנה ומטרידה.

גריינג'ר ואנגל פיתחו כלים סטטיסטיים חדשים לבדיקת תופעת המתאם המדומה, שהתבססו על התפתחויות מתודולוגיות משנות ה-70 בתורת הסטטיסטיקה. הם כינו את השיטה שלהם "קואינטגרציה", ובעקבותיהם פותחו שיטות אחרות ואף טובות יותר לקואינטגרציה. גם לפניהם העלו כלכלנים בבריטניה את רעיון המרחקים; ואולם, הם האחראים לרעיון המקורי ולפיתוחו, וזכייתם בפרס באה בגין הישג אינטלקטואלי ומעשי מן המדרגה העליונה.

אני קראתי בראשונה על קואינטגרציה ב-83'. שאלתי את גריינג'ר מדוע המאמר התפרסם רק ב-87'. לדבריו, המאמר נדחה על ידי כתב העת הראשון שאליו הוא הוצע לשיפוט.


מיכאל בינסטוק הוא פרופ' במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#