הסבא שמנהל מדינה לא ימצא עבודה כמנהל - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסבא שמנהל מדינה לא ימצא עבודה כמנהל

מדוע טבעי לנו שסב יכהן כראש מדינה אך מעטים יעסיקו אנשים שעברו את גיל 50

5תגובות

בשיחה שערכתי לא מכבר עם בכירה לשעבר בממשל האמריקאי, שפרשה בשנה שעברה מתפקיד רב עוצמה ועתיר מתחים, אמרה לי אותה אישה כי היא רואה את עצמה חוזרת בעתיד לתפקיד בממשל שוב. כמו פקידי ממשל רבים, בפרישתם מהתפקיד בחרה אותה אישה לעבוד כיועצת בתחומים שונים הנוגעים בחלקם לטובת הציבור או לפילנתרופיה. לא רק במגזר הממשלתי, אלא גם בעסקי, פורשים רבים בוחרים לעסוק בטובת הציבור בגיל מאוחר.

אותה בכירה חצתה כבר את גיל ה-60, אולם הציפיות שלה לחזור בעוד כמה שנים לתפקיד עוד יותר בכיר בממשל אינן נראות תמוהות. בפוליטיקה, גיל מאוחר ושיער שיבה אינם נתפסים כחסרון, במיוחד כשאנחנו חושבים על תפקודם של המנהיגים הצעירים יותר בבריטניה, ארה"ב, ישראל ומקומות אחרים בשנים שהובילו למשבר.

דרימסטיים

מדוע טבעי לנו שסב קשיש יכהן כראש מדינה שנמצאת במצב מלחמה; שמנכ"ל של תאגיד השווה מאות מיליארדי דולרים יהיה כסוף שיער; שמשקיע נערץ שצבר עשרות מיליארדים והעשיר את בעלי המניות שלו נולד בתחילת השפל הגדול בארה"ב; שפילוסופים ומלומדים מעשירים את הידע האנושי מעל קתדרות גם כשכבר כואב להם במפרק הירך כשהם מטפסים במדרגות?

ומדוע אין מעסיקים רבים יכולים לקבל לשורות עובדיהם אנשים שכל חטאם שעברו את גיל 50 או 60? האם אותם בני מזל שבחרו בפוליטיקה, אקדמיה או טיפחו לעצמם קרן השקעות עתירת הון הם היוצא מן הכלל המעיד על הכלל שאנשים מבוגרים אינם טובים לעבודה קשה וחשובה? או שמא נוצר פה מעמד של מיוחסים שמקיפים את עצמם בגטו של פריבילגיות שמגן עליהם מפני הפליית גיל?

המציאות היא סבוכה בהרבה מהגדרות כאלו. ייתכן שאחד החטאים הגדולים של מודל מדינת הרווחה היה קביעת גיל פרישת חובה מלכתחילה, ואת החטא הזה שוקלים עתה לתקן במקומות רבים בעולם. מי שהיה זקן בגיל 60 בשנות ה-50 של המאה הקודמת הוא אדם במיטב שנותיו בשנות העשרה של המאה ה-21. המשך העסקה ללא הגבלת גיל, או לפחות ביטולה של כפיית הפרישה, ייצור אתגרים חדשים עבור הדור שלנו והדורות הבאים - אבל עקרונית הוא הכיוון הנכון, כל עוד יימצא פתרון גם לאלה שלא מסוגלים באמת להמשיך לעבוד.

וכמובן, אסור לשכוח את הצעירים, שיוצאים עתה לעולם שבו סיכויי התעסוקה מפוקפקים, שבו הטכנולוגיה תופסת מקומם של עובדים רבים, ושמכתחילה המערכת מוטית לטובת מעטים על חשבון הרבים. אקדמאי אמריקאי ידוע, שגם הוא בן 60 פלוס, אמר לי השבוע שמערכת החינוך לוקה בכך שהיא לא מעניקה לצעירים שום כלים מעשיים לחשוב על עתידם המקצועי, ובכך היא עושה להם עוול קשה. גם את זה צריך לתקן.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

עקבו אחריי בטוויטר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#