"הסיוט של בריטניה: צניחת המטבע, קריסת הבנקים ואיבוד אמון השווקים" - אירופה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הסיוט של בריטניה: צניחת המטבע, קריסת הבנקים ואיבוד אמון השווקים"

טובי נג'ל, מקרן ההשקעות הבריטית תרדנידל, סבור כי הורדת הדירוג של בריטניה לא תחליש את הליש"ט ולא תערער את מדיניות הצנע של שר האוצר ■ עם זאת, הוא צופה שהאגף המתון במפלגה השמרנית יפעיל עליו לחצים - שיגרמו להקטנת הקיצוצים

8תגובות

לפני כשבועיים הורידה סוכנות הדירוג מודי'ס את דירוג האשראי של בריטניה ברמה אחת, ובכך סיפקה סימן נוסף לחוסר יכולתה של הכלכלה הבריטית, הנמצאת בדרך למיתון שלישי בחמש שנים, להיחלץ מהמשבר הכלכלי. המהלך של מודי'ס עורר ספקולציות בנוגע להשפעתו על מדיניות הצנע של הממשלה בראשות דיוויד קמרון ויציבות הקואליציה, הכוללת גם את המפלגה הליברלית המתנגדת לקו התקיף שנוקט שר האוצר ג'ורג' אוסבורן לקיצוץ משמעותי של הגירעון התקציבי.

טובי נג'ל, ראש מחלקת הנכסים בקרן ההשקעות הבריטית תרדנידל, סיפק את נקודת המבט של המגזר הפיננסי הבריטי בעקבות האובדן של דירוג האשראי המושלם - לראשונה בתולדותיה של בריטניה.

איזו השפעה תהיה להורדת הדירוג על בריטניה בחודשים הקרובים מבחינת הליש"ט, הבורסות, האג"ח הממשלתיות ועלויות מימון החוב?

"איננו צופים שתהיה לכך השפעה על שוקי המניות והאג"ח הממשלתיות ועל יכולתה של הממשלה לממן את חובותיה בריבית נמוכה. למרות העובדה שהליש"ט נחלש באופן משמעותי בחודשיים הקודמים - גם איננו מצפים שהורדת הדירוג תגרום להחלשה נוספת. אם היה מדובר בהורדה של כמה דרגות, היינו מצפים שהמטבע ייחלש משמעותית בעקבות יציאה של משקיעים משוק הליש"ט, אבל בהורדה של רמה אחת ל–Aa1, ההסתברות לכך נמוכה".

האם אתה חושב שהורדת הדירוג תגרום לאוסבורן לשנות כיוון במדיניות הכלכלית?

"עד כה דבק שר האוצר במדיניות הצנע. הורדת הדירוג לא תביא לשינוי כלכלי בבריטניה, אך מוקדם לדעת מה תהיה ההשפעה הפוליטית שלה. הגיבוי שקמרון העניק לאוסבורן היה מוחלט, ואני לא מצפה שהוא יערער עליו כעת.

"עם זאת, המנהיגות של המפלגה השמרנית מתחילה להיראות קצת מבודדת במסלול שבו היא צועדת. האגף הימני של המפלגה לוחץ לבצע קיצוצים קיצוניים ורפורמות מבניות, בעוד נציגים של האגף המתון, כמו ראש עיריית לונדון בוריס ג'ונסון, מעלים שאלות בנוגע להוצאות הממשלתיות ולעומק הקיצוצים. מסיבה זו אנחנו מצפים להגדלה מסוימת בהוצאות, שתאושר בשבועות הקרובים במסגרת ההכרזה על התקציב השנתי".

איפה לדעתך טעה אוסבורן?

"מדיניות הקיצוץ התקציבי של בריטניה וההימנעות מפעולה של הרגולטורים גרמו לכך שהמטבע נחלש, אבל מחירי הנכסים נותרו גבוהים - והצמיחה הכלכלית לא הואצה. הסבלנות של הרגולטור כלפי הבנקים, וגם של הבנקים כלפי הלקוחות ‏(דבר שבא לידי ביטוי בגלגול הלוואות שבזמנים רגילים היו מעוקלות‏) השאירו הרבה עסקים בחיים, ונטען כי כתוצאה מכך רמות התעסוקה גבוהות משמעותית.

"במקביל, יכולת ההרס היצירתי של הקפיטליזם ‏(הגורם המניע את הקדמה ואת השיפור ברמת החיים עבור הכלל, לפי הכלכלן יוזף שומפטר, נ"פ‏) נבלמה, וייתכן שהדבר גרם להאטה בפעילות הכלכלית".

אילו צעדים אתה חושב שבריטניה צריכה לנקוט כדי לצאת מהבוץ ולהימנע ממיתון שלישי?

"צעד אחד שנראה שיבוצע הוא הגדלת ההשקעות הממשלתיות, ויצירת תוכניות שיתמרצו השקעות הון במגזר הפרטי. כשממשלת קמרון החלה את כהונתה בוטלו פרויקטים של עידוד הון שהגדילו את הגירעון המחזורי. כעת ברור למדי שזו היתה טעות, וכמה שרים בממשלה אף מודים בכך. במסגרת המרדף אחר גירעון תקציבי קטן יותר, אנחנו מצפים כעת להגדלה מחדש של הוצאות אלה".

למרות הביקורת הרבה על אוסבורן, אתה לא חושב שלממשלת הלייבור, שכיהנה עד מאי 2010, יש חלק לא מבוטל במצב שבו בריטניה נמצאת כיום? "גרדיאן", שתומך בלייבור, טען בסוף השבוע כי הממשלה הקודמת לא נקטה בשעתו צעדים אמיצים מספיק כדי לטפל במשבר, כפי שעשה הממשל האמריקאי.

"כל הכלכלנים והפוליטיקאים שותפים לדעה הזאת. עם זאת, ממשלת קמרון המשילה שוב ושוב את המסגרת הפיננסית שלה לזו של משק בית פרטי שצריך להדק את החגורה, והשווקים שיקפו אמון בכלכלה הבריטית באמצעות תשואות נמוכות מאוד של האג"ח הממשלתיות - בעוד במדינות אחרות בגוש היורו, שנתונות בבעיות תקציביות דומות, התשואות זינקו. ואולם, ההשוואה למשק בית פרטי היא מניפולטיבית ואין לה כל בסיס אמיתי.

בלומברג

"בריטניה היא ריבונות מוניטרית, ותשואות האג"ח הממשלתיות שלה משקפות באופן גורף את מדיניות הריבית המצופה מהבנק המרכזי שלה. התשואות נמוכות משום שהשוק מאמין שהריבית תישאר נמוכה, ובשל מדיניות ההרחבה הכמותית. מנגד, עלויות מימון החוב של גוש היורו נשענות לא רק על הריבית של הבנק האירופי, אלא גם על אמון השווקים במדינות, כך שהתשואות משתנות בהתאם. ההשוואה התכופה של הממשלה בין עלויות מימון החוב של מדינות גוש היורו ובין אלה של בריטניה נועדו להסביר לציבור את היתרונות של מדיניות כלכלית שמקדמת משמעת תקציבית".

האם אתם מתייחסים בעירבון מוגבל להורדות דירוג של הסוכנויות, בעקבות ההתנהלות שלהן טרום המשבר העולמי? ממשלת ארה"ב הגישה לאחרונה תביעה חסרת תקדים נגד S&P, הגדולה והמשפיעה מבין הסוכנויות.

"איני יודע לגבי המקרה של ארה"ב, אבל אני רוצה להדגיש משהו - תרחיש סיוטי של הידרדרות בדירוג אשראי לבריטניה, כפי שחוותה יוון, אינו סביר. הסיוט של בריטניה אינו מהסוג של יוון, אלא מהסוג של איסלנד: קריסה של ערך המטבע, של המערכת הפיננסית ושל אמון השווקים הבינלאומיים בכלכלה הבריטית. אנחנו עדיין רחוקים מתרחיש שכזה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#