מדיניותו הכלכלית של צ'אווס לא הועילה לאזרחי ונצואלה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

מדיניותו הכלכלית של צ'אווס לא הועילה לאזרחי ונצואלה

רמת החיים של אזרחי ונצואלה השתפרה רק מעט בזמן שלטונו של הוגו צ'אווס - בעיקר הודות לעליית מחירי הנפט

8תגובות

תוכניתו הכלכלית של נשיא ונצואלה הוגו צ'אווס עשתה הכל, מלבד להועיל לארצו. האיש החזק, שמת אתמול ממחלת הסרטן, זכה בבחירות באופן קבוע - הפעם האחרונה היתה באוקטובר של השנה שעברה - ומדיניותו הכלכלית זכתה לאהדה מבית. תקופת שלטונו התאפיינה בזינוק במחירי הנפט, מה שסייע לארצו להימנע מפשיטת רגל. ואולם שלטונו של צ'אווס הרחיק משקיעים זרים, כמו גם ממשלות, והותיר את ונצואלה בעוני.

נכון שצ'אווס ירש מצב כלכלי קשה כאשר עלה לשלטון בפברואר 1999. רמת החיים של אזרחי ונצואלה התדרדרה בכ-16% במהלך רבע המאה הקודמת. ומחירי הנפט, הגורם העיקרי שמשפיע על גורלה הכלכלי של המדינה, הגיעו לשפל של פחות מ-10 דולר לחבית בדצמבר 1998, החודש שבו נבחר. היות שנראה היה שמדיניות שוק חופשי, שנוסתה בכמה הזדמנויות בעשור הקודם, אינה מסייעת לשיפור המצב בוונצואלה, בוחרים רבים תמכו בגישתו הפופוליסטית של צ'אווס.

ארבע שנותיו הראשונות בשלטון היו קשות. מחירי הנפט נותרו נמוכים והמונופול הממשלתי פטרולאוס דה ונצואלה (PDVSA), נשלט על ידי מתנגדיו. ניסיון הפיכה שהתרחש באפריל 2002 כמעט והצליח. צ'אווס השתלט על PDVSA בתחילת 2003, פיטר 19 אלף עובדים והחליף את ההנהלה. בהמשך תיפקדה החברה למעשה כזרוע של ממשלתו, ותרמה 61.4 מיליארד דולר לקצבאות רווחה בין 2004 ל-2010.

אי-אף-פי

זאת, בשילוב עם עלייה חדה של מחירי הנפט מאז 2004, סייע להסיר את רוב מגבלות המימון והמדיניות הכלכלית. צ'אווס הכריז בינואר 2005 על אידיאולוגיה של "סוציאליזם של המאה ה-21", אשר בידלה את עצמה מהמרקסיזם-לניניזם בכך שכללה ממשלה דמוקרטית יותר ופחות אוטוריטרית.

לאחר 2006, צ'אווס צימצם את המעורבות הזרה בכלכלת ונצואלה, והחרים אחזקות זרות בפיצוי לא הולם. הוא גם הרחיב את השפעתה של ונצואלה בחוץ בעזרת מחירי יצוא זולים לנפט ודיפלומטיה אסרטיבית, מה שקנה את ידידותן של הממשלות בבוליוויה, אקוודור וניקרגואה. התאוששות מחירי הנפט, לאחר הצניחה ב-2008 ו-2009, אפשרה לצ'אווס לממן הרחבה נוספת של תוכניות הרווחה לפני הבחירות של 2012.

ואולם על אף כל ההטבות שהתלוו לעלית מחירי הנפט, רמת החיים של התושב הממוצע בוונצואלה עלתה רק ב-9% לאורך 13 שנות שלטונו של צ'אווס. יותר מכך, הכלכלה נהפכה לתלותית יותר בנפט, אשר היווה 96% מהיצוא של המדינה ב-2012, לעומת 76% ב-1999.

הפופוליזם הכלכלי האגרסיבי של צ'אווס נראה חדש, אך למעשה הוא היה רק גרסה מקומית של מדיניות הנשיא הארגנטיני חואן פרון משנות ה-40. הודות לצמא התמידי של העולם לנפט, מדיניותו הכלכלית חסרת האחריות של צ'אווס עשויה, כמו במקרה של פרון, לשמר את הפופולריות שלו הרבה לאחר מותו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#