"מי שמשלם על המשבר הם הצעירים - שהמבוגרים בוזזים"

"שמאל וימין הם מונחים מיושנים שלא משקפים את העובדה שצעירים לא מקבלים נתח הוגן בחברה", כותב הכלכלן האירי דיוויד מקוויליאמס

דפנה מאור
דפנה מאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

"דור אבוד" הוא ביטוי שנטבע בהיסטוריה של המאה העשרים, והתייחס לבני הדור שהגיע לפרקו במלחמת העולם הראשונה. ארנסט המינגוויי, הסופר הידוע, השתמש בו בספרו "וזרח השמש", והעניק את הקרדיט לטביעת המונח לגרטרוד סטיין.

המונח שב והתגלגל וזכה לשימושים חוזרים ופראפרזות, כולל דור מהפכת התרבות של סין. בכלכלה, ידוע היטב המונח "העשור האבוד", שמתייחס להרבה יותר מעשור של דריכה במקום של כלכלת יפן. בשנים האחרונות חזר המונח "דור אבוד" ללקסיקון הכלכלי, בהתייחס למה שעלול לקרות לדור שלם של צעירים המגיעים לפרקם עתה באירופה, בוגרי אוניברסיטאות שלא מצליחים למצוא עבודה בגלל המיתון ובגלל מדיניות הצנע של הממשלות, שמחמירה את הניוון הכלכלי ופוגעת בסיכויי התעסוקה של הצעירים, ברשתות הבטחון החברתיות שלהם, ובעתידם הכלכלי.

המשבר באירופה נראה כמאבק בין על צנע להרחבה, בין אחדות (במטבע ובכלכלה) לבין בידול, בין חובות לצמיחה. לטענת הכלכלן והסופר האירי דיוויד מקוויליאמס, מדובר במלחמה בין-דורית, שבה הצעירים משלמים מחיר יקר בהרבה מבני גיל העמידה "זוהי בעיה חמורה מאוד שכנראה תגדיר את הפוליטיקה בעשורים הבאים", כתב מקוויליאמס באתר שלו. "אנחנו עדיין משתמשים במונחים מהמאה ה-19: שמאל וימין, מרכז ורדיקליות, לאומיות וקוסמופוליטיות - אבל המונחים האלה לא מצליחים להעביר את העובדה הבסיסית שצעירים ברחבי העולם לא מקבלים נתח הוגן בחברה".

מקוויליאמס טוען כי בכל אינדיקטור כלכלי חשוב - תעסוקה, אבטלה, שכר, פנסיות, עושר והזדמנויות, המבוגרים עדיין נהנים יותר מרווחי השגשוג שלפני המשבר, והצעירים משלמים את המחיר.

במובנים מסוימים, לפי מקוויליאמס, שהיה מחוזי משבר הנדל"ן באירלנד ופירסם ספרים על פערי הדורות ועל כלכלת אירלנד, "המבוגרים בוזזים את הצעירים בכך שהם מקימים חומה סביב הפנסיות, השכר ותנאי העבודה שלהם. בניגוד לכך, הצעירים חייבים לחיות מהשאריות שנותרו; והם סובלים מאבטלה גבוהה, שכר נמוך ותעסוקה על בסיס זמני".

דבריו יכולים לקבל תוקף מנתוני האבטלה באירופה. למרות שבגיל 18-24 נורמלי שיש אבטלה גבוהה יותר מהממוצע בכלכלה, כי הצעירים לומדים (או משרתים בצבא) ומתחילים רק לחפש עבודה, הנתונים ממדינות המשבר באירופה מהממים: ביוון, בספרד ובבריטניה.

יום סנט פטריק באירלנדצילום: אי–פי

מקויליאמס מדגים את השערתו באמצעות שוק הנדל"ן באירלנד: המבוגרים שכבר קנו בתים בשנות ה-70-90 פרעו את רוב חובם ומחזיקים בעושר חיובי נקי. לעומתם הצעירים, שקנו בתים בשנים שלפני המשבר - במחירים גבוהים - חייבים יותר ממה שביתם שווה כעת, לאחר נפילת המחירים.

יש 74 מיליון אנשים מובטלים בגיל 15-25 בעולם, לפי נתוני האו"ם - 12.4% מכלל שכבת הגיל. לפי הדו"ח של האו"ם, "הסיכויים למצוא עבודה עבור צעירים אלה הולכים ומתקדרים".

ברחבי אירופה, הסטטוס קוו מוכתב על ידי האליטה הפוליטית המתכופפת בפני דרישות הנהגת האיחוד והוא מעניק יתרון למבוגרים על פני הצעירים. הדילמה הזו קושרת בין האביב הערבי לבין המצב באירופה, לפי מקוויליאמס. קשה גם להתעלם ממחאת ה-99% בארה"ב ומחאת האוהלים שגם היא התבססה בעיקר על פעילים צעירים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker