הכוכבת של דרום אמריקה: כך צומחת פרו בקצב שנתי של 7% - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכוכבת של דרום אמריקה: כך צומחת פרו בקצב שנתי של 7%

פרו מתפתחת, אך שלל גורמים מסכנים התקדמותה - ובהם היווצרות של בועות נדל"ן ואשראי

תגובות

כשהולכים ברחוב גמארה ברובע לה ויקטוריה בלימה, אפשר לטעות ולחשוב שנמצאים בקאולון שבהונג קונג. לאורך כמה רחובות, גמארה והרחובות שלצדו עמוסים בהמוני גורדי שחקים. בקומות הקרקע של הבניינים, כל מטר רבוע עתיר גלריות וחנויות בגדים. המגדלים שמעליהן הם תערובת מסורבלת של משרדים ובתי מלאכה.

גמארה הוא הלב שוקק החיים של מסחר הבדים בפרו - מדינה שבורכה בכותנה איכותית, וכן בצמר אלפקות וסיבי ויקוניה. יש ברחוב יותר מ–15 אלף עסקים. מכיוון שלפחות חלק מהפעילות במגזר אינה רשומה כחוק, איש אינו יודע כמה כסף בדיוק מגלגל גמארה, אך ההערכות נעות בין 1.3 ל–3 מיליארד דולר בשנה.

עד לא מזמן, לה ויקטוריה היה אזור של פשע, לכלוך ועוני, ואילו כיום הוא מלא בהולכי רגל והמשטרה מפטרלת בו. בקרבת מקום מתכננים משקיעים מרכז קניות בשווי 80 מיליון דולר, בשילוב עם חללים לבתי מלאכה, לדברי קרלוס נויהאוס, המייעץ ליזמים.

רבים מהעסקים בגמארה מייצאים את סחורתם לשכנות בדרום אמריקה או למותגי אופנה בינלאומיים, כמו לאקוסט והוגו בוס. אלנה בורדה, ש–12 העובדים בעסק שלה מייצרים חולצות כותנה לגברים, מתכננת להכפיל את הכנסותיה, המסתכמות בכ–390 אלף סולה בשנה ‏(153 אלף דולר‏). היא מתכוונת לעשות זאת בשיתוף פעולה עם עסקים אחרים בגמארה ופתיחת חנות בסאו פאולו שבברזיל.

בלומברג

ואולם השוק המקומי של פרו תורם עוד יותר לצמיחה של גמארה, לדברי אלברט סנשז איזקורבה, ראש עיריית לה ויקטוריה. המדינה נהנית ממעגל חיובי של צמיחה כלכלית. מצד אחד, ההשקעות הזרות זורמות לפרויקטי כרייה ותשתיות גדולים. מצד שני, הכנסות היצוא הנובעות מהפריחה במגזר הסחורות, הגדילו את הכנסות הממשלה ממסים וחיזקו את המטבע - מה שמאפשר רמות שיא של השקעה ציבורית, ונסיקה של שוק הצריכה המקומי. התוצאה היא שמונה שנים של צמיחה ממוצעת של 7% בשנה - מהר יותר מכל מדינות אמריקה הלטינית, מלבד פנמה הקטנה בהרבה.

אין פלא שאנשי העסקים הפרואנים אופטימיים יותר מיתר 44 המדינות שנסקרו על ידי חברת ראיית החשבון גרנט תורנטון: איגוד העסקים המרכזי במדינה צופה צמיחה של 7%–9% השנה. ארבעה פרויקטי כרייה גדולים יכפילו את תפוקת הנחושת של פרו - מוצר היצוא הגדול במדינה - בתוך ארבע שנים, להערכת ראול סלאזר מחברת הייעוץ מקרוקונסולט.

עם זאת, נורות אזהרה מתחילות להבהב. החששות הראשונים הם המטבע, סול, שהתחזקותו מול הדולר הואצה. בשנה שעברה זינק יבוא מוצרי הצריכה בכ–25%, והגירעון בחשבון השוטף התקרב ל–4%, לעומת 2% ב–2011. כך, שולי הרווח של חקלאים ויצרנים מצטמצמים.

מרבית ההון הזורם למדינה נועד להשקעות ישירות, אך חלק גדל והולך שלו הוא כסף משוחרר, שמחפש תשואות גבוהות ממה שניתן למצוא במדינות העשירות. גורמי ממשל בפרו אומרים כי חלק גדול מהתחזקות הסול נתמך בצמיחה, מבקרים את הדיבורים על "מלחמת מטבעות" ומציינים כי מטבעות אחרים בדרום אמריקה התחזקו גם הם. הם דוחים מס בסגנון ברזילאי על זרימת הון למדינה.

רויטרס

חשש מבועת אשראי

"אנחנו אחת המדינות הפתוחות ביותר באמריקה הלטינית. לא יהיה נבון מצדנו לקדם את פתיחותנו ובמקביל להטיל הגבלות חדשות", אמר לואיס מיגל קסטייה, שר האוצר של פרו. אך קסטייה אומר כי הוא מוטרד משער המטבע. מאז אמצע ינואר התערב הבנק המרכזי של פרו יותר ויותר בשוק, ורכש 800 מיליון דולר בתוך פחות משבוע.

ממשלת פרו גם היא נוקטת צעדים לעידוד זרימת ההון החוצה: את החובות הזרים המגיעים לפירעונם היא תשלם מהכנסותיה, במקום מהנפקות אג"ח חדשות, ובכוונתה להחזיר חובות בסך מיליארד דולר מוקדם מהצפוי השנה.

חשש נוסף הוא לגבי בועת אשראי ודיור. המחירים למ"ר של דירות באזורים יוקרתיים בלימה הוכפלו מאז 2007 בחישוב בסול, וכמעט ושולשו במחירים דולריים. במקביל צמחו הלוואות הבנקים בקצב שנתי של כ–20% בארבע השנים האחרונות.

ריצ'רד ווב, לשעבר נגיד הבנק המרכזי, מזהיר מ"האפשרות הלא סבירה של הימנעות מפזרנות פיננסית". הנגיד הנוכחי, חוליו ולארדה, עושה כל שביכולתו: הוא כבר העלה את דרישות יתרות המט"ח מהבנקים, ואומר כי מחירי הנדל"ן עדיין נמוכים מאלה שבסנטיאגו (צ'ילה) ובוגוטה (קולומביה).

חשש שלישי הוא מערכת החינוך של פרו, החלשה גם במונחים אזוריים. למרות זאת, יעילות הייצור גדלה, לדברי קסטייה, מכיוון שהסול החזק מאפשר לחברות לייבא מיכון. כדי למנוע מחסור בעובדים בעלי הכשרה, הממשל שיפר את תמריצי המיסוי להכשרות עובדים. גם עסקים לא רשמיים רבים מדווחים לפחות על חלק מפעילותם.

חשש רביעי הוא שבריריות פוליטית. אויאנטה הומאלה, נשיא פרו, פופולרי בקרב הציבור. אנשי עסקים נלהבים מהוויתור שלו על רוב האידיאולוגיה השמאלנית שבה החזיק קודם, אך מי שחושב שמספיק צוות כלכלי חזק, אולי אדיש מדי. המוסדות הפוליטיים של פרו אינם מתפקדים. להומאלה, קצין צבא לשעבר, אין מפלגה אמיתית. היועץ העסקי פליפה אורטיס דה זבאלוס מציין כי רק שניים מ-25 נשיאים אזוריים במדינה מייצגים מפלגה פוליטית לאומית. הקונגרס משותק על ידי סיעתיות יתר, המשטרה מושחתת ובתי המשפט גרועים אף יותר. "הכל קשור בחוט דק", אומר אורטיס דה זבאלוס.

בלומברג

בינתיים החוט מחזיק מעמד. גם האנליסטים המפוכחים יותר מעריכים כי ללא אירועים מפתיעים, פרו צפויה לצמוח בקצב שנתי של 4%–5% בחמש השנים הקרובות, יותר ממרבית מדינות אמריקה הלטינית. אך גם כך, יידרש ראש צלול ורצון של ברזל כדי למנוע מהחגיגה לצאת מכלל שליטה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#