הבחירות באיטליה - הקדמה להקצנה מסוכנת - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבחירות באיטליה - הקדמה להקצנה מסוכנת

הצעד הריאלי היה להחזיר לתפקיד את מונטי - אבל הפעם כמנהיג שנבחר על ידי העם

2תגובות

ניו יורק טיימס

לפני חודשיים, כשמריו מונטי הודיע על סיום תפקידו כראש ממשלת איטליה, ה"אקונומיסט" טען ש"הבחירות הקרובות באיטליה יהיו, מעל הכול, מבחן לבגרות ולריאליזם של המצביעים האיטלקים". הצעד הריאלי, הבוגר, לכאורה, היה להחזיר לתפקיד את מונטי - שמונה כראש ממשלה טכנוקרטי, אבל הפעם כמנהיג שנבחר על ידי העם. ובכן, המצב לא נראה מעודד.

רויטרס

המפלגה של מונטי עלולה להיות רק הרביעית בגודלה, אחרי ברלוסקוני מעורר הגיחוך ובפה גרילו הקומיקאי, שהעובדה שלמפלגתו אין משנה סדורה לא הפריעה לו להפוך לכוח פוליטי משמעותי. מונטי מונה, בפועל, בידי גרמניה, כדי ליישם מדיניות צנע על כלכלה חולה; והנכונות להטיל צעדי צנע ללא מגבלות היא מה שמגדיר את המכובדות בחוגי מדיניות אירופים. זה היה מתקבל אם הצנע היה עובד - אבל הוא לא. רחוק מהתנהגות בוגרת או ריאלית - חסידי הצנע נשמעים הזויים וחסרי סבלנות במידה גוברת.

בינואר 2011 שיבח אולי רן, סגן נשיא הנציבות האירופית, את תוכניות הצנע ביוון, בספרד ובפורטוגל, וחזה שמדיניות הצנע ביוון במיוחד תניב "תוצאות חיוביות לטווח ארוך". מאז, האבטלה המשיכה לטפס בכל שלוש המדינות, אבל ליתר ביטחון פירסם רן בדצמבר 2012 מסמך עם הכותרת "אירופה חייבת להמשיך במסלול הצנע". תגובתו למחקרים שהצביעו על ההשלכות השליליות של הצנע היתה שליחת מכתב לקרן המטבע הבינלאומית ‏(IMF‏) ולשרי האוצר של גוש היורו, שבו נכתב כי מחקרים כאלה גורמים נזק, מאחר שהם מאיימים לפגוע באמון במדיניות הזאת.

מה שמחזיר אותי לאיטליה, מדינה שלמרות כל חוסר התפקוד שלה מילאה בצייתנות מדיניות צנע - וחזתה בכלכלתה מתכווצת במהירות כתוצאה מכך. המשקיפים מבחוץ על איטליה חרדים לגבי הבחירות האלה, ובצדק: אפילו אם הסיוט של שובו של ברלוסקוני לראשות הממשלה לא יתממש, הכוח שלו ושל גרילו יגרום לערעור היציבות לא רק באיטליה - אלא באירופה כולה.

ואולם, יש לזכור שאיטליה אינה ייחודית: פוליטיקאים ידועים לשמצה צוברים תמיכה בכל דרום אירופה. הסיבה שזה קורה היא שפוליטיקאים מכובדים פשוט לא מוכנים להודות שהמדיניות שהם יישמו על מדינות החוב היא כישלון הרסני. אם זה לא ישתנה, הבחירות באיטליה יהיו רק הקדמה להקצנה מסוכנת בעתיד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#