מאבק ענקים בארה"ב בין קיצוצים להעלאת מסים - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מאבק ענקים בארה"ב בין קיצוצים להעלאת מסים

נבחרי הציבור בארה"ב מתקשים להתמודד עם החובות והגירעון

8תגובות

ייהרג ובל יעבור - זוהי הגישה שנוקטים הרפובליקאים במאבק מול הממשל הדמוקרטי נגד העלאות מסים. בימים האחרונים מתנהל בארה"ב מאבק קשה בין שני הצדדים לקראת ה"שואו-דאון" - דו הקרב התקופתי על התקציב. כמו שקרה לפני שנתיים ולפני שנה, נבחרי הציבור בארה"ב מתקשים מאוד להגיע להסכמה על פתרון לבעיה שטורדת מאוד את מנוחתם: התנפחות החובות והגירעון בארה"ב.

ב-1 במרץ אמורים להיכנס לתוקף קיצוצי תקציב אוטומטיים (מהלך המכונה sequester) לכל רוחב סעיפי התקציב של הממשל הפדרלי. הקיצוצים יתבצעו אלא אם יגיע הקונגרס להסכם על התקציב קודם לכן. הקיצוץ האוטומטי המתוכנן יסיר 85 מיליארד דולר מהתקציב של השנה הנוכחית, וסך של 1.2 טריליון דולר מהתקציב לעשור הקרוב. הקיצוצים שיתבצעו כוללים גם את תקציב הבטחון, אבל גם בסעיפים אחרים צפוי שתהיה להם השפעה על הכלכלה העולמית, באופן ישיר ובעקיפין - כי ממשלת ארה"ב מבצעת רכש רב מהמגזר העסקי, ובגלל שהאטה בכלכלת ארה"ב פוגעת בביקוש לייצוא ממדינות רבות בעולם, כולל ישראל. הדו קרב על הקיצוצים, אגב, אינו האחרון. בסוף מרץ מגיע עוד מועד תפוגה - והפעם של תקרת החוב.

מדובר בפרק חוזר בסאגה שזכתה לשם "המצוק הפיסקלי": מצב שבו הממשלה מקטינה משמעותית את חלקה בכלכלה, באופן שעלול לא רק לפגוע בשירותים שהיא מספקת לאזרחים ובתעסוקה, אלא במנועי הצמיחה שלה. בתקופה זו, שבה הצריכה הפרטית טרם התאוששה, והמגזר העסקי עדיין סובל מהשפעות המשבר הפיננסי, לממשלה תפקיד חשוב בהנעת הכלכלה - או כך לפחות סבורים כלכלנים קיינסיאניים כמו פול קרוגמן, חתן פרס נובל. הכלכלנים האלה, כך נדמה, נמצאים עתה במיעוט.

רויטרס

הקולות העקשניים יותר, מהצד הרפובליקאי, טועים כי החובות הכבדים של ארה"ב, שמגיעים בהיקפם לגודל הכלכלה כולה, והגירעון התקציבי העיקש, מסכנים את יציבותה הפיננסית בטווח הארוך. בשל כך, טוען המחנה של "ניצי התקציב" שפשוט חייבים לקצץ, ועכשיו. לארה"ב חוב של 16.7 טריליון דולר (לשנת התקציב המסתיימת במרץ 2013), וגירעון של 1.3 טריליון דולר, ששווה ל-8.5% מהתמ"ג. הרפובליקאים מציעים לקצץ 2.4 טריליון דולר מהתקציב במשך 10 השנים הבאות. המצב הלא מזהיר של ארה"ב כיום עולה בקנה אחד עם מצבן של רבות מהמדינות המתועשות, בעיקר באירופה. למעשה, אפילו למדינות כמו גרמניה וצרפת יש חוב ממשלתי של 80%-90% מהתמ"ג.

מדוע נתקל הממשל האמריקאי בקושי כה רב בבואו להשיג הסכמה? הבעיה היא כזו: הרפובליקאים מוכנים לקצץ, אפילו בהתלהבות, בתקציבי רווחה, בשכר מורים, בתמיכה במחקר ופיתוח. אבל הם לא מוכנים להעלות מסים –הדרך לטפל בגירעון מצד ההכנסה של הממשלה. ההתעקשות שלהם היא איתנה מאוד, כך מדווח "ניו יורק טיימס" הבוקר, והם בטוחים שינצחו. "אובמה לא רוצה סיקווסטר? אז אילו קיצוצים הוא מוכן לבצע במקומם?" שאל יו"ר בית הנבחרים הרפובליקאי ג'ון ביינר.

אגב, הרפובליקאים מתנגדים גם לקיצוץ בתקציב הבטחון, אם כי זה ייצא לפועל אם הקיצוץ האוטומטי יתבצע. מועמדו הנשיא אובמה לתפקיד שר ההגנה של ארה"ב, צ'אק הייגל, נבחר בדיוק משום שהוא האדם שיוביל קיצוצים כאלה. ליאון פאנטה, שר ההגנה היוצא, הזהיר כבר כי הקיצוצים "עלולים לפגוע בבטחון הלאומי".

אובמה אינו מתרגש אולי מהרטוריקה הבטחונית-תקציבית המוכרת כל כך לנו הישראלים, אולם הקיצוץ הרוחבי עומד בניגוד מוחלט לסדר היום שלו, כפי שהשתקף בנאום מצב האומה בשבוע שעבר. אובמה רוצה שהממשלה תשחק תפקיד בכלכלה ובחיי האזרחים במידה שתאפשר לה לבלום את הפערים המתרחבים בין עשירים ועניים. במצב הנוכחי, בגלל שהפערים מגיעים לשיא היסטורי, נדרשת התערבות משמעותית.

 בעקבות תאריך היעד ההולך ומתקרב נכנס אובמה נכנס למצב של אזעקת אמת: "תובעים פדרליים יצטרכו לסגור תיקים ולשחרר פושעים... עשרות אלפי הורים יצטרכו להתאמץ למצוא מעונות יום לילדיהם..." אמר הנשיא אובמה בנימה של אבדון, במאמץ לשכנע את המחוקקים ואת האומה שלא להגיע למצוק הקיצוצים.

ביום חמישי יערוך הנשיא פגישה מיוחדת לדון בהשפעות של הקיצוץ על אזרחי ארה"ב. הוועדה הדמוקרטית של הקונגרס מאשימה את הרפובליקאים שהם יביאו לאובדן של 700 אלף משרות כדי להגן על "פרצות מס שמיועדות לאינטרסנטים".

משרד ההגנה האמריקאי הוציא ביום רביעי הודעה ל-800 אלף אזרחים עובדי צבא כי הם בסכנת פיטורים אם הקיצוצים ייכנסו לתוקף. נושא התעסוקה נוגע לליבם של אמריקאים רבים, ואובמה לא היסס ללחוץ על הכפתור הזה: "אלפי אמריקאים יצטרפו לתורים בלשכות האבטלה".

מה מציע אובמה? הפתרון שמציע הממשל כולל גם קיצוצים בתקציב וגם הגדלת הגבייה באמצעות סגירת פרצות במס. לעת עתה, אין הסכמה על כך. תוכנית שמובילים חבר הסנאט הרפובליקאי אלן סימפסון עם הדמוקרט ארסקין באולס, מציעה קיצוץ משולב בהעלאת מסים, שיקטינו את הגירעון ב-2.4 טריליון דולר בעשור הקרוב. התוכנית שלהם בינתיים אינה זוכה לתמיכה רחבה בקונגרס. הדמוקרטים בסנאט מציעים להטיל מס מינימום של 30% על הכנסות של מעל למיליון דולר, לקצץ בסובסידיות לחקלאים ולקצץ בבטחון עד נסיגת הכוחות מאפגניסטן.

האם מצבה של ארה"ב חמור כפי שמציגים זאת הרפובליקאים? הדעות חלוקות. ניתוח של מארק זאנדי, כלכלן חברת דירוג האשראי מודי'ס, טוען כי במהלך השנתיים האחרונות כבר קוצצו 2.4 טריליון דולר מהגירעונות החזויים לעשור הבא, באמצעות קיצוצים שכבר הוסכמו והעלאות מס. חסכון נוסף של טריליון עד 1.4 טריליון דולר, העריכו כלכלנים, ייצב את החוב הלאומי כאחוז מהתמ"ג. אפילו לא יוסכם על קיצוצים, אפשר יהיה לרסן את ההוצאות העתידיות באמצעות שינוי הגדרות טכניות של הצמדה למדד של תשלומי ביטוח לאומי, לדוגמא.

מנגד, מכון המחקר השמרני פיטרסון פירסם מחקר שטוען כי הקיצוצים עד כה לא מספיקים כדי להשפיע משמעותית, שכן הם אינם מטפלים במקורות העיקריים לגידול בהוצאות הממשלה: ביטוח לאומי והוצאות בריאות. ראש המכון, מייקל פיטרסון, חוזה כי במתווה הנוכחי, החוב של ארה"ב יגיע ל-200% מגודל הכלכלה (ללא שציין כמה שנים זה ייקח).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#