כך הפכו בתי הכלא למלכודת העוני האמריקאי

שיטת האכיפה הנוקשה בארה"ב גרמה לכך כי יש סבירות גדולה יותר שאדם ממוצא אפרו-אמריקאי יהיה בכלא מאשר שיהיה חלק ממעגל התעסוקה

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

מדוע כל כך הרבה משפחות אמריקאיות לכודות בעוני? מכל ההסברים הקיימים, אחד נראה ברור מאליו בשכונות העוני ליד גבעת הקפיטול. במשך רוב שנות הילדות של בנותיו, קארל האריס לא הרוויח אפילו שכר מינימום - שכן העבודה היוקרתית ביותר שהיתה לו היתה מכירת קראק, והיא הסתיימה עם מאסרו כשהיה בן 24. מאוחר יותר, הוא עבר להתגורר בכלא למשך שני עשורים ושרלין המילטון, אשתו, נותרה לבדה בגידול שתי בנותיהם. מיד לאחר המאסר, עברה המילטון לחיות על קצבת סעד ולבקש מקרובים שילוו לה את רכבם כאשר נסעה לבקר אותו בבתי הכלא בטנסי, טקסס, אריזונה וניו מקסיקו. "רציתי לעבוד, אבל לא יכולתי לעבוד ולבקר אותו", אמרה המילטון.

לפני שלושה עשורים עברה ארה"ב למדיניות מאסר מחמירה יותר במטרה להפחית את רמת הפשע ובכך לסייע לאנשים בשכונות עוני. אבל עתה, כאשר אחוז הכליאה בארה"ב זינק והפך לאחד מהגבוהים בעולם, מומחים בתחום מדעי החברה מגלים כי התועלת החברתית מתגמדת לאור הנטל על הקהילה.

בית כלא בקליפורניהצילום: גטי אימג'ס

"הכלא הפך להיות מלכודת העוני החדשה", אמר ברוס וסטרן, סוציולוג מהרווארד. "בתי הכלא הפכו להיות דבר שבשגרה עבור גברים אפרו-אמריקאיים ועבור משפחותיהם וכך נוצרה פגיעה בשכבה הנמוכה ביותר בחברה האמריקאית".

מתוך האפרו-אמריקאיים שגדלו בתקופה בה חלה עלייה חדה במאסרים, אחד מארבעה גדל עם הורה בכלא בתקופה מסויימת בילדותו. עבור גברים שחורים בשנות ה-20 וה-30 שאינם מחזיקים בתעודת בגרות - שיעור הכליאה הוא כה גבוה - 40% - שכמעט סביר יותר שהם יהיו בכלא מאשר שתהיה להם עבודה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ