מהלכי ארה"ב ויפן להחלשת המטבע מועילים לעולם

הפעולות האחרונות של הבנקים המרכזיים בארה”ב וביפן הן צעד מבורך התורם לכלכלה העולמית ■ אם יפן תתערב באמת בשווקים, תהיה הצדקה לביקורת של מנהיגי שאר העולם נגדה - אבל עד אז, הדברים שנאמרים בגנות מדיניותה בגוש היורו מזיקים

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

בכירים בכלכלות הגדולות בעולם נפגשו ב-15-16 בפברואר במוסקווה כשלנגד עיניהם משימה: למנוע מלחמה. לא דובר על מלחמה של רובים ופצצות, אלא על מלחמת מטבעות.

שרי אוצר ובנקאים מרכזיים חוששים שעמיתיהם ב-20 הכלכלות הגדולות בעולם ‏(G20‏), יבצעו פיחות במטבעותיהם בניסיון לעודד את היצוא ולעודד את הצמיחה הכלכלית שלהם, על חשבון שכניהם.

שינזו אבהצילום: אי–פי

כלכלות מתעוררות, בהובלת ברזיל, האשימו בתחילה את ארה”ב בכך שדירדרה את הכלכלה העולמית למלחמת מטבעות ב-2010, כשהבנק הפדרלי החל לרכוש הררי אג”ח באמצעות הדפסת כסף חדש. אותה הרחבה כמותית גרמה למשקיעים לנהור לשווקים מתעוררים בחיפוש אחר תשואות טובות יותר, מה שחיזק את מטבעותיהם.

כעת מטיחים האשמות דומות ביפן. שינזו אבה, ראש הממשלה החדש שלה, הבטיח תמריצים נועזים כדי להתניע את הצמיחה ולשים קץ לדפלציה ביפן. הוא גם קרא להחלשת הין כדי לעודד את היצוא. הין נפל בעקבות זאת ב-16% מול הדולר וב-19% מול היורו מאז סוף ספטמבר - כשכבר היה ברור כי אבה צפוי לזכות בבחירות ביפן.

ואולם התלונות על כך מוגזמות. במקום לצאת נגד הפעולות של ארה”ב ויפן, העולם צריך לשבח אותן, וטוב יעשה גוש היורו אם ילך בעקבותיהן.

כיתתו חרבותם למכונות דפוס

רטוריקת המלחמה מרמזת שארה”ב ויפן מחלישות ישירות את המטבעות שלהן כדי לעודד ייצוא ולעכב יבוא. מהלך שכזה הוא משחק סכום אפס, שמידרדר במהירות למדיניות מגן, וממוטט את המסחר. אך זה לא מה שהן עושות.

כאשר בנקים מרכזיים מפחיתים את הריבית שלהם כמעט לאפס ובכך כמעט ממצים לחלוטין את השיטות המסורתיות לספק תמריצים מוניטריים, הם פונים לשיטות לא־שגרתיות - כמו הרחבה כמותית, או ניסיונות לשכנע את הציבור ששיעור האינפלציה יעלה. שתי פעולות שכאלה אמורות להוריד את הריבית הריאלית. ייתכן שזה מה שקורה כעת ביפן.

היעד העיקרי של המדיניות הזאת הוא עידוד הצריכה וההשקעה המקומיות. החלשת המטבע היא לרוב תוצר לוואי, והיא עלולה לגרום לדיכוי היבוא. אלא שאם המדיניות מצליחה לעודד ביקוש מקומי, גם היבוא צפוי בסופו של דבר לצמוח.

הרחבה מוניטרית אגרסיבית בכלכלה גדולה הסובלת מביקוש מופחת שהאינפלציה בה מתונה היא מהלך שמועיל ליתר העולם - לא מזיק לו. קרן המטבע הבינלאומית ‏(IMF‏) הגיעה למסקנה שסבבי ההרחבה הכמותית של ארה”ב העלו את התמ”ג של שותפות המסחר שלה ב–0.3%. הדולר אמנם נחלש, אך עובדה זאת רק עודדה את המתקפה של יפן נגד ירידות המחירים המקומיות. העידוד המוניטרי בשתי המדינות היה תרופה טובה לאמון המשקיעים בעולם כולו.

גורמים באירופה החוששים שהיצוא במדינותיהם עשוי להילכד תחת אש צולבת, שקלו רעיונות מופרכים כמו שליטה ישירה בשער היורו. במקום זאת, על המנהיגים הכלכליים של גוש היורו להפסיק לרטון ולהתחיל לחקות את יפן. הבנק המרכזי של אירופה ‏(ECB‏) צריך להקל את המדיניות המוניטרית בהרחבה כמותית אם יהיה בכך צורך. זה יבלום את התחזקות היורו, ובד בבד יסייע במלחמה במיתון בגוש היורו.

האפשרות הזו כנראה אינה פתוחה בפני שווקים מתעוררים כמו ברזיל, שבהם האינפלציה היא עדיין בעיה. במקרה שלהם, הגבלות מסוימות על ההון עשויות לספק הגנה לטווח קצר נגד זרימת הון מוגברת שעשויה לערער את הכלכלה.

אם המתקפה של יפן נגד הין תהפוך ממלחמת מלים בלבד להתערבות אמיתית בשווקים, ליתר העולם תהיה הצדקה לצאת כנגדה. ואולם עד שזה יקרה, מדינות אחרות צריכות להפסיק לעורר חששות מיותרים ממלחמת מטבעות. שרי אוצר ובנקים מרכזיים צריכים להיאבק בקיפאון בכלכלותיהם, ולא אחד בשני.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker