הסיוט של כתב "ניו יורק טיימס" עם הרכב החשמלי של טסלה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסיוט של כתב "ניו יורק טיימס" עם הרכב החשמלי של טסלה

נסיעת מבחן מוושינגטון לבוסטון, ברכב החשמלי עטור השבחים, הפכה לחוויה מלחיצה בקור מקפיא; מסיבה לא ברורה הטעינה לא הספיקה למרחק הדרוש, וגם העצות של עובדי טסלה במוקד החם התבררו כשגויות

34תגובות

אחרי דריסת הרגל המוצלחת שלה בקליפורניה, טסלה מוטורס מתפשטת גם אל החוף המזרחי של ארה"ב, שם הקימה בדצמבר שתי תחנות טעינה שאמורות לאפשר, תיאורטית, נסיעה חלקה מוושינגטון לבוסטון.

אולם כפי שגיליתי בנסיעת מבחן בדגם ה-S סדאן, התיאוריה יכולה להשתבש על ידי המציאות, בייחוד כשהטמפרטורות צונחות. טסלה, שבבעלות אלון מאסק, המיליארדר שמאחורי פייפאל וחברת רכבי החלל ספייס-x, מציעה שתי תחנות טעינה על כביש 95 - אחת בניוארק והשנייה במילפורד, קונטיקט, כשהמרחק ביניהן 320 קילומטר. לפי נתוני דגם ה-S סדאן, שזכה פעמיים בתואר רכב השנה, זה אמור להספיק, שכן הוא יכול לגמוע עד 480 קילומטר ללא צורך בטעינה, בתנאים אידיאלים.

תחנות הטעינה מספקות חשמל ל-240 קילומטר תמורת חצי שעת טעינה, וסוללה מלאה תמורת שעה של טעינה. זה אמנם הרבה יותר מהזמן שנדרש לתדלק מיכל מלא ברכב רגיל, אבל היות שטסלה משלמת עבור החשמל, זאת נראית כמו עסקה הוגנת.

הנסיעה החלה ברגל ימין וביום שמשי. קיבלתי את הרכב מסוכן החברה בוושינגטון כשהוא מוטען במלואו, ולתחנת הטעינה הראשונה הגעתי עם כמעט חצי מיכל. אחרי 49 דקות הסוללה הוטענה מחדש ומרחק הנסיעה המקסימלי עמד על קרוב ל-400 קילומטר.
20 קילומטר אחרי שנכנסתי למדינת ניו ג'רזי הבחנתי שטווח הנסיעה שנותר לי מתחיל לרדת בחדות. כ-100 קילומטר לאחר ההטענה, נותרו לי רק עוד 140 קילומטר נסיעה, והיתה לי תחושה שלא בטוח שאצליח להגיע עד תחנת הטעינה הבאה במילפורד.

אי-פי

פעלתי לפי הנחיות טסלה, הנמכתי למינימום את בקרת האקלים - בטמפרטורה של מתחת לאפס, והאטתי למהירות של 85 קמ"ש בנתיב הימני ביותר. התקשרתי מספר פעמים לטסלה. האישה שענתה לי מצידו השני של הקו הורתה לי לבטל את בקרת המהירות - אף שהתברר בדיעבד מבכירים בחברה שזאת היתה עצה שגויה. הרגליים שלי קפאו.

במנהטן מד המרחק ציין שהרכב מסוגל לנסוע עוד 100 קילומטר. מילפורד היתה במרחק 90 קילומטר. אולם במרחק של 25 קילומטר ממילפורד, המד הראה שנותרו רק 15 קילומטרים נהיגה. התקשרתי שוב לטסלה וטד מרנדינו, מתכנן מוצר בחברה, אמר לי שאפילו כשהמד מגיע לאפס, עדיין יוותרו לרכב עוד כמה קילומטרים של נסיעה.
באותו הרגע, הרכב הודיע לי שהוא מכבה את החימום לגמרי וציווה עליי, באותיות אדומות גדולות, "להטעין עכשיו".

הצלחתי להגיע לתחנת הטעינה, חיברתי את המטען לסוללת הרכב וחיממתי את הדיים שלי עם כוס קפה חם מדנקן דונאטס. אם זה החזון של טסלה לנסיעות עתידיות ברחבי ארה"ב, תהיתי, והפיתרון למה שהחברה מכנה "בעיית הרואד טריפ", ובכן - יש עוד לא מעט עבודה שהיא צריכה לעשות.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#