האימפריה הבריטית של ראש העיר ניו יורק

מנהטן היא ביתו, ברמודה היא מקום הנופש, אך אין מקום כמו לונדון שמככב בדמיונו של מייקל בלומברג ■ בימים אלה הוא מקים בבירה הבריטית את בלומברג פלייס - קמפוס עתידני שמשלב אתר ארכיאולוגי, ומשקיע הון ותשומת לב בהשפעה פוליטית בעיר

מייקל גרינבאום
מייקל גרינבאום

ניו יורק טיימס

זהו פרויקט הבנייה הגדול ביותר ברובע הפיננסי התוסס של העיר. אפילו הלונדונים, שזה עתה חזו באולימפיאדה בעירם, מתארים אותו כגרנדיוזי: שני מגדלי אבן וברונזה המחוברים בגשרים תלויים ונבנים על חורבות מקדש רומאי בן 2,000 שנה.

דיויד קמרון ומייקל בלומברגצילום: בלומברג

בלומברג פלייס, שגודלו כגודל בלוק בניינים במנהטן, הוא משכנה העתידי של החברה וקרן הצדקה של מייקל בלומברג באירופה. זוהי רק פיסה אחת באימפריה הבריטית המתרחבת של ראש העיר ניו יורק. בין היתר, הוא מנהל הרחבה של אחת הגלריות היוקרתיות בבריטניה בגני קנסינגטון, בתכנונה של האדריכלית הידועה זאהה חדיד. הוא גם מקורב לראש העיר הפרוע של הבירה הבריטית, בוריס ג'ונסון, שמשגר את עוזריו לעיריית ניו יורק כדי שילמדו ניהול עירוני.

בלומברג פלייס, שיופיע בקרוב על המפות בלונדון, הוא כרגע בור של בוץ מלא בעגורנים ובולדוזרים. עד 2016 הוא ייהפך לקמפוס עתידני שמתכנן האדריכל נורמן פוסטר, ובו בנייני משרדים, כיכרות, חנייה ל-390 זוגות אופניים וסניפים של מסעדות מניו יורק. "לא מדובר בבניין נחבא אל הכלים", אמר פוסטר בשיחה משווייץ. "הוא יותיר רושם עז על לונדון".

הפרויקט מייצג את עתידו של בלומברג, אך גם קונה חלק מהעבר של לונדון. באחת הפינות בפרויקט עומד מקדש מיתראס, שריד מימי האימפריה הרומית שהתגלה ב-1954 ומשוחזר עתה בכספו של בלומברג, בעזרת 55 ארכיאולוגים מהמוזיאון של לונדון. עם סיום הבנייה אפשר יהיה לרדת מבלומברג פלייס למקדש המקורי. הממצאים בחפירה ייהפכו לרכושה של חברת בלומברג.

בלומברג ועוזריו מחזרים אחר האליטה של לונדון עם ארוחות ערב יקרות לקובעי טעמים ולבכירים בממשלה. הבאזז גדול כל כך שעוזר בכיר של ראש הממשלה דיוויד קמרון העלה את הרעיון הנועז של הרצת בלומברג לראשות העיר לונדון.

אנגלופיל שמייצא הון פוליטי ופיננסי

בלומברג מתחיל להעלות בעיני רוחו אורח חיים גלובלי יותר לאחר הפרישה מתפקידו התובעני בניהול ניו יורק. הוא אנגלופיל החובב את סגנון ריג'נסי הבריטי הקלאסי מתחילת המאה ה-19, ועתה הוא מייצא את ההון הפוליטי, החברתי והפיננסי השופע שלו לעיר העתיקה, ששנים רבות השתוקק להיות בעל השפעה בה.

אתר הבנייה של בלומברג פלייס בלונדוןצילום: ניו יורק טיימס

מנהטן היא ביתו, ברמודה היא מקום הנופש, אך אין מקום כמו לונדון שמככב בדמיונו של בלומברג, הרואה אותה כמעין אוטופיה שבה כלי נשק חמים אסורים בשימוש, נהגים משלמים היטל עומס תנועה ואופניים הם צורת תחבורה פופולרית.

החיבה, מתברר, הדדית: בלומברג כתב קטע קטן עבור ספרו של ג'ונסון. "למייק יש השפעה רבה בבריטניה", אמר ג'ונסון בראיון בינואר, "אנו מנסים למצוא דרכים לבדר אותו, אבל בדרך כלל זה עובד הפוך".

יועצים של קמרון ניסו ליצור גירסה מקומית של שירות 311 - מרכז מידע לשירותי העיר; ג'ונסון הקים תוכנית מתנדבים על פי המודל של בלומברג; שניהם סעדו עם בלומברג באפר איסט סייד. "כשאני בניו יורק, אני מקבל יחס מלכותי מבלומברג, וזה נפלא", אמר ג'ונסון.

ואולם כמו בכל רומן בינלאומי, הוא מלווה בקשיים. ניסיונותיו של בלומברג להתקין מזגנים רועשים בביתו בלונדון, ששוויו 20 מיליון דולר, זיכו אותו בזעם השכנים, ופקידים מקומיים אמרו שהתוכניות "בלתי סבירות בעליל". כמה מצעדיו הבולטים, כמו הגבלת המכירה של משקאות מוגזים, זיעזעו את הבריטים.

כששני ראשי העיר נפגשו לראשונה, נזכר ג'ונסון, בלומברג לא הפסיק לדבר על שומן טראנס. "לא ידעתי מה זה", אמר ג'ונסון, עם ניצוץ בעיניו. "חשבתי שזה קשור לטראנסקסואלים, אולי טראנסקסואלים בעלי משקל עודף או משהו כזה. בכל אופן, הוא עשה מזה רעש גדול". כשג'ונסון נבחר לראשות העיר, בלומברג התקשר מניו יורק והבריטי שמע את המלים "מזל טוב" בקו הטראנס-אטלנטי.

בלומברג, שתמיד היה תאב להשפעה גלובלית, יסיים את תפקידו ב-1 בינואר 2014. הוא גייס ב-2010 אסטרטגים מחברת SKDKnickerbocker כדי לעזור לקמרון להיבחר לראשות הממשלה. הוא תרם אישית ודרך החברה שלו 1.5 מיליון דולר לבחירתם של מועמדים בריטים. הוא נאם באסיפות המפלגה השמרנית הבריטית.

מנהלת גלריה סרפנטין בגני קנסינגטון, ג'וליה פייטון ג'ונס, הובילה סיור מבקרים באולם התצוגות הגדול בחודש שעבר. היא הציגה כובע כתום וחבשה אותו על ראשה. "זוהי מתנה ממייק ופאטי", אמרה בחיוך. מייק הוא בלומברג, המממן העיקרי של הרחבת הגלריה, ופאטי היא פטרישה האריס, מנהלת קרן הצדקה שלו. "הוא בין התומכים החשובים ביותר של תרבות בת זמננו בבריטניה", הוסיפה.

לא התרשם מהלינה אצל הנסיך צ'רלס

מימיו הראשונים בלונדון הסתמך בלומברג על מסיבות ונדבנות כדי לטפס במעלה הסולם החברתי בעיר. הוא הצטרף לדירקטוריונים של הסרפנטין ושל תיאטרון אולד ויק. חברת יחסי ציבור גויסה כדי להציגו בפני המי ומי של לונדון.

במדינה שבה הממשלה מממנת את האמנות תדיר, אימץ בלומברג סגנון אמריקאי והטביע את שמו על מוזיאונים שלהם תרם כסף. הוא קנה תא באסקוט, מסלול מרוצי הסוסים של החברה הגבוהה, והטיס ידוענים במסוק מלונדון. אפילו משפחת המלוכה סומנה. בלומברג בילה לילה בביתו של הנסיך צ'רלס בסקוטלנד. מאוחר יותר אמר לג'ונסון כי לא התרשם מהביקור. "לא אשן שם שוב", אמר על האחוזה.

בלומברג עורך מסיבות בדירת דופלקס בקדוגן סקוור היוקרתית, אף שאין לו הרבה זמן לבלות בה. הוא מבלה כיום פחות מ-24 שעות בכל ביקור בלונדון ומעדיף לישון במטוס הסילון הפרטי.

בשהייתו בבירה, בלומברג סועד עם ידוענים. הוא אירח את השגריר האמריקאי לואיס סוסמן, את השחקן קווין ספייסי, את שר האוצר ג'ורג' אוסבורן ואת הניסאקל ויקס, שחקנית בריטית צעירה שהוא מעריץ. ויקס השתפכה מאוחר יותר על הארוחה ב"דיילי מייל". בלומברג התאכזב לגלות שהיא מעשנת.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ