"הבי לי בנייך הרצוצים, העניים" - וגם הכלכלנים

מדוע כלכלנים משני צידי הקשת הפוליטית בארה"ב מקבלים הגירה בברכה?

ניו יורק טיימס
גרגורי מנקיב
ניו יורק טיימס
גרגורי מנקיב

כל הדיונים בוושינגטון על הרפורמה בהגירה, מזכירים לי את פט פולסן, הקומיקאי שמדי 4 שנים קיים מסע בחירות מזוייף לנשיאות ארה"ב. "שורשן של כל הבעיות של ארה"ב כיום נעוץ במדיניות הלא-נאורה של האינדיאנים", היה אומר. הבדיחה כוללת גם אמת עמוקה. כמעט כל האמריקאים כיום נהנים ממדיניות שקידמה בברכה את אבותינו כאשר הגיעו ליבשת.

ככלכלן, אני לעתים קרובות מופתע מהעוינות של חלקים מסוימים באוכלוסייה כלפי הגירה. מרבית עמיתי למקצוע מקבלים אותה בזרועות פתוחות יותר, והסיבה לכך משולשת. קודם כל, כלכלנים רבים, בייחוד שמרניים, נוטים להאמין בשימור חירויות הפרט. מאז לימד אותנו אדם סמית את פלאי השוק החופשי, איננו אוהבים להגביל עסקות התורמות לשני הצדדים. אם חקלאי אמריקאי רוצה לגייס קוטף פירות וירקות, העובדה שעובד זה נולד במקסיקו אינה נראית כמו סיבה טובה למניעת העסקה.

נשיא ארה"ב, ברק אובמהצילום: אי-אף-פי

שנית, כלכלנים רבים, בייחוד הליברלים שבהם, נוטים להאמין בשוויון. הם לרוב הולכים בעקבותיו של ג'ון רולס ומאמינים כי מדיניות צריכה להיות קשובה במיוחד להשפעותיה על השכבות החלשות ביותר. כשחושבים על הגירה, אין ספק שהחלשים ביותר הם העובדים העניים השואפים להגיע לארה"ב על מנת לשפר את איכות חייהם ומשפחותיהם.

שלישית, כלכלנים מכל הסוגים מבינים כי המקצוע שלנו הרוויח רבות מזרימת כשרונות מחו"ל. התחרות מצד כלכלנים זרים מקשה על כלכלנים אמריקאים לזכות במשרות הטובות ביותר. אך יהיה זה צבוע מצד כלכלנים אמריקאים להתנגד לתחרות זו, כיוון שאנו טוענים זה זמן רב שכל המדינות מרוויחות ממדיניות של סחר חופשי. עיקרון זה נוגע לא רק למוצרים מוחשיים, אלא גם לעבודה.

מערכת ההשכלה הגבוהה בארה"ב נחשבת לטובה בעולם - בין היתר בשל גישתה הבינלאומית. הסטודנטים הטובים ביותר בעולם מגיעים לארה"ב לרוב כדי לזכות בדוקטורט. הטובים מביניהם לעתים קרובות נשארים בארה"ב, ומלמדים באוניברסיטאות אמריקאיות. תחרות זו אולי פוגעת בשכר של כלכלנים אמריקאים כמוני, אך משפרת את איכות האוניברסיטאות, ומאפשרת לאוניברסיטה לצמצם עלויות. מערכת ההשכלה הגבוהה המצויינת בארה"ב מהווה מנוע צמיחה לכלכלה כולה - בין היתר הודות להגירה של אקדמאים זרים.

ברור לי שלא כל העובדים בארה"ב יקבלו בזרועות פתוחות מתחרים זרים כפי שפרופ' כמוני בהרווארד עושה זאת. זה נכון במיוחד לגבי מעוטי כישורים והזדמנויות. שכרם של אלה נשחק בעשורים האחרונים, לעומת השכר בקרב האוכלוסיות המשכילות, שטיפס. הפתרון הטוב ביותר למלחמה בקיפאון בשכר הוא עידוד הישגים אקדמיים בקרב צעירי ארה"ב. קל יותר לדבר על כך מליישם זאת, אך זוהי מטרה חשובה. מניעת מימוש החלום האמריקאי מזרים, לא באמת תעזור לעובדים נעדרי הכשרה שכבר נמצאים כאן.

אני עצמי נכד של 4 מהגרים מאוקראינה, שהגיעו לארה"ב לפני כמאה שנה. אף אחד מהם לא למד יותר מ-4 שנים במערכת החינוך, ואף אחד מהם לא ידע אנגלית כאשר הגיעו למולדת החדשה. אך הם מצאו עבודה, התפרנסו בכבוד והקימו משפחות. הם חיו חיים צנועים, אך ילדיהם חיו טוב מהם, ונכדיהם אף יותר. למזלי, האינדיאנים לא נקטו במדיניות הגירה נאורה כפי שמציע פולסן.

גרגורי מנקיב הוא פרופ' לכלכלה בהרווארד, ויועץ לשעבר לנשיא ארה"ב ג'ורג'. וו. בוש.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ