בישראל כבר לא משתמשים בחיסון השפעת שמעורר חשש בעולם

באירופה נמצא כי רכיב בחיסון פנדרמיקס נגד שפעת החזירים גרם לגידול במספר המקרים של הפרעת השינה נרקולפסיה בקרב ילדים ■ בישראל נרשם מקרה אחד בלבד של התופעה, לפני כשלוש שנים ■ משרד הבריאות: "לא נעשה שימוש בחיסון מאז 2009"

רוני לינדר
רויטרס
רוני לינדר
רויטרס

>> עדויות לקשר בין חיסון השפעת פנדרמיקס של חברת גלקסו סמיתקליין לגידול בהופעת מקרי נרקולפסיה בקרב ילדים באירופה מעוררים חששות לגבי אחד מרכיבי החיסון, AS03. הרכיב משתייך לקבוצת חומרים המשמשים להעצמת יעילות החיסון.

AS03 שימש באופן נרחב באירופה בעת מגיפת שפעת החזירים ב-2009-2010 ונכלל גם בחיסון השפעת המחוזק של גלקסו סמיתקליין שקיבל בנובמבר אישור ממינהל התרופות האמריקאי, FDA.

חיסון נגד שפעת החזירים בארה"בצילום: אי־פי

כעת, בעקבות מחקר שנערך בפינלנד, סבורים מומחים אירופאים כי התגובה החזקה לחיסון או הרכיבים הגורמים לה הם גם האשמים במספר המוגדל של מקרי נרקולפסיה שהופיעו באירופה ונקשרו בחיסון של גלקסו. בעת מגיפת שפעת החזירים ב-2009-2010 באירופה נרשמו כמעט 800 מקרי נרקולפסיה - הפרעת שינה הכוללת לעתים הירדמויות פתאומיות חזקות.

בישראל נרשם מקרה יחיד של נרקולפסיה בילד שקיבל את החיסון בחורף 2009-2010. מאז הופסק השימוש בחיסון, ובחורף האחרון חוסנה האוכלוסייה בשני חיסונים אחרים לשפעת עונתית - פלואריקס של GSK ווקסיגריפ של סאנופי. שני החיסונים אינם מכילים ASO3.

ממשרד הבריאות נמסר: "אין בכוונתנו לבדוק מעבר למה שדווח, שכן ה-ECDC ביצע בדיקה מקיפה ויסודית והמידע מישראל לא צפוי לתרום לידע בנושא". לדברי פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, "החיסון מאושר כרגע בישראל רק במצב של פנדמיה (מגפה) של שפעת חזירים ולא כחיסון שגרתי לשפעת עונתית. למעשה, לא נעשה בו שימוש בישראל מאז 2009".

בנוסף הודיעה באחרונה סוכנות הבריאות האירופית כי על פי העדויות הנוכחיות אין קשר בין החיסון לנרקולפסיה. בסוכנות אומרים כי הנתונים שהוצגו על ידי החוקרים הפינים הם מוקדמים והעדויות אינן מספיקות בכדי להסיק מסקנות חד משמעיות.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ