מלחמה סמויה באירופה: אירלנד שיגרה היום מטח לפרנקפורט - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

מלחמה סמויה באירופה: אירלנד שיגרה היום מטח לפרנקפורט

אירלנד רוצה לפרוש חובות ל-40 שנים כדי לשרוד פיננסית; הבנק המרכזי מאיים עליה, בלי כיסוי לאיום

8תגובות

במשך 18 חודשים התנהלה לוחמה פסיכולוגית מורכבת באירופה, בין הבנק המרכזי לבין נציגיה של אירלנד. המדינה הקטנה בשולי האיחוד משלמת ריבית גבוהה ותשלומי ענק כדי לפרוע הלוואות שקיבלה מהבנק המרכזי כדי לחלץ את הבנקים הכושלים שלה. היא יישמה בהכנעה ובאפקטיביות צעדי צנע קשים שהחמירו את האבטלה וגרמו להגירה של רבים מאזרחיה.

אירלנד ביקשה מהבנק האירופי לבטל את "שטר החוב" (promissory note) שמחייב אותה לשלם 3.1 מיליארד יורו בשנה - תשלום שמהווה אבן ריחיים הרסנית למאזן הממשלתי, ובמקומו לפרוש את החובות שלה לעוד 40 שנים. המגעים לגלגול החוב נמשכו 18 חודשים, שבמהלכם ספגה אירלנד, לפי מקורות יודעי דבר, ביקורת לא רשמית חריפה מהבנק המרכזי של אירופה.

הבנק המרכזי, למותר לציין, התנגד קשות להצעה האירית. האסכולה של הבנק מתנגדת לכל מה שמריח ממחיקה, הפחתה או גלגול חובות. אולם, כפי שכתב דיוויד מקוויליאמס, הפרשן והכלכלן לשעבר בבנק המרכזי של אירלנד, הבנק המרכזי של אירופה הסכים לכמה וכמה מחיקות חובות (תספורות, בלשון עממית - שכן הנושים של המדינה מקבלים פחות ממה שהיא אמורה לפרוע) של יוון. יוון, לעומת אירלנד, איננה בדיוק דוגמא מופתית ליישום של המדיניות שמכתיבה ההנהגה המרכזית של אירופה וקרן המטבע הבינ"ל. "ולמרות זאת, הכספומטים ביוון ממשיכים לפלוט שטרות יורו המגובים על ידי גרמניה", כתב מקוויליאמס

אירלנד, כדי לקדם את ענייניה, הכריזה ביום חמישי על חיסולו של אנגלו אייריש בנק, הבנק שקרס במשבר. אנגלו אייריש היה הבנק הפרוע מהבנקים באירלנד במתן אשראי לבנייה, עד שזכה לכינוי "קזינו כסף". הכסף שלוותה אירלנד שימש כדי לפרוע את חובותיו, ועם פירוקו היא מקווה שהבנק המרכזי של אירופה יסכים לעסקה שהיא מציעה. השינוי יהיה מהותי - במקום לשלם 3.1 מיליארד יורו לשנה, אירלנד תצטרך לשלם רק כמה מאות אלפי יורו בשנה - הבדל תהומי.

לדעתו של מקוויליאמס, אירלנד לא היתה צריכה ללכת לעסקה כזו. "עכשיו אי אפשר לעשות מחיקת חובות", הוא אמר ל-TheMarker. "דראגי הוא פרגמטיסט. הוא יודע שאין כלי נשק קונבנציונליים לאיים על אירלנד. הפצצה גרעינית על הילדה הטובה של הצנע היא לא דרך טובה לשמור על סדר בגוש היורו", כתב מקוויליאמס, שהצביע על מה שלמדו היוונים במשבר: "הכלל הבסיסי של כלכלה מוניטרית: המלווה של המוצא האחרון, הבנק המרכזי, קיים כדי שאפשר יהיה לפשוט רגל בעזרתו. הוא מדפיס את הכסף, ולכן לא יכול לפשוט רגל בעצמו".

בלומברג

מקוויליאמס קיצוני בעמדתו האנטי-אירופית: הוא סבור כי אירלנד צריכה פשוט לא לפרוע את החובות, והיתה צריכה לתת לבנקים לקרוס. העמדה שלו מנוגדת לרוב הקונבנציות הכלכליות שאומרות שמדינות צריכות לעשות הכל כדי לפרוע חובות. הקונבנציות הללו הגיוניות במידה רבה: סיכון בחדלות פרעון מבריח את המשקיעים - הפיננסיים והריאליים (כמו חברות ההייטק שעזרו לאירלנד לצמוח בשנים שלפני המשבר), מפיל את האג"ח ולא מאפשר למדינות ללוות כסף מהשוק. זהו פתרון שהיה עלול להביא לפירוק גוש היורו, או לפחות לפרישתן של מדינות כמו יוון ואירלנד.

הבעיה היא שהחלופה הנוכחית גם אינה טובה: אירלנד משלמת קנסות כבדים על העזרה שהיא מקבלת מהבנק המרכזי של אירופה, למרות שהיא "מתנהגת יפה" בכל הקשור ליישום הצנע. אזרחיה כורעים תחת הנטל. וממשלתה, שניהלה עודף תקציבי לפני המשבר, היא לא האחראית הישירה לחגיגת האשראי ההזויה שניפחה בה בועת נדל"ן. היא פשוט בחרה להציל את המגזר הפרטי, הבנקים בעיקר, בניגוד למה שעשתה איסלנד. בניגוד לבריטניה, אין לה מטבע משלה שהיא יכולה לפחת כדי לשלם מחיר קטן יותר על חילוץ המגזר הפיננסי. וכך נלכדה במלכודת קשה. החיסול של אנגלו אייריש והבקשה לבטל את שטר החוב הם המטח הראשון שהיא מעזה לשגר במצור הכלכלי הקשה המוטל עליה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#