מה מסתתר מאחורי ההשתלטות על חברת המחשבים דל? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה מסתתר מאחורי ההשתלטות על חברת המחשבים דל?

הנסיגה בעסקי המחשבים האישיים גרמה למייקל דל להעמיס על החברה שייסד חובות ולהפוך אותה לפרטית - בתקווה שיוכל להתמקד בעסקי המגזר התאגידי ■ הדובדבן של בעלי המניות הוא שעתה הם לא יצטרכו לשלם מס חברות של 35% על המניות, אלא הרבה פחות

עבור ענקית המחשוב דל, העסקה שתהפוך אותה לפרטית היא צעד נועז של התרחקות מזרקורי וול סטריט - וחלק ממאמציה להמציא את עצמה מחדש, בעולם שבו מחשבים אישיים אינם כבר העסק הגדול של הטכנולוגיה. אולם הרכישה הממונפת, שהוכרזה ביום שלישי השבוע ותהיה הגדולה ביותר מאז תחילת המשבר הנוכחי - היא הימור גדול מאוד. היא תעמיס על דל חובות חדשים בהיקף של 15 מיליארד דולר, ולא תצליח לבלום את הכוחות שמעצבים מחדש את תעשיית הטכנולוגיה ופוגעים בעסקי החברה.

מאחורי העסקה עומדת אסטרטגיה עסקית, אך גם שיקולים נוספים - כמו מסים, למשל. מתיו איגלסיאס, שניתח את העסקה במגזין "סלייט", כתב: "המזומנים והרווחים הזורמים לדל הופכים אותה לחברה בעלת ערך רב, למרות הצמיחה הדלה שלה. אך את הרווחים האלה אפשר לשלם כדיווידנדים לבעלי המניות רק כאשר מחזירים אותם לארה"ב, ומשלמים עליהם מס חברות של 35%. רכישה ממונפת היא דרך לעקוף את רוב המס הזה.

"בעלי המניות יעשו כסף ישירות, מכיוון שהמניות שלהן נקנות מהם בתוספת פרמיה. הכסף לעסקה מלווה ברובו מהבנקים, שמרוויחים ממנו ריבית. את הריבית הזו אפשר לשלם עם הרווחים המוחזרים לארה"ב - הפעם ללא מיסוי, מאחר שתשלומי ריבית הם הוצאה שניתן לנכות אותה. כך, במטה קסם, בעלי המניות של דל מוציאים ממנה כסף בלי לתת לדוד סם נתח כל כך גדול", כתב איגלסיאס.

"סלייט" מציין כי מוגזם להעריך שזהו הנימוק לעסקה: "מייקל דל מקווה ברצינות כי ישחרר את עצמו ממעקב אחרי תנודות יומיות של המניה, כדי לאפשר לעצמו לנהל את החברה טוב יותר. אולם שיקולי המס הם חלק גדול מהסיפור".

דל מהמר על הבראה

לפני 15 שנים, דל גרפה רווחי ענק ממכירת מחשבים בהתאמה אישית ישירות ללקוחות. לפני שש שנים, היא היתה היצרנית המובילה בעולם של מחשבים אישיים. כיום היא מדורגת במקום השלישי - אחרי HP ולנובו - וממשיכה ליפול. הנתח של דל בשוק המחשבים האישיים ירד ל-10.7% ב-2012, לעומת 16.6% לפני שש שנים. יצרניות עלומות מטייוואן ומסין שוחקות את הרווחיות בתחום עד דק. סמארטפונים מבוססי אנדרואיד ואייפדים, ולא מחשבי חלונות ומחשבים נישאים - הם המכשירים הנמכרים והרווחיים ביותר כיום.

בלומברג

המעבר למחשוב ענן הגביר את הביקוש למרכזי נתונים, ויצר הזדמנות לדל למכור שרתים. אך לקוחות גדולים, כמו גוגל ופייסבוק, מייצרים את הציוד בעצמם בזול. הגידול בשירותי הענן גם גרם לחברות רבות להסתמך על השכרת ציוד במקום על רכישתו, ועל הרצת אפליקציות ברשתות מרוחקות. כך, נתח השוק של דל בשרתים ירד ב-1% ל-22.2% מתוך 9.5 מיליון השרתים שנמכרו ב-2011, והרווחיות התפעולית בתחום נפלה מכ-15% לפחות מ-10%, והיא מתקרבת לכיוון ה-5% - בדומה לשוק המחשבים האישיים.

מייקל דל מהמר, בנתח שלו בחברה ועוד 700 מיליון דולר מהונו האישי, כי יוכל להתמודד עם האתגרים ולהבריא את העסק, שהוא עצמו הקים ב-1984 מחדרו במעונות באוניברסיטת טקסס. "זה ייקח זמן וידרוש השקעה וסבלנות, אבל אני מאמין כי נצליח יותר עם שותפים שיספקו תמיכה ארוכת טווח לדל", אמר.

ההשקעה מעניקה לדל שליטה בחברה. חברת ההשקעות הפרטיות סילבר לייק תורמת מיליארד דולר במזומן. מיקרוסופט, שרוצה לתמוך באחד משותפיה העסקיים הגדולים, הסכימה להלוות לדל 2 מיליארד דולר. מיקרוסופט עצמה נמצאת תחת לחץ, כששותפיה העסקיים מפלרטטים עם מתחרים במערכת ההפעלה חלונות שלה.

למרות חובות של 15 מיליארד דולר, דל וסילבר לייק טוענים כי החברה תשרוד, הודות למזומנים שמייצרים עסקי ה-PC. לפי הערכת ברנסטין ריסרץ', החוב שדל תצטרך לפרוע קטן ממה שהיא מוציאה בדיווידנדים לבעלי מניות ורכישות חוזרות: "כל עוד תזרים המזומנים מהמחשבים יחזיק מעמד, החוב בר-ניהול". מקורות המקורבים לעסקה אמרו כי הרוכשים מתכוננים להמשך ירידה בעסקי ה-PC, אולם מבקשים להיבנות על עמדתה של החברה. תזרים המזומנים התפעולי של דל החזיק מעמד בארבע מחמש השנים האחרונות, עם 5.5 מיליארד דולר בשנת הכספים האחרונה.

היקף העסקה מזכיר את ימי העסקות הגדולות שלפני המשבר הפיננסי. הרכישה היא הגדולה מאז שהקרן הפרטית בלקסטון רכשה את מלונות הילטון תמורת 26 מיליארד דולר בקיץ 2007. עם זאת, מעטים מצפים להתעוררות בתחום הרכישות הממונפות. פיננסיירים מזהירים כי דל היא יוצאת דופן, בשל הנתח הגדול שהיה למייסד במניותיה.

הונו של מייקל דל (47) מוערך ב-16 מיליארד דולר. לאחר שלוש שנות היעדרות, הוא חזר לכהן כמנכ"ל החברה ב-2007. האסטרטגיה שלו התמקדה במעבר למרכזי נתונים ושירותי תוכנה לעסקים, בהתבסס על רכישות של מיליארדי דולרים. אך אלה לא הניבו הרבה. מניות דל נפלו ב-31% בחמש השנים האחרונות, ונסגרו בשער של 13.42 דולר ביום שלישי. האסטרטגיה צפויה להימשך עם השלמת העסקה. החברה תקטין את היצע המחשבים האישייים שלה ותקנה עוד חברות בתחום המחשוב התאגידי, אמר סמנכ"ל הכספים של דל.

למרות שקונן על ירידת המנייה, החל דל לחשוב על רכישה פרטית בשנה שעברה. המיליארדר מחזיק בית בהוואי ליד ביתם של שני משקיעים פרטיים גדולים, איגון דרבן מסילבר לייק וג'ורג' רוברטס מקולברג קראוויס רוברטס. הוא החל לדון עמם בעסקה אז, אמרו מקורות המקורבים לעניין. באוגוסט 2012 פנה דל לדירקטוריון החברה בהצעה רשמית.

דרבן השתמש בקשריו עם סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט, שלו מכר את סקייפ ב-8.5 מיליארד דולר (דרבן היה אחד מהמשקיעים בסקייפ), והביא את מיקרוסופט כשותפה. מיקרוסופט לא ששה להתערב, מחשש לפגיעה ביחסיה עם יצרניות מחשבים אחרים, אמר מקור מקורב לעסקה, ולכן נבחרה הלוואה במקום השקעה ישירה.

אחד המכשולים שעמדו בפני העסקה היה היעדרם של קונים פוטנציאליים אחרים. הקרנות KKR ו-TPG לא התעניינו ברכישה שהוצעה להן. משקיעות אסטרטגיות - כמו חברות טכנולוגיה אחרות, לא עלו על הבמה. דל וחבריו רצו לשמור על סודיות במהלך המגעים, וכינו את עצמם בשמות קוד. דל היה מר דנאלי, דל היתה אוספרי, וסילבר לייק היתה סלמנדרה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#