הסיני החדש: צעיר ומשכיל שמעדיף אבטלה על עבודה במפעל

בקרב צעירים בתחילת שנות ה-20, בוגרי הקולג'ים הם בעלי סיכוי גבוה פי 4 להיות מובטלים מאשר בעלי השכלה תיכונית; "לעולם לא אשקול אפילו לעבוד במפעל", אומר בוגר קולג' ציבורי מהעיר גואנגג'ואו

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

גואנגג'ואו, עיר בת 15 מיליון תושבים השוכנת לחוף נהר הפנינה היא המרכז התעשייתי של המחוז, בו מפעלים מייצרים כל דבר - החל מחולצות T ונעליים ועד חלקי מכוניות, טאבלטים ופאנלים סולאריים.

מפעלים רבים נואשים לעובדים, למרות שהם מציעים העלאות שכר בשיעור דו ספרתי והטבות סוציאליות משופרות. וואנג זנגסונג נואש לעבודה קבועה. במשך רוב שלוש השנים האחרונות הוא היה מובטל, מאז סיים קולג' ציבורי בעיר וגדל בחווה לגידול אורז. 

צילום: גטי אימג`ס

וואנג בן ה-25 עבד רק כמה חודשים בעבודות בשכר נמוך, פעם כמאבטח במרכז קניות, בפעם אחרת כמלצר במסעדה ולאחרונה כשוער בכניסה לבניין משרדים. למרות זאת, הוא לא שוקל להגיש מועמדות לעבודה בשכר מלא במפעל, משום שכבוגר קולג' וואנג סבור שהוא ראוי ליותר מכך. במקום זה, הוא מחפש בכל יום עבודה משרדית, שתעניק לו שכר קטן בשליש מאשר המשכורות במפעלים.

"לעולם לא אשקול אפילו לעבוד במפעל" - מה הטעם לשבת שעה אחרי שעה ולעשות עבודה שחוזרת על עצמה כל הזמן?" הוא שאל. מיליוני בוגרי קולג'ים בסין כמו וואנג שואלים את אותה שאלה. התוצאה היא אנומליה: מפעלים נואשים לאייש משרות, בעוד צעירים משכילים רבים הינם מובטלים או מתפרנסים בקושי.

סקר כלל ארצי בקרב תושבי ערים שפורסם החורף באוניברסיטה סינית הראה כי בקרב צעירים בתחילת שנות ה-20, אלה שסיימו קולג', הם בעלי סיכוי גבוה פי ארבעה להיות מובטלים מאשר בעלי השכלה תיכונית או יסודית בלבד. זאת בעיה שפקידי הממשל הסיני מודעים לה.

צילום: אי–פי

"יש כאן חוסר התאמה מבנית - מצד אחד, המפעלים אינם מצליחים למצוא עובדים מיומנים ומצד שני, האוניברסיטאות מייצרות סטודנטים שלא רוצים את העבודות הזמינות", אמר יה ז'יהונג, בכיר במשרד החינוך של הממשל המרכזי.

"ההתרחבות המהירה של החינוך בסין בעשור האחרון, כולל הכפלה פי ארבע של מספר בוגרי הקולג'ים בכל שנה, יצרה מיליוני מהנדסים ומדענים. הטובים ביותר יכולים לבחור עבודה מבין מספר חברות סיניות שעשויות להיות אף יותר תחרותיות בכלכלה הגלובלית. 

כשמאות אלפי מפעלים נפתחו ברחבי המדינה במהלך העשור האחרון, הם התקשו למצוא עובדים שיכולים להפעיל את הציוד המורכב, וודאי לא לתקן אותו. עם זאת, מספרם של אלה שקיבלו הכשרה מקצועית קפא על שמריו עד לנקודה שמספרם כפול ממספר הסטודנטים שלוקחים קורסים במדינה היום. 

"יש לנו עבודות ומשרות שעובדים בעלי כישורים לא מעוניינים בהם, ומצד שני, יש לנו אנשים מוכשרים שלא מוצאים עבודה; חינוך והכשרה טכנית ומקצועית הם התשובה", אמר לו צ'ין, סגן שר החינוך, בכנס ביוני האחרון. בתי הספר התיכוניים המקצועיים בסין ותכניות הכשרה אינם פופולאריים בקרב צעירים משום שהם נתפסים כדרך ללא מוצא, שכמעט וסוגרים את האפשרות להתקדם לתואר אוניברסיטאי של ארבע שנים. הם גם סובלים מסטיגמה: הם נתפסים כבתי ספר לתלמידים מאזורים כפריים, ולעתים נדירות ניתן למצוא בהם סטודנטים משכילים מהערים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker