מה ישראל יכולה ללמוד מדנמרק? שאיפה לעתיד טוב במקום הפחדות - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה ישראל יכולה ללמוד מדנמרק? שאיפה לעתיד טוב במקום הפחדות

סדרת הטלוויזיה הדנית "בורגן", שחזתה את בחירתה של אשה לראשות הממשלה, מציגה ממשל יעיל, המתנהל מתוך תחושת שליחות ■ במציאות, הלה תורנינג שמידט, גילתה שהבטחות קשה לקיים ■ למרות זאת, הפוליטיקה הדנית מבהירה מה חסר בזו הישראלית - שאיפה לנורמליות

44תגובות

צעירה, בעלת משפחה, אישיות קורנת וכישורי תמרון פוליטי שמשתווים רק ליושרה ולאידיאלים שלה. היא מנהלת את ממשלתה בשילוב של יד חזקה וגמישות, כופה על שריה שקיפות מירבית ומאזנת בין אידיאלים ליברליים למציאות שבה מחיר יציבות הממשלה הוא סלילת כביש נידח במחוז של חבר פרלמנט זוטר. חופש העיתונות ושמירה על הגנת הפרט והסביבה הם נר לרגליה, וכשמחירם גבוה מדי, היא מוצאת את הפשרה שמאפשרת לה להשיג אותם וגם להמשיך לספק לתעשיות הביטחוניות של ארצה פרנסה - זוהי בירגיטה נובורג, ראש הממשלה הדמיונית המככבת בדרמה הטלוויזיונית הדנית "בורגן" ‏(הממשלה‏).

ביום שבו סיימתי לצפות בעונה הראשונה של "בורגן", המשודרת כעת ב–yes, פירסם מגזין "אקונומיסט" פרויקט מיוחד על מדינות סקנדינוויה, ועל כך שהמציאו מחדש מודל קפיטליסטי נאור, הומני ותחרותי. הפרויקט סקר את הצדדים השונים של ההצלחה הנורדית: שילוב של תחרותיות ונאורות, רשת ביטחון חברתית הוגנת, שירותים ממשלתיים משובחים עם שוק חופשי והישגים כלכליים, חינוכיים ותרבותיים. שני הפרויקטים - הדרמה הטלוויזיונית והניתוח העיתונאי־כלכלי, מעוררים חשק עז להצפין לדנמרק וללמוד את סודותיה.

"בורגן", שרצה כבר שתי עונות שבכל אחת מהן 10 פרקים, מתמקדת בסיפורה של ראש הממשלה הראשונה של דנמרק. הסדרה נכתבה ועלתה למרקע בשעה שלדנמרק, למרות הליברליזם המאפיין אותה, היו רק ראשי ממשלה גברים. "בורגן" עשתה היסטוריה, ולא רק משום שזכתה להצלחה בינלאומית מסחררת. הסדרה, שנכתבה על ידי אדם פרייס, הקדימה בשנה בדיוק את בחירתה האמיתית לראשות ממשלת דנמרק של הלה תורנינג שמידט.

תורנינג שמידט, 46, היא מנהיגת המפלגה הסוציאל־דמוקרטית, חברת פרלמנט מ–2005 וגם כלתו של ניל קינוק, לשעבר ראש מפלגת הלייבור בבריטניה. היא נשואה לבנו, סטיבן קינוק, המכהן כמנהל הפורום הכלכלי העולמי. לזוג הסדר יוצא דופן: היא מתגוררת בקופנהגן עם ילדיהם, והוא בשוויץ, סמוך לעבודתו. הזוג נחקר בשנה שלפני הבחירות בחשד להעלמת מס, אך החקירה לא הניבה כתבי אישום.

ניצחונה של תורנינג שמידט בבחירות באוקטובר 2011 הביא לסיום עשור של שלטון המרכז־ימין בדנמרק. תורנינג שמידט היא בוגרת מדעי המדינה באוניברסיטת קופנהגן והקולג' האירופי בברוז'. היא עבדה תקופה כיועצת לארגון של איגודים מקצועיים בדנמרק, וכיהנה שש שנים כחברת הפרלמנט האירופי. מצע הבחירות שלה קרא להעלאת מסים והגדלת ההשקעה, בתקופה שבה דנמרק שקעה במשבר הכלכלי הקשה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.

"אירופה מתעקשת על מודל סולידרי"

Mike Kollöffel, DR, מתוך "בורגן" המשודרת ב-Oh yes

דנמרק סבלה מהשלכות משבר החובות האירופי יותר משכנותיה הצפוניות - בין היתר בשל פקיעתה של בועת נדל"ן גדולה - וספגה שנתיים רצופות של נסיגה כלכלית ב–2008–2009, וצניחה של 5.8% בתמ"ג ב–2009. תורנינג שמידט אמרה במסע הבחירות כי תגן על מערכת הרווחה המפותחת של דנמרק ותימנע מכניעה לאופנת הצנע. על אף חולשתה היחסית, לכלכלת דנמרק חוב של 50% מהתמ"ג - שיעור צנוע מאוד ביחס למדינות אירופה, כולל אפילו גרמניה, וגירעון של אחוזים בודדים מהתמ"ג.

"מה שמייחד את אירופה הוא שאנו מתעקשים על מודל סוציאלי שמבוסס על סולידריות, הזדמנות שווה ומידה מסוימת של חלוקה מחדש. ברור לכולם שאיננו יכולים להמשיך להוציא יותר ממה שאנחנו מכניסים. אם מדינה זקוקה לצנע, אני בעד. אולם אני גם בעד רפורמה בשוקי העבודה והחינוך והצבת הצמיחה על סדר היום. זה מה שאנחנו עושים בדנמרק", אמרה תורנינג שמידט בריאיון ל"וושינגטון פוסט" בפברואר 2012.

היא דיברה גם על רפורמות וצנע: "נבקש מאנשים לעבוד שעות ארוכות יותר. כולם מבינים שצריך להדק את החגורה ולהירתם לפתרון המשבר. אם מיישמים את הצנע באופן הוגן, רוב האנשים יקבלו אותו. אנשים מוכנים להקריב, אבל לא רוצים שיקריבו אותם".

בחירתה של תורנינג שמידט נחשבה לניצחון גדול לנשים, על אף שקמפיין הבחירות שלה לא שם דגש על נושא המגדר. זה אינו מפתיע בהתחשב בכך שהשוויון בין נשים לגברים באזור זה הוא מהגדולים בעולם, ונחשב למובן מאליו - בעוד שבישראל מתנהל בימים אלה משא מתן קואליציוני ללא השתתפות נשים כלל.

עם זאת, היא ספגה ביקורת על חיבתה לבגדי מעצבים, בנימוק שכך לא אמורה להתלבש מנהיגת פועלים. לאדם ששרק לה בוז במסיבה ענתה, "לא כולנו צריכים להיראות כמו חרא".

רויטרס

כיום, שנה וחצי לאחר בחירתה, מגלה תורנינג שמידט שהבטחות בחירות הן קשות למימוש בזמנים קשים. תורנינג שמידט בחרה שלא להגדיל את ההוצאות הממשלתיות, ובמקום תמכה בתוכניתו של שר האוצר להגביר את התחרותיות של הכלכלה. בסקר שנערך על ידי גאלופ השבוע, 38% מהציבור הדני תמך בהגדלת ההשקעה הציבורית, בעוד שרק 15% סברו כי להגברת התחרותיות יש חשיבות עליונה.

ללא פמליה, על אופניים

בשעה שהמגעים להקמת הקואליציה בישראל נמצאים בעיצומם, הצפייה בפוליטיקה הדנית כפי שהיא משתקפת בסדרה "בורגן" מעוררת תחילה השתאות, כמעט פרצי צחוק. ב"בורגן", שכל אחד מפרקיה נפתח בציטוט, בדרך כלל של מקיאוולי, נכלוליה העמוקים ביותר של הפוליטיקה הם משחק ילדים לעומת העסקנות המפלגתית הזוטרה ביותר בישראל. תמרונים ליליים להקמה והפלה של ממשלות מלווים בפחות תככנות מפעולה בצופים; הם מתנהלים מתוך תחושה עמוקה של שליחות לטובת המדינה ואזרחיה. ההתנהלות, לפי היצירה הטלוויזיונית, היא מהירה, חדה ולעתים מתבצעת בשיחות בעמידה.

לראש הממשלה אין פמליה - שני שומרי ראש הולכים כמה צעדים מאחוריה, והיא ממשיכה להתגורר באותו בית שבו גרה לפני שנבחרה. דובר ראש הממשלה, דמות מרכזית בסדרה, בא והולך מול כלי התקשורת כדרכם של יח"צנים ‏(יח"צנים מכונים בדנמרק ספין דוקטורס‏), אולם המשא ומתן שהוא מנהל מולם מבוסס על ההנחה היסודית שתקשורת חופשית היא חיונית לרווחתם של תושבי דנמרק, ואפילו הפוליטיקאים שלה.

הון שלטון? לא בביתה של סטייטסמיניסטר נובורג, שמוכנה להקריב שלום בית כדי שמראית עין של העדפת עסקי מקורבים לא תפגע בשלמות הקואליציה שלה. נובורג מגולמת בסדרה על ידי השחקנית סידסה באבט קנודסן, הידועה בדנמרק בכישוריה הקומיים. קנודסן מגלמת בה אשה מעוררת סימפטיה רבה. כראש מפלגה גדולה היא מגיעה לעבודה באופניים - פרט בסדרה שנראה לא אמין רק למי שלא ביקר בדנמרק. כל הדנים רוכבים, למרות מזג האוויר הסגרירי עד קפוא, על אופניים, כולל בני משפחת המלוכה ופוליטיקאים. גם לאחר היבחרה לתפקיד ראש הממשלה היא ממשיכה לבחור חליפות ולסדר את שיערה במו ידיה.

היכולות הפוליטיות שלה, שהולכות ומשתכללות ככל שהיא מבינה מה מחייב מעמדה, משלבות אידיאולוגיה במיטב המסורת הצפון אירופית - שוויון, זכויות, חופש, איכות סביבה וחתירה לשלום - עם ריאליזם, וזה לא בא לה בקלות.

בפרק הראשון בסדרה זוכה מפלגת המרכז של נובורג ברוב בפרלמנט, לאחר שהפופולריות שלה עולה בזכות כנותה ‏(לא נשכח שנשיא ארה"ב נבחר מחדש לא מעט בזכות תדמיתו הציבורית כאדם אותנטי ומחובר למציאות, יותר מדמות הקרטון הבוהקת שהתחרתה נגדו‏) ובעזרת צירוף מקרים פוליטי. בתוך יומיים מגיעה נובורג לשוקת שבורה אה־לה ציפי לבני - מנצחת בבחירות וכמעט לא נכנסת לממשלה.

הרגעים האלה, שבהם נובורג זוכה בכל הקופה ומיד לאחר מכן כמעט מאבדת אותה, הם רגעים מלמדים. באור הצפוני היפה של קופנהגן מזכירה לנו נובורג שכל אחד מאתנו, ברגע שההצלחה נמצאת בהישג ידו, כשהאישור שאחריו רדפנו כל השנים מושט לנו, אנחנו עלולים להיבהל. כשהיא חוטפת עלבון אחר עלבון על ידי מתחריה בפרלמנט, היא פתאום מוכנה לשקול תפקיד זוטר ולסגת מהפסגה. מפחיד אותה לחשוב שהיא ראויה לתפקיד שעבורו עבדה שנים רבות כל כך.

נובורג צריכה ללמוד מהר כדי לשרוד בצמרת. הדבר הראשון שהיא לומדת, בעזרת יועצה הוותיק, הוא שעליה להיפטר מהתכונה הנחשבת נשית כל כך, להשביע את רצון כולם. החתירה לקונסנזוס, כפי שגילה גם הנשיא ברק אובמה, לא מביאה אותך רחוק בפוליטיקה. הלקח השני שהיא לומדת הוא שאין חברים ב"בורגן", והיא מיישמת אותו שוב ושוב. נובורג לומדת לקח אחר לקח - האידיאלים והשאיפות שלה לכונן ממשל תקין ונאור הביאו אותה רחוק, אך אינם מספיקים.

בשעה שהמצב של חייה האישיים של נובורג הולך ומידרדר, היא ממשיכה לעשות את עבודתה טוב מתמיד. כשמתעוררת השאלה אם ראש ממשלה אשה יכולה לאזן בין עבודה ומשפחה, היא מקבלת את התשובה הנוקבת: אף בכיר בממשלה לא מצליח באמת לאזן בין הדברים. המשפחה תמיד משלמת מחיר. אלא שנדמה - וכאן אולי נמצאת התשובה לדיון המרגיז בנושא האיזון הנשי בין קריירה למשפחה - שנשים מצפות מעצמן הרבה יותר מגברים, שמסתפקים באחד משני התחומים ואומרים תודה.

ניתן לראות בפוליטיקה הדנית מין בועה מתוקה של תלישות מהמציאות הישראלית הסוערת כל כך. דנמרק היא חברה הומוגנית להפליא עם מסורת דמוקרטית עמוקה ועתיקה, שמוזכרת אינספור פעמים בסדרה. האיומים הבולטים ביותר שעמם מתמודדת הנהגת המדינה הם דעיכת הגאווה הלאומית של מי שלפני מאות שנים היתה ממלכה ששלטה בחלקים מאירופה והיכתה ללא רחם בכל אויב.

"אנחנו צריכים להתמודד עם זה שהגרמנים מנצחים אותנו בכדורגל בכל פעם, ושאנחנו עניים יותר משהיינו", אומרת נובורג לעם שלה. היא מזכירה לעמיתה צעירה מהשמאל, שדוחקת בה להניף על נס את האידיאלים שעליהן גדלו שתיהן, "אני ראש הממשלה של כולם, לא רק של אלה שהצביעו בעבורי".

מתגמלים את מי שמפחיד אותנו

"בורגן", שהופקה על ידי רשות השידור הממלכתית בדנמרק, מספקת לצופים הישראלים צפייה מהנה להפליא ולכאורה אסקפיסטית. עם זאת, עולות ממנה כמה מסקנות מפכחות מאוד. הראשונה היא שיש פה מחסור גדול ביעילות שלטונית וממשל תקין, ואף יותר מכך - מחסור עצום באיזושהי אמירה אידיאולוגית על עתיד טוב יותר.

הפוליטיקה הישראלית עוסקת כיום יותר מכל בהתמודדות עם פחדים עמוקים. אחרי אלפי שנות גלות שבהם שרד העם היהודי גזירות שמד וצוררים אינספור, אנחנו יושבים בארצנו שלנו ומתגמלים פוליטיקאים שמפחידים אותנו באיומים בשמד וכיליון חדשים, שמזכירים לנו שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו. המנהיגים שלנו לא מנסים למכור לנו חופש, שלווה ושגשוג - הם מספסרים ב"ביטחון" וב"מכות מנע" ומוקיעים כל שאיפה לנורמליות כחולשה. העם קונה את המסר - וכל הנחשד כ"יפה נפש" מוענש.

אייל טואג

"בורגן" מראה לנו ששילוב של ריאליזם ואידיאליזם הוא אפשרי. דנמרק אולי לא נלחמת על קיומה, אבל בכירי בניה נהרגים באפגניסטאן. דנמרק אולי לא מנודה בעולם בגלל מדיניותה הקולוניאליסטית, אולם היא נמצאת בדיכאון פוסט־גדוּלה. ודנמרק בחרה באמת, שנה לאחר שעלתה למרקע "בורגן", ראש ממשלה אשה, עם חיוך דומה להפליא לזה של השחקנית המגלמת את דמותה הבדיונית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#