הכירו את מט קאטס: הדיקטטור שאחראי על האינטרנט והחוקים בו - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכירו את מט קאטס: הדיקטטור שאחראי על האינטרנט והחוקים בו

בעולם שבו גוגל היא החוק, מט קאטס, האחראי על איכות תוצאות החיפוש בחברה, הוא השריף

5תגובות

קשה למצוא בעולם העסקי דוגמאות רבות בהן גופים מסחריים מרכזים עוצמה המאפשרת להם לעשות ככל העולה על רוחם, מבלי להיות תלויים באף אחד. האינטרנט, הרשת שנועדה להיות זירה חופשית ופתוחה שבה כולם שווים, היא דווקא דוגמה יוצאת דופן למצב מסוג זה.

לממשל האמריקאי קיימת יכולת להתערב במרחב העסקי בכדי לצמצם את עצמתו של גוף כזה או אחר, אך לאורך השנים דגל הממשל במדיניות זהירה של מינימום התערבות בשוק החופשי, ולכן נמנע מנקיטת צעדים כנגד גופים עסקיים ריכוזיים (אם כי יש לציין כי היו מקרים יוצאים מן הכלל, שהבולט בהם היה המהלך המשפטי של רשות ההגבלים כנגד מיקרוסופט במאבק הדפדפנים בשנות ה-90).

גוגל

במציאות כזו, ענקית החיפוש גוגל תופסת בשנים האחרונות את תפקיד החוק. בעולם בו אין חוקים כתובים או כללי עבודה נורמטיביים, לוקחת ענקית האינטרנט לידיה את סמכויותיהן של כל הרשויות - המחוקקת, השופטת, רשות האכיפה והענישה.

איך זה בא לידי ביטוי?

הרשות המחוקקת

לגוגל "ספר חוקים" הנקרא "הנחיות למנהלי אתרים", וכל מנהל אתר או מקדם אתרים יכול לעיין בהן, וללמוד כללי "עשה ואל תעשה" שיסייעו לו ליישר קו עם הנחיות גוגל, ולשפר בכך את דירוג האתר שלו במנוע החיפוש. אלא שבניגוד לספר החוקים המשפטי, המדקדק בהגדרות של סיטואציות שונות על מנת לאפשר לשופטי בית המשפט להגיע להכרעה טובה יותר בעת הדין, הרי שאותו "ספר חוקים" של גוגל מאופיין ברוב המקרים בתקנות רחבות ומקיפות מאוד, ויש לומר גם לעיתים די מעורפלות, לגבי הדרך בה אתר צריך להיראות ולהתנהג.

תקנות מעורפלות אלה מקשות פעמים רבות על היכולת להתאים בצורה מדויקת את האתר לדרישות הקבועות ב"חוק", וכך בעלי אתרים שרוצים להיות אזרחים שומרי חוק במדינת הסייבר פועלים לעיתים ללא ידיעתם בניגוד להנחיות גוגל, ומוצאים את עצמם מוגדרים על ידיו כעבריינים פורעי חוק.

אך בזה לא סיימנו. במקביל להנחיות גוגל למנהלי אתרים, על מנהלי האתרים להישמע גם ל-"תורה שבעל פה" המוכתבת באמצעות דובריה הרשמיים של גוגל, ובמיוחד מט קאטס (Matt Cutts), האחראי בגוגל על צוות הפיקוח והבקרה על איכות תוצאות החיפוש.

תפקידו, במילים אחרות, הוא לקבוע מהם הכללים הלא כתובים בנוגע לדרך בה צריכים להתנהג מנהלי אתרים. משנתו היא נסים מקצועיים, בבלוג האישי שלו, בסרטוני יו-טיוב ולעיתים אף בחשבון הטוויטר שלו, בהם הוא מדריך את אנשי המקצוע כיצד יש לנהוג.

מנהלי האתרים ואנשי הקידום עוקבים כמובן בנשימה עצורה אחר כל מילה היוצאת מפיו של קאטס. בנקודה זו, חשוב לציין כי גם אי ידיעת החוק (הלא כתוב) אינה פוטרת מ"עונש", וכך אם קאטס יקבל החלטה, לדוגמה, שגוגל מייחסת למהירות טעינת דף אינטרנט חשיבות בעת קביעת איכות האתר, הרי שמיד לאחר ההכרזה על ההחלטה,  אתרים שלא עומדים בתקן זה עלולים להיענש מיידית (ועל כך נרחיב בפרק הענישה). לעיתים מגיעה ההכרזה של קאטס לאחר שכבר הופעלה ענישה בגין ההנחיות החדשות של גוגל ולעיתים אף לא מפורסמת הכרזה רשמית של גוגל כלל.

רשות האכיפה

בנושא האכיפה כנגד עברייני סייבר, גוגל נוהגת בצורה המזכירה את האופן בו משטרת ישראל פועלת באמצעות המצלמות האוטומטיות. כידוע, מצלמות אוטומטיות מוצבות במקומות מועדים, כגון כבישים פתוחים וצמתים, והן מצלמות ומתעדות התנהגות עבריינית. לאחר מכן, נשלחת הודעת  קנס לבית מבצע העבירה, בו יכול העבריין לשלם את הקנס או לבקש להישפט בגין העבירה אותה ביצע.

לגוגל, בדומה למשטרה, יש מערכת שמטרתה לעקוב אחר פעילות האתרים, ולזהות בצורה אוטומטית אתרים הפועלים בצורה שלא תואמת את ההנחיות הכתובות והלא כתובות, (לדוגמה, הכנסה לאתר של טקסט בצבע הזהה לצבע הרקע של הדף על מנת שרק רובוט הסריקה של גוגל יראה את הטקסט ולא גולשי האתר).

בעקבות זיהוי פעולה חריגה, המערכת שולחת הודעת ענישה לבעל האתר, המגדירה לו 30 יום לתקן את מעשיו. אם אכן בעל האתר נקט בפעולות הנכונות בתום 30 הימים שהוקצו לו, הוא יקבל חנינה והעונש יוסר מן האתר שלו.

במקביל, גוגל מפעילה "שוטרי תנועה", כלומר, עובדים שתפקידם הוא לסרוק אתרי אינטרנט ולאתר אתרים בעייתיים. בניגוד ללובשי המדים הכחולים, המאפשרים למחות במקרה בו הם עוצרים את הרכב, והנהג יכול לבקש להישפט בגין מעשיו לפני ביצוע העונש, כאן אין יכולת לערער על רוע הגזירה.

גוגל קונסת בכמה אמצעים המדורגים בסדר עולה מבחינת היקף הפגיעה: הראשון, הורדת דירוג איכות האתר (page rank). מדובר בצעד שאין לו משמעות מעשית רבה, והוא משמש רק כמעין יריית אזהרה מצד גוגל על כך שהאתר נמצא "על הכוונת".

העונש המשמעותי יותר הוא פגיעה במיקום האתר בדירוג תוצאות החיפוש. כבר היו מקרים בהם אתרים צנחו בין לילה בעשרות מקומות בדירוג, מה שכמובן מהווה פגיעה עסקית אנושה באתרים שפעילותם תלויה במספר הכניסות של גולשים לאתר.

העונש השלישי והקשה ביותר הוא הרחקת האתר מתוצאות החיפוש של גוגל לזמן בלתי מוגבל. מדובר במהלך קיצוני וחריג מאוד אך הוא בהחלט אפשרי.

הבעיה העיקרית היא שהאתר הנפגע אינו יכול לדעת בדיוק מה מקור הפגיעה - אלגוריתמים אוטומטיים כמו פנדה ופינגווין (עליהם הרחבתי במאמר קודם) או בפעולת אכיפה של אחד מפקחי גוגל.

במקרה של מעצר בעולם הפיזי, מופעל צו "הביאס קורפוס" הקובע כי יש להביא את העצור לבית משפט בכדי לדון בחוקיות מעצרו, ובמידה ונמצא כי המעצר אינו חוקי, הרי שיש לשחרר את העצור. בעולם האינטרנט זכות זו אינה עומדת למי שנמצא "אשם" על-ידי גוגל. זהו מעין "משפט שדה" בו לגוגל יש זכות לקבוע מי אשם, ולדון אותו לעונש כזה או אחר, לשיקול דעתו הבלעדי.


הרשות השופטת

למעשה אין ממש "רשות שופטת" בגוגל אלא יותר ערכאת ערעור. אתר שנפגע מענישה יכול להגיש מעין בקשת חנינה(Reconsideration requests)  המוגשת דרך מערכת ה- Webmaster Tools   של גוגל והתשובה עשויה להתקבל בתום תקופה של מספר שבועות.

גוגל אינה מפרטת בפני מנהל האתר מדוע נקטה בצעד הענישה, ולכן בכדי לטפל בבעיה ולתקן אותה מה שנותר לבעל האתר לעשות הוא לבצע מעין ניסוי וטעיה, כלומר לנסות לשער מה היתה הבעיה ולטפל בה.

לא תמיד הבעיות בהן מנהלי האתרים מטפלים אכן כוללות את הבעיה בעטיה הוענש האתר ומקדמי אתרים מוצאים עצמם לא פעם מבלים את רוב זמנם בניסיון לברר האם האתר נמצא בכלל בעונש, ובעיקר מה צריך לעשות בכדי להוציא את האתר ממצב הביש אליו נקלע.

הדבר דומה לאדם שנזרק לכלא ובכדי לזכות בחנינה עליו לחשוב מהי העבירה שביצע שהביאה אותו למצב בו הוא נמצא ובעיקר כיצד תקן את המצב. אמנם גוגל מציינת לעיתים במכתב התשובה לערעור מהי הבעיה, אולם במרבית המקרים מדובר בתיאור כללי בלבד המקשה מאוד על היכולת לטפל בבעיה בצורה יעילה.

חשוב לציין כי המדיניות של גוגל מקורה בכוונה טובה כמי שנאמנה לאימרה הידועה שהטביעה לפני שנים, "Do no Evil".  גוגל בהחלט פועלת מתוך הבנה כי כאשר אין חוקים צריך לנקוט בפעולות להגנת הגולשים ואכן נוקטת בפעולות ענישה נגד בעלי אתרים הפועלים בשיטות לא חוקיות ופוגעניות בכדי לקדם את אתרם.

עם זאת, עקרון הפרדת הרשויות במדינה, הנועד ליצור את אותם איזונים ובלמים במערכת השלטונית, ראוי שיאומץ גם במרחב הסייבר. עוצמה בלתי מרוסנת אינה מיטיבה עם הגולשים, ויש לחשוב על מנגנונים חיצוניים בלתי תלויים שיהיו אלה שידאגו לפעילות הסדירה של האינטרנט.

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל חברתSEO  ישראל, מהחברות הוותיקות בתחום שיווק באינטרנט וקידום אתרים במנועי חיפוש. את דרכו בתחום החל באמצע שנות ה-90 כשותף ויזם בחברות סטארט אפ בתחום השיווק והפרסום באינטרנט ולאחר מכן כמנהל פיתוח של חברת תוכנה בתחום מסדי הנתונים.

בשנת 2004 הקים את חברתSEO  ישראל ובשנת 2009 הקים את SEO College, קורס קידום אתרים מקצועי, במטרה להכשיר אנשי מקצוע בתחום. במקביל, הוא גם יזם אתרי אינטרנט בארץ ובחו"ל בתחומי עיסוק מגוונים כגון הריון ולידה, נסיעות, לימודים ועוד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#