שוחטים פרות קדושות: כך נהפכו מדינות סקנדינוויה לסופּר-מודל של העולם - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שוחטים פרות קדושות: כך נהפכו מדינות סקנדינוויה לסופּר-מודל של העולם

לאחר עשורים של דשדוש כלכלי, הגדלת הוצאות הממשלה לרמה הגבוהה בעולם וניפוח שיעורי המס, מדינות סקנדינוויה משלבות כיום בהצלחה בין שוק חופשי לרווחה נדיבה, תוך שמירה על תחרותיות גבוהה - ומציבות מודל לחיקוי לכלכלה העולמית

22תגובות

>> לפני 30 שנה הפכה מרגרט תאצ'ר את בריטניה למקום שהוביל את העולם בגישה של "לחשוב על מה שאי אפשר להעלות על הדעת". כיום שוודיה נושאת בתואר ההובלה בתחום זה. רחובות שטוקהולם שטופים בדמן של פרות קדושות. צוותי חשיבה מוסדיים מוצפים ברעיונות חדשים. השוודים, עם מודל הרווחה הידוע של "הדרך השלישית" מיישמים כעת סוג חדש ומעניין של פוליטיקה.

שוודיה הורידה את שיעור ההוצאה הציבורית כאחוז מהתמ"ג מ-67% ב-1993 ל-49% כיום. חלקה של הממשלה בתמ"ג עומד להיות קטן מזה של בריטניה. בנוסף, מאז 1983 ירד שיעור המס במדרגה הגבוהה ביותר מ-84% ל-57% ובוטלו שלל מסי רכוש, מתנות עושר וירושה. השנה מס החברות יירד מ-26.3% ל-22%.

שוודיה החליטה ללבוש את "כתונת המשוגעים המוזהבת" של שמרנות תקציבית עם התחייבות לעודף תקציבי במחזור הכלכלי. החוב הלאומי שלה נפל מ-70% מהתמ"ג ב-1993 ל-37% ב-2010, והתקציב עבר מגירעון של 11% לעודף של 0.3% באותה התקופה. נתונים אלה איפשרו למדינה עם כלכלה קטנה ופתוחה להחלים במהירות מהסערה הפיננסית של 2007-2008. שוודיה גם העמידה את המערכת הפנסיונית שלה על בסיס יציב כשהחליפה מערכת של פנסיות תקציביות בפנסיות צוברות, והתאימה אותה לתוחלת חיים ארוכה.

את התעוזה העיקרית שלה הפגינה שוודיה כשיישמה מערכת חינוך אוניברסלית שהזמינה את בתי הספר הפרטיים להתחרות מול בתי הספר הציבוריים. חברות פרטיות אף הן מתחרות אחת עם השנייה על אספקת שירותי הבריאות הממשלתי לאוכלוסייה המבוגרת.

אנדרס אסלנד, כלכלן שוודי המתגורר בארה"ב, מקווה ששוודיה תהיה החלוצה ב"מודל השמרני החדש". בריאן פלמר, אנתרופולוג אמריקאי שמתגורר בשוודיה, חושש כי היא נהפכת ל"ארצות הברית של שוודמריקה".

אין ספק כי המהפכה השקטה של שוודיה הביאה עמה שינוי דרמטי בביצועים הכלכליים. שני העשורים מאז 1970 היו עשורים של ירידה: המדינה שהיתה הרביעית בעושרה בעולם ב-1970 ירדה ב-1993 כמה דרגות למקום 14, כשהשוודי הממוצע היה עני יותר מהבריטי הממוצע או מהאיטלקי הממוצע.

שני העשורים שהגיעו אחרי 1990 היו תקופה של התאוששות: התמ"ג ב-1993-2010 הגיע לממוצע של 2.7% בשנה ופריון העבודה צמח ב-2.1% בשנה, לעומת צמיחה ממוצעת של 1.9% וצמיחת פריון של 1% ב-15 המדינות הגדולות באיחוד האירופי.

במהלך רוב המאה ה-20, התפארה שוודיה כי היא מספקת את מה שמרקוס צ'יילדס כינה בספרו מ-1936 - "דרך ביניים" (Middle Way) בין קפיטליזים לסוציאליזם. חברות עולמיות כמו וולבו ואריקסון הצליחו לייצר עושר בזמן שהביורוקרטיים הנאורים בנו את ה"פולקהמט" ("ביתו של העם").

בלומברג

עם השנים דרך הביניים החלה לנטות שמאלה. חלקה של הממשלה במשק גדל - ההוצאה הציבורית כשיעור מהתמ"ג כמעט הוכפלה ב-1960-1980 והגיעה לשיא של 67% ב-1993. הסוציאל-דמוקרטים, ששלטו בשוודיה במשך 44 שנים רצופות מ-1932 ועד 1976 ובמשך 21 מתוך 24 השנים בין 1982 ל-2006, המשיכו להפעיל לחץ על המגזר העסקי. "עידן הניאו-קפיטליזם קרוב לקצו", אמר אולוף פאלמה, מנהיג המפלגה ב-1974. "תהיה זו צורה כלשהי של סוציאליזם שתהיה המפתח לעתיד".

מדינות נורדיות אחרות החלו לנוע באותו הכיוון, אך לאט יותר. בדנמרק נמצא אחד משוקי העבודה הליברליים באירופה שמאפשר להורים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר פרטיים על חשבון הציבור ולשלם על ההפרש בכספם; פינלנד רותמת את הכישורים של קרנות הון סיכון ואנג'לים כדי לקדם חדשנות ויזמות; נורווגיה העשירה בנפט היא יוצאת דופן כאן, אבל אפילו שם הממשלה מתכוננת לעידן שלאחר הנפט.

אין הכוונה כאן לומר כי המדינות הנורדיות משאירות מאחור את המודלים הישנים. הן ממשיכות להתגאות בנדיבות של מערכות הרווחה שלהן. כ-30% מכוח העבודה עובד במגזר הציבורי - כפול מהממוצע במדינות OECD. הן ממשיכות להאמין בשילוב בין כלכלה פתוחה והשקעה ציבורית בהון אנושי. אבל המודל הנורדי החדש מתמקד בפרט ולא במדינה. הוא מתחיל באחריות תקציבית ולא בהגדלת תקציבים לעידוד הכלכלה. כל ארבע המדינות הנורדיות מחזיקות בדירוג אשראי מושלם, AAA, ועול החובות שלהן נמוך משמעותית מהממוצע בגוש היורו.

זה מתחיל בבחירה ובתחרות - ולא בפטרנליזם ובתכנון. לפי מדד החופש הכלכלי של מכון פרייזר הקנדי, שוודיה ופינלנד מדביקות בהדרגה את ארה"ב. הנטייה שמאלה בוטלה - במקום להרחיב את המדינה אל תוך השוק, הנורדים מרחיבים את השוק אל תוך המדינה.

מדוע המדינות הנורדיות עושות זאת? התשובה הברורה היא כי הן הגיעו לגבול היכולת של חלקה של הממשלה במשק. "מדינת הרווחה שיש לנו היא מצוינת במרבית המובנים", אמר גונר ויבי מוגנסן, היסטוריון דני. "יש לנו רק בעיה אחת קטנה. אנחנו לא יכולים להרשות אותה לעצמנו". הסערות הפיננסיות שזיעזעו את מדינות סקנדינוויה בתחילת שנות ה-90 סיפקו הצצה מוקדמת למה שיכול לקרות אם הן לא יעשו סדר בית.

יש שתי סיבות פחות ברורות. המודל הנורדי הישן נסמך על היכולת של חברות גדולות לייצר מספיק כסף כדי לתמוך במדינה, אך החברות האלה מוצאות את עצמן מאחור לעומת התחרות הגלובלית. המודל הישן גם נסמך על רצון האנשים לקבל הוראות מגבוה, אך האוכלוסייה הנורדית נהפכת לתובענית יותר ויותר.

קטן זה חזק

במדינות הנורדיות יש אוכלוסייה כוללת של 26 מיליון איש בלבד. פינלנד היא היחידה החברה גם באיחוד האירופי וגם בגוש היורו. שוודיה חברה באיחוד אך מחוץ לגוש, והיא מחזיקה במטבע חופשי משלה. דנמרק חברה אף היא באיחוד ולא בגוש היורו, אך היא מקבעת את המטבע המקומי ליורו. נורווגיה נותרה גם מחוץ לאיחוד האירופי.

יש סיבות טובות לשים לב למדינות הקטנות הללו בקצה אירופה. הראשונה היא כי הן הגיעו ראשונות לעתיד. הן מתמודדות עם בעיות שאחרות יגיעו אליהן מאוחר יותר, כמו מה עושים כשלממשלה אין לאן להתרחב יותר וכיצד לארגן את החברה כשכמעט כל הנשים במדינה עובדות. המדינות הנורדיות הגיעו לפתרונות חדשניים שמשאירים מאחור את הגישות השמרניות המיושנות של השמאל והימין.

סיבה נוספת להעניק תשומת לב למדינות הללו היא כי המודל הנורדי החדש מוכיח את עצמו. הנורדים שולטים במדדים החשובים של תחרותיות ורווחה כשהניקוד הגבוה בשני המדדים כאחד מסמל שינוי גדול מאז 1980, אז הרווחה היתה קודמת לתחרותיות.

רויטרס

המדינות הנורדיות מראות ביצועים מרשימים בשני תחומים נוספים שבהם תחרותיות ורווחה יכולות לחזק זו את זו בצורה הטובה ביותר - חדשנות והכללה חברתית. חברת הייעוץ BCG העניקה למדינות הנורדיות ציונים גבוהים במדד E-Intensity, הבודק את השפעת האינטרנט על עסקים ועל החברה. חברת הייעוץ בוז אנד קומפני הדגישה כי חברות גדולות בודקות לעתים קרובות מוצרים חדשים על הצרכנים בסקנדינוויה מכיוון שהם מוכנים לנסות דברים חדשים.

המדינות הנורדיות הובילו את העולם בתחום הרשתות הסלולריות בשנות ה-80 וברשת ה-GSM בשנות ה-90. כיום הן מובילות במעבר לממשלה דיגיטלית וכלכלה ללא מזומנים. התושבים המקומיים מתרברבים שהם משלמים את המסים שלהם במסרונים. ואפילו כותב מאמר זה ויתר על החלפת המזומנים למטבע מקומי, שכן עבור כל השירותים, ממוניות ועד לכוס קפה, ניתן לשלם עם כרטיס אשראי.

לנורדים יש מוניטין במיצוי הכשרונות באוכלוסייה, אם מוציאים מן הכלל את המהגרים. הם מחזיקים בציון הגבוה בעולם של ניידות חברתית: בהשוואה שערכו ג'ו בלנדן, פול גרג וסטיבן משין מלונדון סקול אוף אקונומיקס (LSE) על ניידות חברתית בשמונה מדינות מתקדמות, תפסו המדינות הנורדיות את ארבע המקומות הראשונים. ארה"ב ובריטניה הגיעו אחרונות.

המדינות הנורדיות השיגו גם ציונים גבוהים בהשתתפות נשים בכוח העבודה בדנמרק שיעור הנשים העובדות (72%) קרוב לזה של הגברים (79%).

לא הכל מושלם

הדרך שבה הממשלות הנורדיות עידכנו את הגרסה שלהם לקפיטליזם כדי להתמודד עם עולם בעייתי יותר, שילבה מידה ניכרת של יצירתיות והפכה אותן למובילות דרך. היזמים הנורדים מלאי מרץ באופן שלא נראה כמותו מאז תחילת תחילת המאה ה-20. הסופרים והאמנים הנורדים, וכן גם השפים ומעצבי המשחקים - כולם נהנים מרנסאנס יצירתי.

ואולם בדרך עומדים גם מכשולים. הגיוון ההולך וגדל באוכלוסייה הנורדית יוצר גם מתח חברתי שהתבטא בצורה המחרידה ביותר בנורווגיה ב-2011, אז ירה אנדרס ברייויק ב-77 אנשים בהתקפה על רקע לאומני. אבל גם ברמה היומיומית נתקלה שוודיה בקשיים רבים בנסיונותיה לשלב את אוכלוסיית המהגרים בחברה.

בלומברג

המודל הנורדי עדיין בשלבי פיתוח. ושלושת הכוחות - משאבים מוגבלים, גלובליזציה משתוללת וגיוון גדל - צוברים תאוצה. הנורדים ימשיכו לשדרג את המודל שלהם, אבל הם ייאלצו גם להילחם כדי לשמור על מה שהופך אותו לייחודי כל כך, שלנט פריצ'ט ומייקל ולקוק מהבנק העולמי טבעו את המונח "להגיע לדנמרק" (Getting to Denmark) כדי לתאר מודרניזציה מוצלחת. המונח נוגע לניסיון ללמוד מהדוגמה הנורדית, דבר שמדינות אחרות מנסות ובצדק, לעשות. בריטניה, לדוגמה, מנסה את מודל "בתי הספר החופשיים".

אבל תרגום המסר לא נעשה ללא מהמורות. ההצלחה של המדינות הנורדיות מסתמכת על מסורת ארוכת שנים של ממשלות טובות המדגישות לא רק כנות ושקיפות אלא גם קונסנזוס ופשרה. להגיע לדנמרק קשה כמעט כמו להישאר שם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#