שוודיה, דנמרק ופינלנד לא מפחדות מרעיונות חדשים: רווחה נדיבה בתקציב מאוזן - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שוודיה, דנמרק ופינלנד לא מפחדות מרעיונות חדשים: רווחה נדיבה בתקציב מאוזן

הממשלות בסקנדינוויה משלבות בין מדיניות רווחה לשוק פרטי, אבל הפוליטיקאים לא תמיד מבינים שלחופשת לידה של שנה יש משמעות שונה עבור משרד ממשלתי לעומת סטארט אפ

3תגובות

>> כאשר כתב ג'ורג' אורוול את "האריה והחד קרן" ב-1941, הוא תיאר את אנגליה דרך סדרה של דימויים - "ארוחות בוקר בריאות וימי ראשון אפרוריים, עיירות אפלוליות ודרכים מתפתלות, שדות ירוקים ותיבות דואר אדומות".

בניסיון למצוא תיאור מקביל עבור המדינות הנורדיות, מגיעים די מהר לתיאור של מדינת הרווחה: אבות שוודים שנהנים מארוחת צהריים בזמן שתינוקם ישן בעגלה (חופשת הלידה בשוודיה היא בין הנדיבות בעולם); אמהות דניות מדוושות, ללא קסדה, דרך ערפילי הבוקר עם ילדיהם במושב צמוד (בקופנהגן יש יותר מ-350 ק"מ של נתיבי אופניים, ושליש מהאוכלוסייה מדוושת לעבודה); מורה פיני לפיסיקה שדן עם תלמידים בני 15 על מהות האלגנטיות (פינלנד מככבת באופן קבוע בדירוג שיעור האוכלוסייה המשכילה).

המדינות הנורדיות הן עדיין מדינות הרווחה הנדיבות ביותר, אבל רצף של משברים הביא לסוף תפישת הרווחה הקסומה. בתחילת שנות ה-80 הכלכלה הדנית נקלעה לנפילה חופשית. פינלנד קרסה בתחילת שנות ה-90, כאשר התמוטטות הקומוניזם חיסלה את השוק היציב ביותר שלה. שוודיה ונורווגיה התמודדו עם משברים פיננסיים פחות או יותר באותה תקופה. ואירועים אלה עדיין טריים בזיכרונות התושבים המקומיים.

אייל טואג

תגובת מקבלי ההחלטות היתה לשנות הרגלים, ומעל הכל - להחזיר את התקציבים לאיזון. השוודים, לדוגמה, הפחיתו את החוב הלאומי מ-84% מהתמ"ג ב-1996 ל-49% ב-2011. הם טיפלו גם בזכויות האוכלוסייה המזדקנת - ב-1998 העבירה שוודיה את רפורמת הפנסיה המקיפה ביותר שנעשתה במדינה עשירה, החליפה מערכת של פנסיה תקציבית בפנסיה צוברת והתאימה אותה לתוחלת חיים ארוכה יותר. לדנמרק לקח יותר זמן לנקות את הארונות - ההוצאה הציבורית כשיעור מהתמ"ג עלתה מ-51% ל-58% לאחר המשבר הפיננסי של 2007-2008, וכעת היא הגבוהה במדינות OECD. עם זאת, קצב העברת הרפורמות עולה. ב-2006 העלתה דנמרק את גיל הפרישה מ-65 ל-67, תקנה שתיכנס לתוקף ב-2024-2027. ב-2010 חתכה דנמרק את הגבול העליון לקבלת דמי אבטלה מארבע שנים לשנתיים. ב-2011 היא מיהרה לסגור תוכנית פרישה מוקדמת, שאיפשרה לאנשים לפרוש בגיל 60.

מה שמפתיע עוד יותר מהמחויבות הנורדית לאיזון תקציבי היא ההתלהבות לנסות רעיונות חדשים. שוודיה מאפשרת כיום לחברות פרטיות להתחרות עם גופים ממשלתיים על חוזים ציבוריים. רוב המרפאות וגני הילדים נבנים כיום על ידי חברות פרטיות, לרוב בכסף פרטי. המדינה גם מאפשרת לאזרחים לערוך השוואות בין השירותים השונים, ולהחליט איפה הם רוצים לשים את כספם.

קפיטליזם של רווחה

השוודים אימצו יותר מכל מדינה אחרת בעולם את שיטת הוואוצ'רים (שוברים לחינוך) של מילטון פרידמן, שמאפשרת לכל הורה לשלוח את ילדיו לבית ספר לפי בחירתם, ומזמינה חברות פרטיות לבנות בתי ספר "חופשיים". כמעט חצי מהילדים במדינה בוחרים כיום ללמוד בבית ספר שונה מבית הספר האזורי שלהם. יותר מ-10% מהתלמידים בני פחות מ-16 ויותר מ-20% מהתלמידים מעל גיל 16 לומדים בבתי ספר "חופשיים", ששני שליש מהם מנוהלים על ידי חברות פרטיות.

דנמרק הוסיפה "טוויסט" יעיל לשיטת השוברים. לא רק שהורים יכולים להעביר את כספי הציבור שלהם לבתי ספר פרטיים - הם יכולים גם להגדיל את התשלומים מכיסם הפרטי (בגבולות מסוימים). כך נוצר שוק מגוון, במיוחד בקופנהגן, שכולל בתי ספר אקדמיים לשמרנים, מוסדות חינוך דתיים למוסלמים ובתי ספר ניסיוניים להיפים מזדקנים. "אחת מפעילויות הפנאי בדנמרק היא לאתר את הפוליטיקאי השמאלני החדש ששלח את ילדיו לבית ספר פרטי", אמר גונר ויבי מוגנסן, היסטוריון דני.

דנמרק היא גם חלוצה בשוק העבודה: חברות יכולות לפטר עובדים בקלות אמריקאית, אבל הממשלה מספקת לעובדים תמיכה ועוזרת להם למצוא עבודה חדשה. מרבית המעסיקים אוהבים את המערכת, כי היא משחררת אותם מאחת הבעיות הגדולות באירופה: שוק עבודה דואלי, המחולק בין עובדים מאוגדים ועובדים זמניים.

דנמרק היא חלוצה גם במה שניתן לכנות "המדינה האינטליגנטית". הממשלה אומנם נטשה את מס השומן, שהיה אמור לעודד אנשים לנהל אורח חיים בריא, בשל תוצאות מאכזבות, אבל היא משתמשת בכוח הקנייה שלה כדי לעודד חדשנות. לדוגמה, במקום להזמין כסאות גלגלים מספק ישן, היא מתכננת כעת להזמין "פתרונות ניידות" מחברות מתחרות, ואז לעודד את המצליחות ביותר לייצא. "אנחנו צריכים ללמוד איך לעשות עסקים מכל הדברים שאנחנו רוצים לעשות מסיבות פוליטיות", אמר לרס אנדרסן, ראש המועצה הכלכלית של תנועת העבודה, מכון מחקר פוליטי.

זה יהיה אולי מוגזם לתאר את רפורמות הרווחה כניצחון לפרידמניזם. המחקר המקיף ביותר על הרפורמה בבתי הספר בשוודיה מראה כי לבחירה היתה השפעה חיובית - מציונים ועד להרשמה לאוניברסיטה. עם זאת, באותו הזמן, ירדה שוודיה בדירוגי ההישגיות בחינוך במדינות OECD (פיזה), והתקשורת השוודית מלאה בסיפורים על בעיות בבתי הספר ובבתי החולים הפרטים. חברות פרטיות מחוייבות ליצירת רווחים - במיוחד אם הן מגובות על ידי חברות הון פרטיות.

בפינלנד, לעומת זאת, יש את אחת ממערכות החינוך המצליחות בעולם (לפי מבחני פיזה) - בלי לקרוץ בכלל לפרידמן. תלמידים בני 7-16 לומדים בבית ספר אחד, ללא הפרדה בין בית ספר יסודי לחטיבת ביניים ותיכון. המורים מתנסים בשיטות הוראה שונות, אבל נוטים לעבוד עם דגש על יצירתיות ולמידה בקבוצות. הם משתמשים במבחנים לעתים קרובות, אבל בעיקר כדי לאבחן תלמידים - ולא כדי למיין אותם. אבל הפינים גם נטשו עקרונות רבים של השמאל החינוכי. בגיל 16 הם מחלקים את הילדים באופן קפדני להמשך קריירה אקדמית או להמשך קריירה מקצועית. הם גם לא מוציאים כל כך הרבה כסף על חינוך: 6.4% מהתמ"ג ב-2009, לעומת 7.3% בארה"ב. המורים הפינים מדברים בקנאה על שכרם של עמיתיהם הבריטים.

שני הגורמים החשובים בחינוך הפיני הם אמון ויציבות. הממשלה גילתה שאפשר למשוך אנשים איכותיים למשרה שמשלמת יחסית מעט, אם מתייחסים אליהם בכבוד. מורים מקבלים חופש לעצב את מערכי ההוראה שלהם ולפתח מבחנים בעצמם, והמערכת נותרה כמעט ללא שינוי מאז שנות ה-70.

שליטה על ההוצאה הציבורית היא המשימה הקשה ביותר בפוליטיקה. המדינות הנורדיות הצליחו - בזכות הרצון להתמקד בתוצאות ולא באידיאולוגיה. ועדיין, יש גבול לפרגמטיזם. המדיניות הנורדיות ממשיכות לסבול ממה שמיט רומני, המועמד הרפובליקאי בבחירות האחרונות בארה"ב, כינה trickle down government (ממשלה שמתערבת במגזר העסקי). הן מנוהלות על ידי פוליטיקאים, שלא מבינים שלחופשת לידה של שנה יש משמעות שונה עבור משרד ממשלתי לעומת סטארט-אפ.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#