"ניו יורק טיימס" על יאיר לפיד: מר נורמלי חייב להגיד משהו - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ניו יורק טיימס" על יאיר לפיד: מר נורמלי חייב להגיד משהו

רוג'ר כהן, פרשן העיתון האמריקאי, מצטט גורם בליכוד הקורא ללפיד להצהיר על עמדתו בנוגע להתנחלויות

20תגובות

בשבת, יוראן רפאל ראובן ואשתו אנדה מדליקים נרות, מתפללים וצופים בסרט הודי. הוא יהודי הודי שהגיע לישראל ב-2005. היא הגיעה לישראל מרומניה, דרך ניו יורק. השניים, בתחילת שנות ה-30 לחייהם, מתקשים לשרוד בעולם הצילום והעיצוב הגרפי. החיים יקרים. עבור מי שאינם עובדים בהייטק, נראה שהאפשרויות מוגבלות. הם מתגעגעים למשפחותיהם במומבאי ובבוקרשט. כשטילי החמאס הגיעו לתל אביב בנובמבר, אנדה אמרה ליוראן, "יודע מה, בוא נסתלק מפה".

אך הרגע עבר, הם נשארו והצביעו ליאיר לפיד, הילד החדש בשכונה הפוליטית הישראלית, לאחר הבחירות בחודש שעבר. "הסיבה שבחרנו בו היא שאיננו אוהבים קיצונים", אמר לי יורען. "אנשים כאן חושבים שכל הקיצוניים הם מהעולם הערבי, אבל יש מספיק כאלה בכל דת, כולל כאן", הוסיף. אנדה אמרה כי שעתיים לפני ההצבעה טרם החליטה למי תצביע, אך בסופו של דבר חשבה שלפיד עשוי לעשות משהו כיוון שהוא מבין "עד כמה יהיה לנו טוב יותר" אם יבוטלו הקצבאות לחרדים וההשקעות בגדה המערבית לא "ירוקנו את המדינה".

החששות של זוג הודי-רומני ציוני זה מדגימים את הכמיהה לנורמליות בקרב צעירים ישראליים. תום שגב, היסטוריון ישראלי, אמר לי כי המצביעים שבחרו בלפיד "החליטו לבחור עבור שום דבר, דמות טלוויזיונית, מעין ליכוד-לייט אנטי-חרדי".

אי–פי

קול עבור שום דבר הוא בחירה משונה במדינה כה סוערת. ישראלים - כמו הצרפתים במקרה של פרנסואה הולנד - פנו אל "מר נורמלי", אך אחד שנראה קצת יותר טוב. לפיד, לשעבר מארח תוכנית לילה בטלוויזיה וכעת ראש המפלגה השנייה בגודלה בישראל, והפוליטיקאי השני בעוצמתו אחר ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא אדם סביר. הוא רוצה שכולם יטו שכם, בייחוד החרדים נתמכי הקצבאות, המתחמקים מגיוס החובה. הוא חושב שלדבר עם הפלסטינים הוא רעיון טוב.

הוא גם לאומן חילוני, שאת נאום הקמפיין שלו על דיפלומטיה קיים באריאל. הוא אדם הנוטה ימינה, יקיר הטייקונים של אומת הסטארט-אפים, החוששים יותר לגבי תדמיתה של ישראל מאשר לגבי צעיריה והמעמד הבינוני במדינה שמתקשים לסגור את החודש. מתינותו היא יותר הילה של מתינות.

ואם מדברים כבר על הילות - ההילה של ישראל סוריאליסטית ורגועה. בתי הקפה שלה מלאים. מנופים נישאים מעל מגדלי דירות היוקרה ופרויקט הרכבת המהירה שלה. המדינה בה במשך שנים היו שני סוגים של גבינה - לבנה וצהובה - הפכה לגן עדן גסטרונומי.

לכן לפיד מתאים כסמל סביר לישראל שדומה יותר לאירופה חובבת גבינת הברי. אך המדינה גובלת בסוריה המתפוררת, מצרים הבלתי-מתפקדת, ופלסטין העוברית והמחולקת. הצב הפלסטיני ממשיך להיות תקוע בביצה סבוכה. הארנב הישראלי אץ למודרניות של ההיי-טק. נראה שהמירוץ נגמר.

אך כמובן שהשילוב הזה בין פיתוח לייאוש עדיין נפיץ. יש תזכורות לכך כל הזמן: טילי החמאס, קומץ פלסטינים שנהרגו בגדה המערבית מאז ה-1 בינואר, וכעת תקיפות ישראל בסוריה שנועדו למנוע מנשק להגיע לידי חיזבאללה. כאן שוב נראה שלפיד האנטי-קיצוני משתלב. הוא מגלם שאלה ישראלית בוערת: האם בידודה של המדינה הוחרף ללא סיבה על ידי נתניהו, והאם באמת אפשר לנרמל את הנורמליות על פני השטח?

האמצעי המועדף על לפיד הוא עירפול. הוא לא יצליח לתת מענה לכמיהה ליציבות באמצעות מתן צ'ק פתוח לנתניהו להמשיך כפי שפעל עד כה. שר בממשלה היוצאת של נתניהו, ליכודניק מתון הנמצא במחלוקת עם הניצים המתחזקים במפלגה, אמר לי כי המסר שלו ללפיד הוא: "אפשר לחוג סביב נושא השלום, אבל אי אפשר להתחמק ממנו. תהיה פעילות מתנחלים, ולחץ מארה"ב ומאירופה לשים לה קץ. אם יש לך מדיניות לגבי ההתנחלויות, עליך להצהיר עליה לפני שתצטרף לקואליציה".

על מנת לצאת מהשום דבר, לפיד חייב לכל הפחות להצהיר כי הוא מתנגד לבניית התנחלויות מחוץ לאזורים שישראל רוצה לספח באמצעות חילופי שטחים. עליו לקבוע זאת כתנאי יסוד לקואליציה. עליו להתעקש כי יש להפסיק לחתור תחת סמכותה של הרשות הפלסטינית - באמצעות אלימות מתנחלים וחיילים, פלישות צבאיות לשטחים המנוהלים על ידי הרשות, התרחבות ההתנחלויות - דברים שרק מחזקים את החמאס. אחרת, שיחות השלום שלפיד טוען כי הוא מעוניין בהן הן רק אלה שנתניהו רוצה: כאלה שלא מובילות לשום מקום.

כפי שבני הזוג ראובן מבינים, הנושאים המקומיים שלפיד עסק בהם קשורים לעימות. הכבישים המהירים, המנהרות והמחסומים המלווים את התרחבות ההתנחלויות בגדה המערבית יקרים. "איפה הכסף?". שם נמצא הכסף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#