הצנע נכשל בכל מקום - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הצנע נכשל בכל מקום

דוקטרינת הצנע הוכחה כשגויה בכל החזיתות, כפי שמעידות מדינות אירופה

5תגובות

לפני שלוש שנים קרה דבר נורא למדיניות הכלכלית, גם בארה"ב וגם באירופה. אף שהמשבר הפיננסי הגדול אי פעם כבר היה מאחורינו, הכלכלות בשני צדי האוקיאנוס האטלנטי נותרו בדיכאון עמוק, עם שיעורי אבטלה גבוהים. אך האליטה הכלכלית של העולם המערבי החליטה משום מה פה אחד שאבטלה אינה עוד סוגיה קריטית, ושהפחתת הגירעון התקציבי צריכה להיות בראש סדר העדיפויות. 

בטורים האחרונים טענתי שהדאגות בנוגע לגירעון הן הגזמה פרועה, ותיעדתי את המאמצים הנואשים יותר ויותר של מבקרי הגירעון לשמר את הפחד.

הפעם, עם זאת, הייתי רוצה לדבר על נושא אחר, אך עדיין קשור לייאוש: הניסיון הנואש למצוא דוגמה כלשהי, איפשהו, של מדיניות צנע שהצליחה. עבור תומכי המדיניות הזאת, מי שביצע אותה פיזר הבטחות כמו גם איומים: צנע, הם טענו, ימנע את המשבר ויוביל לשגשוג.

אף אחד לא יוכל להאשים אותם בהעדר חוש רומנטיקה: כבר שנים הם מחפשים אחר בן הזוג האידיאלי. החיפוש החל בסטוץ לוהט בין חובבי הצנע והרפובליקה של אירלנד, שנהפך במהרה לקיצוצים כואבים בהוצאות, זמן קצר לאחר התפוצצות בועת הנדל"ן במדינה, שלמשך זמן היה הענף שביטא יותר מכל את הפלא הכלכלי שלה. אירלנד, אמר נשיא הבנק האירופי לשעבר, ז'אן קלוד טרישה, היתה המודל של אירופה לשאר מדינות החוב. שמרנים אמריקאים הלכו אפילו רחוק יותר. אלן ריינולדס למשל, עמית בכיר במכון קאטו, הכריז כי המדיניות של אירלנד הראתה את הדרך גם לארה"ב.

ההצהרה של טרישה נאמרה במארס 2010; באותו הזמן, שיעור האבטלה באירלנד עמד על 13.3%. מאז, כל נתון חיובי שפורסם במדינה תואר כהוכחה להתאוששות שלה. אבל בחודש שעבר שיעור האבטלה עמד על 14.6%, רק מעט פחות מהשיא השלילי אליו הגיע בתחילת 2012.

אחרי אירלנד הגיעה בריטניה, כשממשלת השמרנים פנתה למדיניות צנע באמצע 2010, לאחר שהושפעה מהאמונה כי המקרה האירי הוא הצלחה מסחררת. שלא כמו אירלנד, בריטניה לא היתה חייבת לאמץ את הצנע: כמו כל מדינה אחרת שמנפיקה אג"ח במטבע שלה, היא היתה ועדיין יכולה ללוות כסף בריבית נמוכה ביותר. למרות זאת, ממשלת קמרון התעקשה שקיצוץ כואב בתקציב הוא צעד חיוני כדי לרצות את הנושים הבינלאומים, ושלמעשה הוא יעודד את המשק באמצעות השבת הביטחון בכלכלת המדינה.

בפועל, מה שקרה הוא קיפאון כלכלי. לפני הפנייה לצנע, בריטניה התאוששה פחות או יותר במקביל לארה"ב. מאז, כלכלת ארה"ב המשיכה לצמוח, אף שבאטיות רבה מכפי שהיינו רוצים - אבל כלכלת בריטניה פשוט קפאה במקום.

בשלב הזה הייתם מצפים שהדוחפים לצעדי צנע ישקלו את האפשרות שמשהו שגוי במדיניות. אבל במקום זה, הם המשיכו בחיפוש אחר פרטנרים חדשים ומצאו אותם במדינות הבלטיות הקטנות, ובלטוויה במיוחד. קרן המטבע הבינלאומית פירסמה שני דו"חות על לטוויה. למרות צמיחה סולידית בשנתיים האחרונות - עובדה שיש לזקוף לזכות הלטווים, הם התאוששו רק באופן חלקי מהמשבר, ושיעור האבטלה עומד עדיין על 14%. אם זה נתש כנס כלכלי על ידי תומכי הצנע, הם באמת ילדים חורגים לאלוהים.

ואם כבר במדינות קטנות עסקינן - הבה לא נשכח את הנס האמיתי, באיסלנד - מדינה שהגיע לפשיטת רגל במשבר הפיננסי, אך הודות לנקיטת צעדים כלכליים חריגים, התאוששה כמעט לחלוטין.

אז מה אנו למדים מהחיפוש הפתטי למדי אחר סיפור ההצלחה של הצנע? אנחנו למדים שהדוקטרינה שהיתה דומיננטית בקרב האליטה הכלכלית בשלוש השנים האחרונות שגויה בכל החזיתות. לא רק שנשלטנו בידי פחדים שאין להם בסיס, הובטחו לנו תגמולים שלא הגיעו ולעולם לא יגיעו. הגיעה העת לשים את אובססיית הגירעון מאחורינו ולחזור לעסוק בבעיה האמיתית - אבטלה גבוהה ובלתי מתקבלת על הדעת.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#