נפט תמורת צ'יקן טיקה - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נפט תמורת צ'יקן טיקה

לנוכח הסנקציות החדשות ייאלץ הפרלמנט האיראני לבחון בקפדנות את הצעת התקציב שייכנס לתוקף במארס 2013

ביום רביעי הבא ייכנסו לתוקף הסנקציות האמריקאיות החדשות על איראן. הן מזכירות במידה רבה את הסנקציות שהופעלו נגד משטרו של סדאם חוסיין (שלא חסכו את המלחמה נגד עיראק). מדינות שרוכשות נפט וגז מאיראן לא יוכלו עוד לשלם תמורתם ישירות לאיראן, הן יידרשו להפקיד את התמורה בבנק מקומי ואיראן תוכל להשתמש בכסף רק כדי לרכוש מוצרים מותרים, כמו מזון ותרופות, ורק מאותה מדינה.

כך למשל, הודו לא תוכל עוד להעביר את התשלום על הנפט האיראני שהיא רוכשת דרך בנק האלק הטורקי, אלא תצטרך לצבור את התמורה ברופיות בבנקים הודיים, שכבר עתה מחזיקים במצבור של 5 מיליארד רופיות ששייכים לאיראן. הודו תוכל אמנם למכור לאיראן מוצרי מזון ותרופות, ואולי גם משלוחים של צ'יקן טיקה שיקזזו את משבר העוף והבשר.

אי-פי

גם טורקיה, שכמו הודו פטורה בינתיים מן ההוראה האמריקאית לא לרכוש נפט וגז מאיראן, עלולה לעמוד בפני בעיה קשה. אם תחליט ליישם את הסנקציות האמריקאיות, היא תתקשה להמשיך להציע לאיראן תשלום בזהב בתמורה לנפט. טורקיה עקפה עד כה את הסנקציות בכך שאת ההתחשבנות עם איראן ערכה על פי שער הלירה הטורקית, הסכום הומר לזהב שנרכש בידי סוחרים פרטיים שנסעו עם המשלוח היקר לדובאי, וממנה עבר הזהב ישירות לאיראן. באופן זה זינק יצוא הזהב מטורקיה לאיראן מ-54 מיליון דולר ב-2011 לכ-6.5 מיליארד דולר ב-2012.

לכאורה מציגות הסנקציות החדשות מחשבה מקורית. לא רק שאיראן תתקשה למכור כמויות גדולות של נפט וגז, כל מכירה כזאת עשויה לשפר את כלכלתן של המדינות הרוכשות, שכן הן ישלמו בתוצרת מקומית בעבור הרכש. ההנחה האמריקאית היא שגם מדינות שהתנגדו עד כה לסנקציות עשויות לתמוך בהן בשל התועלת הכלכלית שירוויחו מהן.

בנוסף לכך, סנקציות כאלה אמורות להפריך את טענת האיראנים כי הן פוגעות בשכבות החלשות מאחר שהן מייקרות את מוצרי היסוד, פוגעות בשירותי הבריאות ומרוקנות את מדפי התרופות. מזון ותרופות תמורת נפט, סבור הממשל האמריקאי, הוא פתרון הומאני ויעיל. אגב, אם יתברר לבסוף שגם הסנקציות האלה אינן מניבות תפנית בעמדה האיראנית בשאלת הגרעין, ממתינה לה עוד מנת סנקציות, שתיכנס לתוקף ביולי 2013, חודש אחרי הבחירות לנשיאות.

לנוכח הסנקציות החדשות האלה ייאלץ הפרלמנט האיראני לבחון בקפדנות את הצעת התקציב שייכנס לתוקף במארס 2013. מצד אחד, המשטר מבקש להוכיח כי הוא מסוגל לעמוד איתן מול הלחצים האלה וכי "מזימות המערב שנועדו להפיל את המשטר", כדברי המנהיג העליון, עלי חמנאי, לא ישיגו את מטרתן. אבל מן הצד האחר, ובעיקר בשל התקרבות הבחירות, חייב המשטר להרגיע את השכבות החלשות כדי שהבחירות לא ייהפכו ממאבק פוליטי למרי אזרחי.

אחת הדרכים, שכבר יושמה בעבר, היא ההחלטה שהתקבלה בשבוע שעבר, לנפק לאזרחים עניים "כרטיסי מחייה". אלה יאפשרו לנזקקים לרכוש סוכר, שמן וקמח, בסכום של 25-40 דולר לחודש בחודשיים הבאים, וייתכן שבהמשך יצורפו גם עוף ובשר למוצרים המכוסים בכרטיס. התוכנית מיועדת לכ-17 מיליון אזרחים איראנים שחיים מתחת לקו העוני ותעלה לממשלה כ-2 מיליארד דולר, שאותם תכסה מקרן הפיתוח הלאומית. אבל בתמורה תבטל הממשלה חלק מן הסובסידיות שהיא משלמת עכשיו, בעיקר למוצרי אנרגיה, כך שהפגיעה הממשית תהיה שוב במעמד הביניים, אותה שכבה שמרכזת את עיקר מתנגדיו של הנשיא מחמוד אחמדינג'אד.

כך למשל, הממשלה ביטלה החודש את הסובסידיות לדלק למכוניות שנפח המנוע שלהם הוא יותר מ-1,800 סמ"ק. עד כה גם מכונית בנפח מנוע של 2,000 סמ"ק נכללו בתוכנית הסובסידיות שאיפשרה לנהגים לרכוש קצבה חודשית של 60 ליטר תמורת 33 סנט (מעבר לכך נדרשו הנהגים לשלם כ-35 סנט לגלון). מכסות הדלק המסובסדות אינן תקפות במחוזות שקרובים לגבול עם עיראק, שבהם ממילא "נהנים" התושבים מדלק מוברח במחירים נמוכים.

ליצירתיות האיראנית יש עדיין מרחב פעולה גדול בזכות רזרבות המט"ח האדירות שעומדות לרשות המדינה, כ-110 מיליארד דולר. סכומים אלה, בנוסף להכנסות השוטפות, יאפשרו לה לממן את שירותי הממשלה למשך תקופה ארוכה, ולפחות להפגין יכולת שרידות עד מועד הבחירות.

ניהול כלכלת בחירות תחת סנקציות דורשת מיומנות אקרובטית רבה, שבה, כך נראה, ניחן אחמדינג'אד. אחרת איך אפשר להסביר את הכרזתו על הגדלת מספר המועסקים על ידי הממשלה בעוד 500 אלף עובדים? מספר זה יגדיל את הוצאות הממשלה על משכורות בעוד כ-2 מיליארד דולר, בתקופה שבה נסגרים אלפי מפעלים. נראה בינתיים שסנקציות לבדן, ללא דיאלוג מדיני שיציע גזרים ולא רק מקלות, יתקשו להשיג את מטרתן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#