נסיכות על סף קריסה חוזרת לעניינים - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נסיכות על סף קריסה חוזרת לעניינים

דובאי עושה מאמצים להפגין את התאוששותה מהמשבר החמור שהוביל אותה לסף חדלות פירעון לפני שלוש שנים, אך עדיין סובלת מבעיות מבניות רבות שמקשות על הפיכתה למרכז עסקים ויזמות עולמי

תגובות

דובאי אינה מקום דיסקרטי. הנסיכות קידמה את השנה החדשה במפגן זיקוקים ענק סביב בורג' ח'ליפה, הבניין הגבוה בעולם, בליווי קונצרט של התזמורת הפילהרמונית של פראג. בסרטון שמשודר במרכז המבקרים של בורג' ח'ליפה מסביר אחד מבכירי עמאר, חברת הבנייה שעומדת מאחורי גורד השחקים, מדוע הוא כה גבוה: "חייבים לעשות משהו בלתי אפשרי, אחרת אתם כמו כל חברה או אדם אחר. אנחנו חייבים לגבוה עוד ועוד - לצמוח כמו דובאי".

הרעיון האחרון של הנסיכות הוא ליצור עיר בתוך עיר, בפרויקט גדול יותר מכל דבר שאי פעם נבנה בדובאי. מוחמד בן רשיד סיטי (MBR) תכלול יותר מ-100 מלונות, את מרכז הבידור הגדול במזרח התיכון, פארק הגדול יותר מהייד פארק בלונדון ואת מרכז הקניות הגדול בעולם, בעל השם ההולם Mall of the World.

התוכניות לפרויקט המפתיע שנקרא על שמו של שליט דובאי נחשפו בנובמבר, ונועדו לאותת על חזרתה של הנסיכות לעניינים, שלוש שנים בלבד לאחר שהיתה על סף קריסה. בסוף 2009 הודיעה דובאי וורלד, חברת השקעות גדולה בשליטת הממשלה, שלא תוכל יותר לעמוד בחובותיה, ואיימה למוטט את כל הכלכלה יחד עמה. את הנסיכות חילצו אבו דאבי, חברתה העשירה בנפט לאיחוד הנסיכויות הערביות, והבנק המרכזי של האיחוד.

דובאי עברה כברת דרך ארוכה מאז. קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מעריכה כי התמ"ג של הנסיכות צמח ב-4.1% במחצית הראשונה של 2012 בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת.

הסחר, התחבורה והתיירות בנסיכות משגשגים. יבוא המזון והמכוניות עלה ב-20% במחצית הראשונה של 2012; בתקופה שהסתיימה באוגוסט עלה מספר הנוסעים בנמל התעופה הבינלאומי של דובאי בכמעט 14%; ושיעורי התפוסה בבתי המלון של דובאי מגיעים ל-80% - בין הגבוהים בעולם; שוק הנדל"ן מראה סימנים של תחייה מחודשת - בספטמבר העמידה עמאר למכירה מגדל בן 63 קומות עם 542 דירות, וכולן נמכרו ביום הראשון למכירה.

המרוויחה העיקרית מהאביב הערבי

ואולם, דובאי היא הרבה יותר מסתם סיפור של גורדי שחקים שנבנו על חולות בכספי הלוואות. היות שלנסיכות אין הרבה נפט, שליטיה החליטו כבר לפני כמה עשורים לגוון את השקעותיה. חברת התעופה הלאומית של דובאי, אמירייטס, היא הדוגמה הטובה ביותר לתוצאות האסטרטגיה הזאת. היא הוקמה ב-1985, ומדורגת כיום בין חברות התעופה המובילות בעולם.

אזור הסחר החופשי ג'בל עלי הוא אחד הנמלים הגדולים בעולם, ומרכז העסקים דובאי אינטרנשיונל פייננשל סנטר הוא המוקד הפיננסי של המזרח התיכון. התפקיד הזה של מרכז אזורי מסביר בין היתר מדוע דובאי, לפחות מבחינה כלכלית, היתה המרוויחה העיקרית מהאביב הערבי. אי היציבות במזרח התיכון הובילה הון, סחר ואנשים לנסיכות. כשסעודיה השכנה, למשל, הגדילה את הוצאות הרווחה שלה כדי למנוע מהומות, רוב המזומנים הגיעו לקניונים של דובאי. וחשוב מכך, הנסיכות ביססה עצמה כמקלט האזורי.

עם זאת, מאחורי התחייה הזאת יש עדיין בעיות מתמשכות. במהלך שנות בועת הנדל"ן, יזמים ערמו חובות כאילו אין מחר. זה היה נכון במיוחד לגבי חברות שנשלטות על ידי Dubai Inc, שלוש חברות האחזקות הממשלתיות - דובאי וורלד, אינווסטמנט קורפוריישן אוף דובאי ודובאי הולדינג. גם עכשיו עדיין לא ידוע כמה חובות הן צברו. IMF מעריכה כי הממשלה והגופים הקשורים אליה עדיין חייבים 130 מיליארד דולר, כמעט כמו התמ"ג של דובאי.

דובאי ניסתה אסטרטגיה מיוחדת כדי להתמודד עם עול החובות: הממשלה חילצה את בעלי החוב, שקיבלו בחזרה את כספם בזמן. כתוצאה מכך שמרה הנסיכות על הגישה שלה לשוקי ההון, מרווחי האשראי ירדו באופן חד, ומי שנפגעו היו הבנקים, שמימנו את רוב בועת הנדל"ן של הנסיכות. יותר משני שלישים מתוך 34 מיליארד דולר בהלוואות בנקאיות רעילות לחברות הממשלתיות של דובאי אורגנו מחדש בתנאים מחמירים: מועדי הפירעון הוארכו בממוצע בחמש שנים והריביות הורדו ל-2%.

ההחלטה לפגוע בבנקים נבעה מכך שיש סיכון גבוה פחות לכך שהם ינטשו, לעומת בעלי האג"ח. בנקים בינלאומיים חוששים לסכן את קשריהם לא רק בדובאי, אלא באזור כולו. רק ארבעה בנקים זרים נקטו הליכים משפטיים, וכל פסיקה שתתקבל בוודאי תיאכף רק על נכסים בחו"ל: בית משפט בדובאי צריך לאשר את ההחלטה, וסביר להניח שיכריז כי נכסים שבתוך הנסיכות הם מחוץ לתחום. לבנקים המקומיים יש אפילו פחות מרחב תמרון, היות שלממשלה יש נתחים גדולים ברוב הבנקים.

אם שווי הנכסים יתאושש דיו כדי לאפשר ליזמים לפרוע את חובותיהם, זה דבר אחד. אך השווקים מצפים לסבב נוסף של הסדר חוב על ההלוואות שנדונו מחדש. החוב של דובאי וורלד, למשל, נסחר ב-50 סנט לדולר. שעת המבחן תגיע ב-2014 ו-2015, כש-Dubai Inc תצטרך לפרוע חובות בנקאיים של 8.4 מיליארד דולר ו-7.9 מיליארד דולר בהתאמה, לפי הערכות IMF. "הבנקים הזרים לא יסכימו ליחס כזה בסבב השני", אמר אחמד אלאנני מבנק ההשקעות אקזוטיקס, המתמחה בחובות בעייתיים.

קרייג פלאמב, מחברת הייעוץ ג'ונס לאנג לסאל, טוען כי ההתאוששות מוגבלת לחלקים קטנים של השוק. פרויקט כמו MBR סיטי מתמקד בתחומים שבהם הביקוש חזק: דיור יוקרה, קניות ובידור. לנכסים אחרים עדיין קשה להתאושש. אפילו כשהכלכלה מתאוששת, שיעור ההלוואות הבעייתיות בבנקים הגדולים של דובאי עדיין עולה. סוכנות דירוג האשראי מודי'ס הורידה את הדירוג לשלושה מהם בדצמבר, והזהירה כי היא עלולה להוריד את דירוגו של בנק נוסף. זה מעיד על כך שקשה להשיג כסף לפרויקטים חדשים. יש המפקפקים בכך של-MBR סיטי יהיה קל לממן את עצמה.

רק 10% מכוח העבודה בנסיכות הוא מקומי

מאחורי השאלה אם דובאי מסוגלת להתאושש מסתתרת שאלה גדולה יותר: האם היא צריכה לשנות את מודל הצמיחה שלה? לפני הקריסה היא צמחה בעיקר על ידי שאיבת הון, משאבים, רעיונות ואנשים. כתוצאה מכך, רק פחות מ-10% מכוח העבודה של הנסיכות הם מקומיים.

מודל כזה אינו בר קיימא, טען פארוק סוסא מסיטיגרופ. אם מניחים בצד את הבעיות הסביבתיות, גם לדובאי אין יכולת לבנות יותר מדי ערים כמו MBR. או ששליטי הנסיכות יקבלו את העובדה שהיא יכולה לצמוח בטווח הארוך רק במהירות הצמיחה של מגזרי הליבה שלה, שהם סחר, תחבורה ותיירות, ולפיכך בהתאם לצמיחה העולמית, או שדובאי תצטרך לפתח מנועי צמיחה חדשים.

נראה שהממשלה מכירה בכך, ומנסה לקדם את הנסיכות כמרכז ליזמים. בדצמבר למשל אירחה דובאי את פסגת היזמות העולמית, ו-MBR סיטי צפויה לכלול קמפוס טכנולוגי ברמה עולמית. ואולם, דובאי מפגרת בכל הנוגע ליצירת תשתית משפטית יעילה לסטארט-אפים. אין לה עדיין חוק לפשיטות רגל, מה שאומר שיזמים שנכשלים עלולים להגיע לכלא. אפילו צ'ק חוזר אחד עלול להוביל את מי שכתב אותו אל מאחורי הסורגים למשך שלוש שנים. לזרים אין הרבה זכויות, ולכן גם לא תמריצים ליצור משהו חדש. למעשה, דובאי צריכה לעשות יותר בכל הנוגע לבניית מוסדות כדי להתקדם עם הבנייה המוחשית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#