"אקונומיסט": המנהיגים נתפסים כשקרנים; להנדס מחדש האליטה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דאבוס

"אקונומיסט": המנהיגים נתפסים כשקרנים; להנדס מחדש האליטה

במקום לטפח את היהירות, מנהיגים עסקיים ופוליטיים מהסוג שמוזמן לדאבוס צריכים לטפח קצת ענווה

2תגובות

שתי המילים הפופולריות ביותר בלקסיקון העסקי הן "גלובלי" ו"מנהיגות". אם מחברים אותן, הן גורמות לאנשים בחליפות להזיל ריר. בגלל זה, אולי, יותר מאלף מנכ"לים נהרו לדאבוס, עיירת סקי, בשבוע שעבר, לכנס פורום הכלכלה העולמית (WEF), בו התחככו המנכ"לים עם 50 ראשי מדינות ו-300 שרי ממשלה. נושאי הדיון, מגירעונות ועד מחלות קטלניות, כולם נסובים סביב שאלת "המנהיגות הגלובלית". לטווח הארוך, מטפח WEF "מנהיגים גלובליים צעירים".

פולחן המנהיג הגלובלי מתפשט. בתי ספר למנהל עסקים עוסקים בו. לאינסיאד קמפוסים באבו דאבי, סינגפור ופונטנבלו. בי"ס פוקואה באוניברסיטת דיוק מתהדר בהיותו "בית ספר גלובלי אמיתי ראשון בעולם", עם קמפוסים בשש מדינות. חברות גדולות מתהדרות ביכולתן לבחור ולהכשיר מנהיגים לתפקידים גלובליים.

עקבו אחרי TheMarker בטוויטר

בלומברג

אין ספק שיש בכך משהו. תעשיות רבות עוברות גלובליזציה מהירה, ומעוררות גלי הרס. חברות המתמקדות בתחומן הצר עלולות לגווע. חברות רבות מלינות על מחסור בהנהגה גלובלית שפוגע בצמיחתן. מנגד, קצב השחיקה מהמם: 80% ממנכ"לי חברות S&P 500 מודחים לפני הפרישה.

אין ספק שיש צורך במנהיגות גלובלית, אולם הציבור איננו מתרשם במיוחד מההיצע. בנקאים ופוליטיקאים רבים שנתפסו ישנים בשמירה במשבר הפיננסי הם אורחים קבועים בדאבוס. עבור אנשים רגילים, באי דאבוס הם חבורת תככנים. סקר של חברת יחסי הציבור אדלמן גילה כי רק 18% מהאנשים מאמינים שמנהיגים במגזר העסקי אומרים את האמת. בהנהגה הפוליטית האמון נמוך עוד יותר - 13%.

מה אפשר לעשות?

אחת התשובות היא כלים לפיקוח על אנשי דאבוס: מנהיגי מדינות צריכים לשאת באחריות רבה יותר למעשיהם, אלה העסקיים צריכים להיות כפופים לרגולציה מחמירה יותר. אולם, אפשר לטעון גם כי יש צורך ברפורמה בכל תעשיית המנהיגות הגלובלית. האנשים שמנהלים אותה צריכים לחשוב היטב על משמעות שני הדברים גם יחד - מנהיגות וגלובליות.

לשכת הנשיא

אנשים שתפקידם מחייב אותם לטוס ללא הרף מאמינים יתר על המידה במידת הגלובליזציה בעולם. רוב האנשים חיים באותה מדינה כל חייהם. רוב עסקות הסחר מתרחשות בתוך גבולות מדיניים. כמעט כל הפוליטיקה היא מקומית. מנכ"לי חברות שלא יודעים זאת מחמיצים סיכונים פוליטיים או פערים תרבותיים, ועושים טעויות הרות אסון. המנהיגים הגלובליים הטובים ביותר צריכים להתעמק בתרבויות מקומיות.

מנהיגות היא מונח חמקמק שהולך ונעשה מעורפל אף יותר. במערב, יראת הכבוד קורסת והידע שיש בידי העובדים הולך ומתרחב, ובהתאם לכך חברות משטחות את המבנה ההיררכי שלהן. חברות לא מערביות רבות ממשיכות להאמין בהיררכה. בהודו ובסין המנכ"לים הם דמויות מורמות מעם, ומספר השלבים בסולם עד אליהם רבים. חדשנות משבשת תורמת אף היא לפולחן המנהיג: אפל שגשגה כדיקטטורה תחת סטיב ג'ובס; מנהליה הדמוקרטיים יותר של נוקיה הובילו אותה לדעיכה.

הקשרים בין העולם העסקי ליתר העולם צריכים להיבחן מחדש. תפקידם של תאגידים בפתרון בעיות שאינן קשורות ישירות לעסקיהן, כמו בניית כבישים במקומות רחוקים, מצומצם במדינות העשירות בגלל תפקידן הרחב של ממשלות. הדיון באחריות חברתית צריך להיות ריאליסטי: מסוכן מדי להבטיח יותר מדי.

יש סימנים לכך שתעשיית המנהיגות הגלובלית לוקחת את עצמה בידיים. בי"ס למנע"ס של הרווארד מחייב את הסטודנטים שלו לבלות חלק מזמנים במדינות אחרות. חברות שולחות בכירים לנהל עסקים במקומות מרוחקים. חברת הכימיקלים הגרמנית הנקל לא מקדמת בכירים לפני שהם מתגוררים לפחות בשתי ארצות שונות. WEF מעודד ארגוני צדקה ללמוד מעסקים ולהפך. כלים חדשים נבנים: פרויקט GLOBE סוקר יותר מ-17 אלף מנהלים ב-62 מדינות כדי לזהות הבדלים תרבותיים שמנהיגים צריכים להכיר. האמריקאים אסרטיביים במיוחד, לפי הסקר, והברזילאים לא מוטרדים מהעתיד, למשל.

ולמרות כל זה, יש עדיין פגמים ברעיון של מנהיגות גלובלית. אברהם לינקולן אמר כי "כמעט כל בני האדם יכולים לעמוד בקשיים, אולם אם ברצוננו לבחון את אופיו של אדם, יש לתת בידיו כח". פיתויים דומים פוגעים באלה שנושאים בתואר "מנהיג גלובלי צעיר". אנשי עסקים מחוכמים נוטים להיות יהירים גם במקרה הטוב; כשמעניקים להם תואר של אדוני היקום, היהירות מועצמת. ויהירות גורמת לטעויות: ראו את כל המנכ"לים שבנו אימפריות שמנסות לבצע מיזוגים שאפתניים למרות שיש הוכחות ברורות לכך שרוב המיזוגים נכשלים.

התבלין הסודי של המנהיגות הוא כנראה ענווה. בוס צנוע מבין שיש דברים שהוא לא יודע. הוא מקשיב: לא רק לצ'יפים האחרים בדאבוס, אלא גם לאנשים מהסוג שלא מוזמן לשם, כמו לקוחותיו.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#