הקשר בין קני נמלים ולהקות ציפורים למודלים כלכליים - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקשר בין קני נמלים ולהקות ציפורים למודלים כלכליים

חוקרים רבים בתחום הכלכלה מנסים לפתח מודלים חדשים, שבניגוד לקודמיהם יידעו לשקלל פנימה גם בועות ומשברים ■ המודלים המשופרים שהם מרכיבים כעת כוללים התייחסות לפעילותם של הבנקים וניסיונות ליישם שיעורים שנלמדו מהתבוננות בבעלי חיים

2תגובות

המודלים שחוקרים משתמשים בהם כדי לייצג את אופן הפעולה של הכלכלה לוקים לעתים קרובות בחסר. השפל הכלכלי הגדול של שנות ה–30 והסטגפלציה של שנות ה–70 אילצו את הכלכלנים לחשוב מחדש על המודלים שעומדים לרשותם - וכך גם המשבר הפיננסי של 2008.

המשבר הראה כי המודלים המקרו־כלכליים המשמשים בנקים מרכזיים וקובעי מדיניות אחרים - שהם מהסוג המכונה “מודל שיווי משקל דינמי סטוכסטי כללי” ‏(DSGE‏), אינם מייצגים באופן מהימן את המערכת הפיננסית העולמית, ואינם מאפשרים שקלול של הבועות ושל המשברים המתרחשים בעולם האמיתי. כמה אקדמאים מנסים מאז לחקור את הכשלים האלה במודלים.

המשימה הראשונה של החוקרים היא לשלב את הפעילות של הבנקים במודלים האלה. המודלים המקרו כלכליים המובילים כיום כוללים מספר קטן של סוכנים מייצגים - כמו משקי בית, עסקים ‏(לא פיננסיים‏), והממשלה - אך הם אינם כוללים בנקים. הבנקים הושמטו מהמודלים מכיוון שכלכלני מקרו ראו בהם גופים המתווכים בין חוסכים ללווים, ולא תפשו אותם כחברות למטרות רווח המעניקות הלוואות באופן אופורטוניסטי והמסוגלות בעצמן להשפיע באופן מכריע על הכלכלה.

שינוי תפישתי

רויטרס

התפישה הזאת השתנתה, אם לומר זאת בעדינות. היון סונג שין מאוניברסיטת פרינסטון, למשל, הראה כי המודלים של הבנקים לסיכון פנימי הופכים אותם למסוכנים יותר ויותר ככל שבועות תופחות.

במקביל, ג’ון גינאקופלוס מאוניברסיטת ייל טוען כבר זמן מה כי שינויים קטנים במוכנותם של נושים להעניק הלוואות כנגד נכס מסוים עשויים להשפיע משמעותית על מחיר הנכסים. תנאי הלוואות מקלים מאפשרים לספקולנטים להעלות מחירים הרבה מעל לערך היסודי שלהם. אם המלווים מתחילים להיות שמרניים יותר, הם נוטשים את השוק, והמחירים צונחים.

מודל מהימן של המגזר הפיננסי יסייע גם בפתרון בעיה גדולה נוספת שמאפיינת מודלים מקרו־כלכליים שגרתיים: הם יציבים מאוד כל עוד אינם מופרעים על ידי גורמים חיצוניים.
זהו מאפיין יעיל במחקר התגובה של כלכלה בשיווי משקל לאירועים כמו זינוק פתאומי במחירי הנפט, אך הוא מגביל את יכולתם של כלכלנים להבין מדוע כלכלות צומחות ומתכווצות גם בהיעדר זעזועים חיצוניים שכאלה. חברות פיננסיות ממונפות מאוד שמחזיקות בתיקי השקעות המכילים נכסים מסוכנים צפויות לזעזע את הכלכלה מדי פעם. הכללת הבנקים במודלים תייצר זעזועים מתוך המערכת.

הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם מתעניינים ברעיונות כאלה, אף שכלכלניהם מהססים בדרך כלל לנטוש את המודלים הקיימים. אם בנק כלשהו יהיה מוכן להתנסות במודלים חדשים, יהיה זה הבנק המרכזי של אירופה ‏(ECB) - ‏הודות ל”גישת שני היסודות” שלו בהערכת סיכוני יציבות מחירים. על פי גישה זו, ה–ECB מקדיש לניתוח מוניטרי, הכולל תחומים כמו הלוואות בנקים ויצירת כסף, את אותה מידת תשומת לב שהוא מקדיש לניתוח כלכלי הנוגע לנושאים כמו אינפלציה ואבטלה.

מודלים אבולוציוניים

שיפור המודלים הקיימים של שיווי המשקל הדינמי על ידי הכנסת הבנקים לתוכם הוא הדרך הברורה לשלב את לקחי המשבר האחרון בפעילות הבנקים המרכזיים. אלא שיש גם אפשרויות אחרות.

מודלים מבוססי סוכן מנסים לתאר את העסקות שעשויות להתרחש בכלכלה האמיתית. מודלים אלה כוללים מיליוני סוכנים המשנים את הכלכלה בהדרגה באמצעות האינטראקציות ביניהם. הרעיון פותח בשנות ה–90, כאשר חוקרים מתחום הביולוגיה ניסו לבחון את ההתנהגות שניתן למצוא בקני נמלים או בלהקות ציפורים. ואולם יצירת מודל של כלכלה שלמה לא היה מעשי עד לאחרונה, בשל המספר העצום של חישובים הדרוש לשם כך. כעת הטכנולוגיה מאפשרת לעשות זאת.

אי–פי

טבעם האבולוציוני של מודלים מבוססי סוכן מאפשר לכלכלנים לחקור התרחשות של בועות ומשברים לאורך זמן. למשל: הגדלת הלוואות הבנקים מובילה להגדלת הצריכה ולפיכך לתשואות גבוהות יותר על השקעות קיימות - שינוי שבתורו מעודד הלוואות נוספות, אך יותר מדי הלוואות עשויות להוביל בנקים מרכזיים להעלות את הריבית שהם גובים אם מתחילים להתעורר חששות מעלייה באינפלציה. עלויות הלוואה גדולות יותר עשויות להוביל, בתורן, לגל פשיטות רגל - ואף למשבר כלכלי.

פרויקט EURACE, יוזמה של קבוצת גופי מחקר אירופית, הניב מודל מבוסס סוכן מתוחכם של כלכלת האיחוד האירופי. חוקרים השתמשו במודל זה לבחינת מהלכים רבים - מהליברליזציה של שוק העבודה ועד להרחבה כמותית.

באוסטרליה, הכלכלן סטיב קין והמדען החישובי ראסל סטנדיש מפתחים חבילת תוכנה שתאפשר לכל אחד ליצור מודלים כלכליים ולשחק איתם. התוכנה, הנקראת “מינסקי” על שמו של הכלכלן האמריקאי חוקר הבועות הפיננסיות היימן מינסקי, מעמידה את מערכת הבנקאות במרכז הכלכלה.

אך דרך ארוכה עוד עומדת בפני מתכנני המודלים. “אין אף מודל משכנע דיו כדי להכניע את המודלים השגורים”, אומר פול אורמרוד, כלכלן בריטי. אין עדיין מודל שמסוגל לייצג את תקופות המיתון הנצפות במציאות, שהן לעתים קצרות ולעתים חמורות וממושכות. “בסופו של דבר”, אומר שין,” מקרו כלכלה היא נושא אמפירי. אי אפשר להתעלם מהעובדות לנצח”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#