"הבנקים מועלים בתפקידם - צריך לפרק אותם"

המגה-בנקים מסכנים את משלמי המסים, כיוון שמאז המשבר הם לא מילאו את תפקידם - לתת הלוואות ■ נשיא הבנק הפדרלי של דאלאס מציג תוכנית שתקטין את הבנקים הענקיים לגודל טבעי ולא מזיק

ניו יורק טיימס
גרטשן מורגנסון
ניו יורק טיימס
גרטשן מורגנסון

המיתוס השולט בוושינגטון הוא שלא יהיו יותר חילוצים גדולים של בנקים. לעולם לא יסכן ענק פיננסי שוב את כלכלת האומה, אומרים חכמי הענף.

אלה הן שטויות מוחלטות, כמובן. יאמרו מה שיאמרו הרגולטורים והמחוקקים, ברפורמת דוד־פרנק חסרות ערובות לכך שמשלמי המסים לא יצטרכו להיחלץ שוב לעזרת הבנקים - ולכן כה מרענן לשמוע חבר בבנק הפדרלי מפריך את התיאוריה הזו.

האיש הוא ריצ'רד פישר, נשיא הבנק הפדרלי של דאלאס, הידוע בכנותו בנוגע לבנקים הגדולים מכדי ליפול. בנאום בוושינגטון בשבוע שעבר התווה פישר הצעה משכנעת להקטנת גודלם של ענקים פיננסיים כדי להגן על משלמי המסים. הוא הציע שמגה־בנקים יקוצצו לחתיכות, כך שאף אחת מהן לא תוכל לסכן את המערכת הפיננסית אם היא תיקלע לצרות.

זה מזכיר את חוק גלאס־שטיגל מימי השפל הגדול, שהפריד בין בתי השקעות לבנקים מסחריים, אולם תוכניתו של פישר מתוחכמת יותר. היא מכירה במורכבות הגדולה של המוסדות הפיננסיים הגדולים, בעוד שגלאס־שטיגל נגע רק לעסקי בנקאות מסורתיים, כמו הלוואות, מול עסקי וול סטריט, כמו מסחר במניות. ענקיות הפיננסים של היום מורכבות מהמון עסקים שונים, שצריך לערוך בהן ארגון מחדש מהמסד ועד לטפחות.

הפגנה בסן פרנסיסקו נגד וולס פארגוצילום: בלומברג

לדברי פישר, מגה־בנקים מסוכנים לא רק מכיוון שהם נזקקים לחילוץ, אלא מפני שהם כושלים במתן הלוואות, באופן שמסכל את מאמצי הבנק הפדרלי להתניע את הכלכלה על ידי ריבית נמוכה. "אני טוען שמוסדות אלה, בשל המעמד המיוחד שניתן להם, מטילים מס בלתי הוגן על העם האמריקאי", הוא אמר לקהל. "יתר על כן, הם מסכלים את התפשטותה של המדיניות המוניטרית ומעכבים את השגשוג הכלכלי של ארצנו".

בנקים קטנים מלווים לעסקים קטנים

מוסדות קטנים יותר, בניגוד לכך, המשיכו להלוות בשנים שלאחר המשבר, במיוחד לעסקים בגודל צנוע שיוצרים מקומות עבודה רבים בארה"ב. לפי נתונים שאספו עמיתיו של פישר בבנק הפדרלי של דאלאס, בנקים קהילתיים - המוגדרים ככאלה עם פחות מ–10 מיליארד דולר בנכסים - מחזיקים פחות מחמישית מכלל נכסי הבנקים בארה"ב. למרות זאת, הם מעניקים יותר ממחצית ההלוואות לעסקים קטנים.

בנקי ענק חייבים לעבור ארגון מחדש. הגישה שלהם לרשת הביטחון צריכה להצטמצם, אמר פישר, מכיוון שלא הרגולטורים ולא כוחות השוק התבררו כיעילים בריסון סיכונים במוסדות אלה.

כרזה של אוקיופיי וול סטריט בניו יורקצילום: בלומברג

שנות הטירוף שלפני משבר האשראי הוכיחו שהרגולטורים אינם יודעים לפקח כמו שצריך על המוסדות הפיננסיים. משמעת השוק הצליחה להעמיד במקומם את המוסדות הקטנים, אבל לא היתה אפקטיבית עם הבנקים הענקיים,אמר פישר. הוא ציין, לדוגמה, שלבנקים קהילתיים יש כמה בעלי מניות גדולים שמפקחים מקרוב על הסיכונים. במוסדות הגדולים מכדי ליפול יש מיליוני בעלי מניות מפוזרים, שאינם מפיקים תועלת ממנגנון שיטור מרוכז.

גם נושי הבנקים הגדולים - כמו בעלי האג"ח שלהם - לא מטילים עליהם משמעת. הם יודעים שיוגנו על ידי חילוץ מכספי משלמי המסים אם המוסד ייקלע לקשיים.

0.2% מהבנקים עם 69% מהנכסים

מה שעומד בלבו של הטיעון של פישר הוא הגינות. מוסדות גדולים, הוא אמר, "הם חברות פיננסיות שבעליהן, מנהליהן ולקוחותיהן סבורים שהם פטורים מתהליך פשיטת הרגל וההרס היצירתי". במלים אחרות, מוסדות קטנים כפופים לחוקי השוק החופשי, אך אלה הגדולים מכדי ליפול אינם כפופים לו.

בארה"ב יש בערך 5,600 בנקים מסחריים, אמר פישר. 5,500 מהם הם בנקים קהילתיים. הם מהווים 98.6% ממספרם של כל הבנקים, אך מחזיקים ב–12% בלבד מכלל נכסי הענף. להם מאפשרים לקרוס אם הם נקלעים לצרה. מעטים מהם נפלו במהלך המשבר.

בניגוד לכך, 12 הבנקים הגדולים בארה"ב מחזיקים כל אחד ב–250 מיליארד עד 2.3 טריליון דולר. הם מהווים 0.2% מכלל הבנקים, אולם מחזיקים ב–69% מנכסי הענף. אלה הם הבנקים שנהנים מרשת ביטחון מלאה של הממשל הפדרלי - עלויות הלוואות נמוכות יותר וחילוץ על חשבון משלמי המסים, למשל.

פישר יודע שיידרש קרב קשה כדי לפרק את הבנקים הגדולים. הוא מציע שבינתיים, רק פעילות הבנקאות המסחרית תקבל הגנה מרשת הביטחון הפדרלית - בדמות ביטוח פיקדונות. שאר פעילויות הבנק - מסחר בניירות ערך, ביטוח ונדל"ן, לדוגמה - ייפלו מחוץ לרשת הביטחון.

יתר על כן, הוא ממליץ שהבנקים האלה ידרשו מהלקוחות ומשותפי המסחר שלהם לחתום על הסכם שמצהיר כי הם מבינים שהעסקים שלהם אינם מכוסים על ידי הגנה פדרלית או ערובות כלשהן. זה יגרום לכך שמי שעושה אתם עסקים יפסיק לחשוב שהוא מוגן במקרה של אסון.

"יציבות פיננסית מתבססת על מגרש משחקים הוגן, שמתגמל שיפוט נבון ויושר ומעניש על לקיחת סיכונים מופרזת ומורכבת, שממומנת על ידי משלמי המסים", אמר פישר בנאומו. "הממשלה צריכה לשמור על תפקידה ככלב השמירה של המערכת הפיננסית, אבל לא חייבת לספק חסינות לאף מוסד מפני משמעת השוק".

בראיון לאחר הנאום אמר פישר כי הוא מאמין שתוכניתו תמצא אוזן קשבת אצל ליברלים ושמרנים כאחד: "היא ניתנת לעיכול מבחינה פוליטית בשני צדי המתרס", הוא אמר. "זהו משהו שרפובליקאים ודמוקרטים יכולים להסכים עליו".

כפי שאמר בנאומו, "אם הממשל והקונגרס יכלו להסכים לפני שבועיים על חקיקה שמשפיעה על המאיון העליון, הם בטח יכולים להגיע לפתרון שמשפיע על 0.2% מהבנקים בארה"ב, שהוא הרבה פחות מורכב והרבה יותר אפקטיבי מדוד־פרנק".

התגובה להצעתו של פישר היתה חיובית, הוא אמר. מיד לאחר שהנאום הועלה לאתר של הבנק הפדרלי של דאלאס ביום רביעי שעבר, האתר קרס בשל תנועת גולשים ערה. "אני חושב שזה משהו שיכול לאחד את האנשים בגבעת הקפיטול", הוא אמר.

כמה נחמד זה יהיה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ