בחירת הייגל לשר הגנה: לא נגד ישראל - אלא בעד הקיצוץ בביטחון - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בחירת הייגל לשר הגנה: לא נגד ישראל - אלא בעד הקיצוץ בביטחון

צ'אק הייגל נבחר לשר הבטחון האמריקאי כי הוא יעשה את מה שהעם באמת רוצה - ביטוח בריאות על חשבון תקציב הביטחון

5תגובות

אמריקאים לא אוהבים במיוחד את הממשלה, אבל הם כן מעוניינים בממשלה שתסבסד עבורם את שירותי הבריאות. הם מאמינים שההוצאות על שירותי בריאות ישפרו את חייהם יותר מכל שירות ממשלתי אחר. בסקר שנערך לאחרונה 70% מהאמריקאים הביעו התנגדות לכל קיצוץ בשירותי מדיקר (תכנית ביטוח בריאות ממשלתית לבני 65 ומעלה ולבעלי מוגבלויות), לעומת 25% שתמכו בקיצוץ.

ובדמוקרטיה, הבוחרים מקבלים מה שביקשו. ההוצאות על מדיקר צפויות להכפיל עצמן בעשור הקרוב. זהו המרכיב הקריטי שדוחף מעלה את ההוצאות הפדרליות בעשורים הבאים ומעלה את החוב הלאומי לרמות של 250% מהתמ"ג בתוך 30 שנים.

רויטרס

אין שום העלאות מס שיוכלו לעמוד בקצב הוצאות שכזה. לדמוקרטים היה את הסיכוי הטוב ביותר שלהם בדור הנוכחי להעלות את ההכנסות במסגרת המגעים על המצוק הפיסקלי, וכל מה שהם השיגו זה 600 מיליארד דולר ב-10 שנים. זה בקושי ישפיע על שורת ההכנסות ולא ישנה דבר בתמונת התקציב הכוללת.

כתוצאה מכך, ההוצאה על בריאות, שאותה האזרחים באמת מעריכים, גורמת לקיצוץ בכל ההוצאות האחרות, שאותן האזרחים מעריכים הרבה פחות. ההוצאות על תכניות מקומיות, בחינוך, מדע, תשתיות ורווחה, כבר ספגו הפחתה ויספגו קיצוץ כואב בשנים הקרובות. ארגונים למען ילדים, חינוך ותמיכה בעניים לא מנסים אפילו להגן על התקציבים האלה לטובת קיצוץ במדיקר. הם יודעים שלמצביעים ולפוליטיקאים חשוב יותר לדאוג לפנסיונרים של מעמד הביניים מאשר לילדים עניים.

עד עכשיו, תקציבי הביטחון לא הושפעו מהתמיכה במדיקר. אבל כעת גם זה עומד להשתנות. ההיסטוריון והפילוסוף הגרמני אוסוולד שפנגלר אמר למנהיגי אירופה בצדק שהם צריכים לבחור בין עוצמה צבאית עולמית ובין מדינת רווחה, אבל הם לא יכולים לקבל את שניהם.

אירופאים, שמקדימים אותנו בהתמודדות עם הבעיות שלהם, בחרו ברווחה על פני עוצמה עולמית. בסוף שנות התשעים מדינות אירופה עוד הוציאו כ-2.5% מהתמ"ג שלהן על ביטחון, היום ההוצאות פחתו ל-1.5% מהתמ"ג בממוצע והשיעור הזה צפוי להמשיך לרדת.

ארה"ב צפויה לצעוד באותו כיוון. התקציב הנוכחי קורא לירידה בתקציב הביטחון, מ-4.3% מהתמ"ג כיום ל-3% מהתמ"ג בשנים הבאות, לפי הוועדה התקציבית של הקונגרס.

כאשר הממשל הפדרלי הופך לממשל שמבוסס על תקציבי בריאות, הקיצוצים בביטחון צפויים להיות מרחיקי לכת. לפי חישובי הממשל, כדי לעמוד בהתחייבויות של תקציבי השירותים הממשלתיים בעתיד, היקף הקיצוצים יהיה בשיעור של 32% והעלאות המסים יצטרכו לעלות ב-46% ב-75 השנים הבאות. במצב זה, מדיקר תהיה המקום האחרון שבו יגעו.

צ'אק הייגל מונה לתפקיד שר ההגנה כדי להיות אחראי על תחילתו של תהליך הקיצוץ בתקציב הביטחון. אם נשיא דמוקרטי מתכוון לקצץ בתקציב הביטחון, הוא בוודאי רוצה רפובליקאים בפטנגון שיתנו לו גיבוי, ובוודאי לא יזיק לו שר הגנה בעל עבר צבאי כגיבור מלחמה בויטנאם.

כל הטיעונים כי בחירת הייגל לשר הגנה קשורים לישראל או איראן הם משניים. השאלה האמיתית היא איך הוא יתחיל בתהליך הארוך של הקיצוץ בתקציב? איך הוא יצליח לאזן את תשלום המשכורות עם שמירה על צבא מודרני? איך הוא יוכל לכייל מחדש את האסטרטגיה הבטחונית של צבא ארה"ב עם נאמר, 455 אלף חיילים פחות?

איך, בקיצור, יוכל הייגל לפקח על תחילתה של שקיעתה הצבאית של ארה"ב? אם חברי הקונגרס לא רוצים לצפות בירידת כוחה הצבאי של ארה"ב, אין להם אלא להאשים רק את עצמם ואת הבוחרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#