מי משרת את מי, הבנקים אותנו - או להפך? - גלובל - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי משרת את מי, הבנקים אותנו - או להפך?

ועדת באזל 3 עשתה השבוע היסטוריה בקביעת סטנדרט ליחס הנזילות של הבנקים

2תגובות

"חשוב מאוד לשמור על הבנקים, כי בלי הבנקים לא יהיה מי שיספק למשק אשראי, ואז הכלכלה תיתקע"; "אם בנק יקרוס, תתעורר בהלה שעלולה להביא לכאוס חברתי"; "שמירה על יציבותה של המערכת הפיננסית חיונית ליציבותה של הכלכלה".

כל האמיתות הללו נלמדו ושוננו היטב על ידי מנהיגי העולם החופשי בעשרות השנים האחרונות. הצלחתה של וול סטריט - בירת הפיננסים של אמריקה - נהפכה לשם נרדף להצלחה של אמריקה כאומה. כל האמירות הללו שימשו כנימוק להקל בפיקוח על הבנקים בעשרים השנים האחרונות, וכנימוק לחילוצם במשבר הפיננסי של 2008.

בכינוס שנערך ביום ראשון, שבו לקחו חלק הממונים והמפקחים על הבנקים ב-27 הכלכלות הגדולות בעולם, שמכונה ועדת באזל, הוחלט לדבוק בנרטיב הזה, שהבנקים חשובים מספיק כדי שיינתנו להם הקלות לפעול באופן חופשי יותר, ובמלים אחרות - להרוויח יותר כסף.

בלומברג

ההסכם - שעליו חתמו נגידי הבנקים המרכזיים בן ברננקי, מריו דראגי וחבריהם - מעניק הקלות נכבדות בדרישות לבנקים, שעיקרן להחזיק בנכסים בטוחים ונזילים כדי שיוכלו להלוות כסף לצרכנים ולעסקים. הנימוק לכך הוא שאם יחמירו בדרישות מהבנקים, הם יוכלו להלוות פחות כסף. ללא אשראי, הגלגלים של הכלכלה נתקעים. זאת, מאחר שהבנקים מלווים את הכסף הנחוץ לכל עוסק זעיר, חברה משפחתית, תאגיד, ואפילו בנקים אחרים, לפעול ביום יום.

התקן החדש ידרוש מהבנקים להחזיק נכסים נזילים (שניתן למכור במהירות כדי לגייס מזומן) בהיקף שיאפשר להם לשרוד מחנק אשראי של 30 יום - כלומר מצב שבו במשך חודש הם אינם יכולים לקבל אשראי לפעולותיהם מבנקים אחרים. זהו רכיב מפתח בחוקי באזל 3, שנכתבו בעקבות המשבר של 2008, בניסיון למנוע עוד משבר פיננסי עולמי.

"לראשונה בהיסטוריה של הרגולציה יש לנו תקן מינימום גלובלי אמיתי לנזילות של בנקים", חגג את ההסכם המדולל נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, מרווין קינג

דרישות נזילות קובעות יחס בין נכסים נזילים שבנקים מחזיקים - כמו אג"ח ומזומנים - לבין היקף ההלוואות שהם נותנים לצרכנים, עסקים ובנקים אחרים. דרישת נזילות נועדה להגן על יציבותם של הבנקים - אם הם מלווים בהיקף גדול ביחס לנכסיהם, הם עלולים להיקלע לקשיים במידה שההלוואות לא נפרעות, כפי שקרה במשבר של 2008.

כשבנק נדרש להחזיק יחס גבוה של נכסים ביחס להלוואות שהוא נותן, הוא עשוי לצמצם את מתן ההלוואות בהתאם להיקף הנכסים. בנקים הזהירו את פורום באזל, שקובע את הכללים הבנקאיים, כי הגדלת יחס הנזילות תאלץ אותם לצמצם הלוואות לעסקים ומשקי בית. בהסכם החדש, מותר לבנקים להחזיק יותר סוגים של נכסים, כמו אג"ח בדירוג לא גבוה, ואפילו מניות, בתור כרית בטיחות של נזילות. יישום ההסכם במלואו נדחה עד 2019.

השבחים שחלק קינג להסכם, מלאים בהתנצלויות: "היתה זו פשרה בין עמדות שונות מרחבי העולם. זוהי גישה ריאליסטית, ולא ניסיון להחליש את הסטנדרט". קינג אולי חש את הגלולות המרות שהרגולטורים נאלצו לבלוע: הבנקים עדיין מתנהגים כמי שהשיטה הפוליטית והכלכלית אמורה לשרת אותם, ולא להפך. אשראי וזרימת כסף הם השירות שמספקים הבנקים, הצורך הוא במימון, ואין אלטרנטיבה הגונה לבנקים, מלבד אולי תאגידי אשראי - קואופרטיבים בבעלות חבריהם שפועלים בתחום החיסכון והאשראי, ומתחרים בבנקים. מאז המשבר, הבנקים לא ממש ממלאים את התפקיד הזה כראוי.

גלולה מרה אחרת היא שאת יציבותם של הבנקים עירערה מלכתחילה התנהגותם שלהם עצמם. עתה, משהתערערות המערכת הפיננסית גבתה מחיר כלכלי כבד, מוחלים לבנקים על חטאיהם ומעניקים להם הקלות כדי שלא יגרמו להחמרת המצב הכלכלי.

הבנקים התמכרו לרווחים גבוהים שבאים במחיר של סיכון גבוה. הרגולטורים לא מצליחים לגמול אותם, בין היתר משום שהם שבויים בקונספציה שבראש הטור, המלווה בהנחת יסוד - כמעט אקסיומה - שכתבו הבנקים עצמם: שהם צריכים להיות רווחיים מאוד, ובכל מחיר.

גלולה מרה לא אחרונה, אך בהחלט עיקשת, היא שהרגולציה עצמה עושה עבודה לא מוצלחת בשנים האחרונות, ולא רק בגלל שהיא מתירנית. מומחים בתחום אמרו ל-TheMarker כי הרגולציה סבוכה מדי, מטילה בו זמנית עול כבד מדי על הבנקים (תוך שהיא מפרנסת תעשיות נלוות של יועצים למיניהם), ולא עושה די כדי למנוע את הבעיות שעלולות לערער את יסודות המערכת אם חבריה לא יאכפו על עצמם משמעת.

ועדת באזל 3

תפקיד: קביעת תקן לפיקוח על הבנקים בעולם חברות: 27 כלכלות גדולות, המיוצגות על ידי נגידי הבנקים המרכזיים עיקרים: דרישות הון מהבנקים, מדידת סיכונים (מבחני עמידות), דרישות פיקוח פנימיות טיוטה ראשונה: 2010 כניסה לתוקף סופי: 2019



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#