אומת ההיי-טק החדשה במזרח התיכון: טורקיה - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אומת ההיי-טק החדשה במזרח התיכון: טורקיה

במשחק המקוון האפי פארם, החוואיות לובשות חיג'אב ואין חזירים ■ מפתחת המשחק היא אחת מכמה חברות אינטרנט טורקיות שחוות באחרונה פריחה, שהושגה לאחר שהשוק המקומי נהפך לקרקע פורייה לטכנולוגיה דיגיטלית - גם לצרכנים וגם למשקיעים

תגובות

>> חוואים מוסלמים אינם מגדלים חזירים. הדבר נכון הן לגבי חוואים בשר ודם והן לגבי שחקני משחקים חקלאיים באינטרנט. לכן אין חזירים בגרסה הערבית של המשחק האפי פארם (Happy Farm) מבית היוצר של הסטארט-אפ הטורקי פיק גיימס (Peak Games) מאיסטנבול. מאותה הסיבה, לא תמצאו במשחק גפנים (המקושרים לאלכוהול) או עובדות בחווה שאינן עוטות חיג'אב. מתברר שההעדפות המקומיות הן שקובעות גם את הכללים במשחקי אינטרנט.

פיק גיימס מצאה למשחקיה קרקע פורייה. כוח העבודה של החברה כבר מונה 200 איש, והחברה מעסיקה מפתחים באיסטנבול ובאנקרה, וכן בירדן ובסעודיה. יותר מ-35 מיליון איש משחקים במשחקי החברה לפחות פעם בחודש, רבים מהם דרך פייסבוק. מחצית מהשחקנים טורקים והשאר מרחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה.

רינה אונור, אחת ממייסדות החברה, אומרת שהיא ועמיתיה זיהו נישה בשוק המשחקים המקוונים שחברות הפונות לקהל מערבי לא היו מסוגלות למלא. לכן פיק גיימס מציעה לתושבי טורקיה ומדינות באזור משחקים שמותאמים להעדפות המקומיות, כמו האפי פארם, וכן גרסאות אינטרנט של משחקים מוכרים. אוקי, משחק טורקי המבוסס על אריחי משחק בדומה לרמיקוב, הוא הפופולרי ביותר.

Peak games

פרץ של חברות אינטרנט שוטף את טורקיה, ורבות מהן פונות לקהל צעיר, ולא קשה להבין מדוע. טורקיה היא מדינה גדולה עם אוכלוסייה צעירה שמאמצת בחום את האינטרנט. מחצית מ-75 מיליון תושביה הם בגילי 30 ומטה. כ-44% מהטורקים משתמשים באינטרנט, לעומת 14% בלבד ב-2006 ו-3% ב-2000. הם מהווים את הקבוצה הלאומית השביעית בגודלה בקרב משתמשי פייסבוק. הטורקים גם אוהבים להשתמש בכרטיסי אשראי, ששימושיים מאוד בקניות ברשת, ועדיין נותר מרחב רב פוטנציאל לצמיחת השוק.

המשקיעים באים

כמה חברות מקומיות כבר הצליחו למשוך השקעות זרות. פיק גיימס, למשל, גייסה 20 מיליון דולר. בספטמבר השקיעה קבוצה בהובלת חברת ההשקעות האמריקאית ג'נרל אטלנטיקה 44 מיליון דולר באתר הזמנות האוכל הטורקי Yemeksepeti, וב-2011 חברת המדיה הדרום אפריקאית נאספרס (Naspers) שילמה 86 מיליון דולר תמורת נתח של 68% ממניות מועדון האופנה המקוון מרקפוני (Markafoni); איביי הגדילה את אחזקותיה באתר המכירות הפומביות GittiGidiyor ל-93% מהמניות, וחברות ההשקעה האמריקאיות קליינר פרקינס קולפילד אנד באיירס וטייגר גלובל מנג'מנט השקיעו 26 מיליון דולר באתר האופנה הטורקי Trendyol.

גודלו של השוק הטורקי טומן בחובו יתרונות וחסרונות כאחד. נומן נומן, בנקאי לשעבר בגולדמן סאקס ששותף כעת בחברת ההון סיכון 212, ששואבת את שמה מקידומת הטלפון של הצד האירופי של איסטנבול, אומר כי שוק מקומי גדול הוא יתרון. ואולם לחברות סטארט-אפ במדינות קטנות יותר, כמו ישראל או אסטוניה, היו תמריצים רבים יותר לפנות מלכתחילה לשווקים בחו"ל. נומן מעריך כי מתוך שש החברות הטורקיות שבהן השקיעה 212, לפחות ארבע צפויות לפנות גם לשווקים מחוץ לטורקיה.

בלומברג

חברות אינטרנט טורקיות מעריכות כי הן יצרו לעצמן בסיס טוב שממנו יוכלו להתרחב, במיוחד במזרח התיכון ובצפון אפריקה. פיק גיימס היא אולי הדוגמה הטובה ביותר לכך, אך גם לחברות אחרות יש שאיפות. לאור הפופולריות הרבה שלה זוכות הטלוויזיה והתרבות של טורקיה באזור, המלצה של ידוענים טורקים יכולה להגביר את המכירות של בגדים או נעליים. הכסף שהשקיעה ג'נרל אטלנטיק ב-Yemeksepeti יסייע במימון הרחבת פעילות החברה מחוץ לטורקיה.

חברות רבות אחרות מקוות לעלות על מסלול ההצלחה. בנובמבר נערך באוניברסיטת בילגי באיסטנבול אירוע של חברת ההון סיכון בוטקמפ (Bootcamp), שבו הציגו 20 סטארט-אפים את תוכניותיהם בפני משקיעים פוטנציאליים. זהו האירוע החמישי שבוטקמפ מקיימת בטורקיה, ואירועים מסוג זה נהפכו לנפוצים.

"כשהתחלנו פה לפני שש שנים היו שלושה אירועים מסוג זה בשנה. כיום יש שלושה אירועים כאלה בכל יום", אומרת דידם אלטופ מ-Endeavor, ארגון שלא למטרות רווח המנסה לעודד יזמים בשורת מדינות - מברזיל ועד לירדן.

עד כה, לא היו כמעט משקיעי אנג'ל שיפזרו כסף על חברות טורקיות בשלבים מוקדמים, מבלי לדרוש בתמורה את מרבית מניות החברה. ואולם המצב משתנה, מאחר שהדור הראשון של היזמים בטורקיה נהפך למשקיעים ויועצים של הדור הבא. חברת Galata Business Angels מפעילה באיסטנבול רשת של ותיקי הענף, ובהם נומן וסינה אפרא, המייסד שותף של מרקפוני.

במקביל, בטורקיה מוקמות גם חממות אינטרנט. חממת אנקובה (Enkuba) שפועלת באיסטנבול - שעם בכיריה נמנית פירייה אנטיקה, המנהלת לשעבר של פעילות ענק הבנקאות HSBC בטורקיה - כבר השקיעה באתר האינטרנט Bu Kac Para Eder, שעוסק בהערכת שווי של חפצים עתיקים, ובחברת torpilli, המעניקה שירותי הכנה למבחני כניסה לאוניברסיטאות.

מדיניות הממשלה היתה עד כה מעט מגושמת, אך היא נהפכת למתואמת יותר, לדברי אלטופ. סטארט-אפים כבר יכולים לקבל מענקים למחקר ושיווק; חברות הפועלות מתוך פארקים טכנולוגיים גם זוכות להקלות מס. נקודת אור גדולה אף יותר היא הקלות מס שהממשלה מתכוונת להעניק לאנג'לים מוכרים, שצפויות להיכנס לתוקף בקרוב.

חלק מהסטארט-אפים בטורקיה ייכשלו, כפי שקורה בכל מקום, בפרט חברות שעוסקות בתחומים הצפופים של אופנה וקופונים יומיים. אך חלק אחר עשוי לקבל הזדמנות ללכת בדרכם של אלה שכבר הצליחו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#