הנתיב המהיר לדעיכה איטית - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנתיב המהיר לדעיכה איטית

גם בלי סין הנושפת בעורפה ארה"ב סובלת מהידרדרות במעמדה הכלכלי

3תגובות

עקבו אחרי בטוויטר @dafnamaor

"סין תהיה חשובה עברנו לפחות כמו ארה"ב", מילים אלה נאמרו על ידי המנכ"ל השותף של ענקית התוכנות העסקיות SAP, ג'ים הגמן סנאבה. רבים יראו בהן צלצול פעמון האשכבה של עליונותה של ארה"ב בזירת הכלכלה העולמית.

רויטרס

סאפ מנסה להגיע לעסקה עם הרשויות בסין שתאפשר לה להגיש שירותי מחשוב ענן. החברה הגרמנית תשקיע 2 מיליארד דולר בסין עד 2015, ותצטרף בכך לשלל חברות מערביות שמבססות חלק ניכר מאסטרטגיית הצמיחה שלהן על השקעה בסין.

דוגמה בולטת לחברה כזו היא גרמניה אחרת: פולקסווגן, שחזויה למכור 2.7 מיליון מכוניות בסין השנה, ותשקיע שם כמעט 13 מיליארד דולר עד 2015 בהקמת מפעלים ומוצרים חדשים.

ככל שמעמד הביניים הסיני הולך וצובר כח קנייה, מעמדן של יצרניות המכוניות הזרות מתחזק על חשבון המקומיות, שכן הסינים מבקשים מוצרים מתוחכמים ויוקרתיים יותר. ברויטרס התפרסמה בסוף השבוע כתבה כיצד ישראל הפסידה לסין את עסקי ליטוש היהלומים, לשעבר ענף ייצוא מוביל.

חשיבותה של סין הולכת וגדלה בחזית העסקית, הכלכלית-עולמית, הפוליטי ואפילו הצבאית. עלייתה של סין מול נסיגתה של ארה"ב נחזית כבר שנים רבות, מאז פרצה סין בדהרת צמיחה בקצב של 10% בשנה, ונהפכה לכלכלה השנייה בגודלה בעולם.

גם ללא שתסבול מנשיפה בעורפה, ארה"ב עצמה סובלת מנסיגה ניכרת במעמדה המדיני מאז ממשל ג'ורג' וו. בוש, נסיגה המלווה בשרשרת של משברים כלכליים. למרות המשברים האלה, ארה"ב עדיין אחת מהמדינות העשירות ביותר בעולם ובעלת חיוניות יוצאת מגדר הרגיל, בזכות פריון עבודה גבוה, גמישות מבנית, משאבים טבעיים - וכן בגלל שהמתחרות שלה, בעיקר אירופה ויפן, פשוט גורמות לה להיראות טוב כי הן במצב קשה כל כך.

הדעיכה האמריקאית התבלטה מאוד בשנה וחצי האחרונות. משבר החובות העולמי לא פסח על ארה"ב, אולם מאחר שמדובר במדינה שהמטבע שלה, ועימו אג"ח שלה, הוא אמת המידה העולמית, החשיבות של הדעיכה נוגעת לכל אחת ואחד מאיתנו.

ההתכתשות הפוליטית האחרונה סביב המצוק הפיסקלי נשאה תוצאות עלובות למדי: מעט העלאות מסים, דחייה של גזירות כלכליות רבות. גם אם המשך מתן הטבות למובטלים, לטענת חתן פרס נובל פול קרוגמן, היא הצלחה עבור מחנה אובמה, מדובר בנצחון טקטי קטן שחשיבותו זעומה.

ארה"ב הולכת לעוד מחלוקות פוליטיות שמונעות מהנהגתה לפעול לשיקום הכלכלה. הקרובה בהן היא המאבק על תקרת החוב - אחת המחלוקות ההזויות ביותר שניתן לדמיין. תקרת החוב היא הסכום המרבי שמותר לארה"ב ללוות כדי לממן את פעילותה.

היא זקוקה להלוואות מכיוון שהיא מוציאה יותר משהיא מכניסה ממסים, והיא מכניסה מעט ממסים בגלל חולשה כלכלית. אולם יש מחנה בתוך המפלגה הרפובליקאית שטוען כי על ארה"ב לקצץ בהוצאות ובחובות מיד, ולכן מתנגד להעלאת התקרה, צעד שהיה טכני במהותו במשך רוב שנותיה של ארה"ב.

אם ארה"ב אינה יכולה להעלות את התקרה, חסר לה כסף למימון פעילויות שוטפות - מתפעול הצבא, דרך תשלום למורים, פתיחת פארקים לאומיים - וחמור מכך, תשלום ריבית על חובותיה. כך, למרות שכל העולם עומד נכון להלוות לארה"ב כסף בריבית אפסית (התשואה על אג"ח ל-10 שנים היא 1.92%, נמוכה מהאינפלציה, כך שבפועל אנשים מוכנים לשלם כסף כדי שארה"ב תשמור להם עליו), היא עלולה להגיע לחדלות פרעון.

מי אשם בהידרדרות? אובמה אולי אינו מנהיג גרוע כפי שנראה מהביצועים והתדמית של כלכלת ארצו, אולם במבחן התוצאה הוא אינו עומד בציפיות. השילוב של בית נבחרים מסוכסך בין רפובליקאים לדמוקרטים לנשיא שאינו מצליח לבצע תמרונים פוליטיים מתוחכמים דיים כדי לקדם את האג'נדה שלו מייצר הנהגה גרועה, שמובילה את ארה"ב בדרך חתחתים.

במקרה הטוב אפשר לומר שאין מי שימנע את הידרדרותה של ארה"ב, במקרה הרע אפשר להצביע על מי שמכוון אותה לתהום. הביקורת מוטחת מימין וגם משמאל: השמרנים סבורים שארה"ב מבזבזת יותר מדי וחובותיה יפילו אותה ממעמד של אימפריה; הליברלים סבורים שלא נעשה די לתקן את אי השיוויון, לבצע רפורמות שימנעו ניצול לרעה של פרצות מס ועיוותים אחרים; והקיינסיאנים חושבים שצריך לתמרץ עוד יותר, ועכשיו, במחיר הגדלת הגירעון והחוב.

בנוסף לתקרת החוב יצטרכו נבחרי הציבור בארה"ב לשבת ולדון השנה בקיצוצי התקציב הנדרשים כדי לעלות על נתיב של הבראה פיננסית. אם אפשר להסתכן בהימור, הממשל הנוכחי לא יביא בשורה גדולה בנושא רפורמות המס והרווחה, אלא אם יחול מהפך גדול בבחירות האמצע לקונגרס בעוד כמעט שנתיים, וגם אז, קשה יהיה להעריך שבשנתיים תוכל להתבצע עבודה כל כך גדולה וחשובה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#