2013: שנת השוויון לכל - גלובל - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

2013: שנת השוויון לכל

המאבק לשוויון כלכלי וחברתי מחייב לפעול להידוק שיתוף הפעולה בין המדינות

3תגובות

בשבוע שעבר הכריז מגזין "אקונומיסט" כי 2013 תהיה שנה מוצלחת הרבה יותר אם המדינות המפותחות יתאמצו להפוך את הסחר העולמי לחופשי יותר. המאמר, שפורסם אתמול ב-TheMarker, מזכיר כיצד נאבק "אקונומיסט" למען סחר חופשי מאז הקמתו ב-1834, ומנסח בלשון חד-משמעית את היתרונות הנפלאים של ליברליזציה של הסחר.

בעידן שבו אנשים נאבקים על פרנסתם, עשרות מיליונים איבדו את עבודתם בשל המשבר הגלובלי, הפנסיות כבר לא מובטחות ורשת הביטחון של הממשלות נפרמת - נדמה שגלובליזציה נוספת (עם כל הכבוד לרהיטי איקאה וצעצועים זולים מסין) היא מוקצית מחמת מיאוס. עלייתו של הסחר החופשי הביאה לצמיחה ולשגשוג בכלכלות המתעוררות, ואולם לפי הטענה המקובלת, גרמה לאובדן משרות ייצור ושירותים במערב ולשחיקה בשכר העובדים.

אי–פי

ואולם הסחר החופשי הוא שהביא לעלייתן של מעצמות כלכליות באירופה של שלהי ימי הביניים ולארה"ב שלאחר המהפכה התעשייתית. ללא סחר בינלאומי, כלכלות בחיתוליהן לא היו יכולות להשיג את המטבע הקשה הנחוץ כדי לרכוש דברים שאינן יכולות לייצר - כמו מקורות אנרגיה ומוצרי תעשייה שאין להן מומחיות בייצורן. דוגמה מובהקת לכך היא הכלכלה הישראלית בשנות ה-50 וה-60, שהיתה סגורה באגרוף הברזל של הממשלה, עם מדיניות מגן קיצונית, וכל ניסיון לייצר תעשיות מקומיות, כמו תעשיית רכב, למשל, התברר כמופרך.

מלבד יכולתו לאפשר זרימה הלוך ושוב של של מוצרים ושירותים נדרשים, לסחר חופשי יש יתרונות - הוא מקדם קירבה בין אנשים. לפני כשנה סיפר לנו מנהל טורקי העובד בסניף האירופי של חברת היי-טק ישראלית, כיצד עבודה משותפת ואינטרס כלכלי משותף יכולים להיות תרופה לעוינות פוליטית ותרבותית.

עוד כתבות בנושא

כן, בהיסטוריה נעשו עוולות רבות בשם הסחר הבינלאומי: גזל, כיבוש, ואפילו רצח לשם ניכוס משאבים. אלה הם הצדדים השליליים של הטבע האנושי, שניתן למצוא אותם בכל מעשה ידי אדם. ניצול לרעה ועיוות נמצאים בפנים רבים של השיטה הקפיטליסטית ושיטת השוק. עלינו להילחם למנוע אותם ולדחוק את רגליהם.

יתר על כן, אפשר לטעון גם כי הסחר החופשי של ימינו רחוק מלהיות חופשי, כשם שהשוק הכלכלי רחוק מלהיות חופשי והגישה להזדמנויות אינה שווה לכולם.

באירופה, אחד ממעוזי הליברליזם הגדולים בעולם, נוקטות הממשלות באופן מכוון במדיניות שלא רק פוגעת בחופש הסחר, אלא פוגעת קשות במדינות החלשות ביותר, שאינן יכולות לצאת מעוני מנוון בין היתר בשל מגבלות העומדות בדרכם של המוצרים שהן מייצרות בדרך אל שוקי המטרה שלהם. כך גם בארה"ב - בשם ההגנה על החקלאים המקומיים, הלובי החזק ביותר במדינה, ניתנות סובסידיות ומוקמים מכסי מגן; בסין, הממשל מסבסד את היצוא באמצעות דיכוי שער המטבע, על חשבון רמת החיים של האזרחים. ללא ההתערבות הבוטה הזו ייתכן שהיה איזון גדול יותר בין הסחר של סין מול המערב.

המאבק לשוויון כלכלי וחברתי יצא לדרך ב-2011, בעקבות המשבר הקשה ביותר מאז השפל הגדול. הוא נמשך השנה ברחבי העולם בצורות שונות: להקת פוסי ריוט זיעזעה את הממסד הדתי ברוסיה, האינדיגנדוס הספרדים והאזרחים היוונים הציתו אש מול הגזירות הכלכליות, באפריקה נלחמו כורים עם חצים וקשתות בתאגידים דורסניים, ובסין מרדו איכרים בשלטונות שחמסו את אדמותיהם.

השוויון והצדק החברתי אינם מחייבים שנקים חומות בין גבולות כלכליים ונשים גדרות ליוזמה חופשית בתוכן, אך הם מחייבים יותר שיתוף פעולה, יותר שקיפות, והרבה יותר אחריות - אישית ולאומית. אלה ישמשו כבסיס לבניית הפתרונות המערכתיים לאתגרים העצומים שהעולם עומד בפניהם ויתמודד עמם בעשור לבוא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#